יעל אדר

הכתבות של יעל אדר

"החיים פשוטים אם לא מסבכים אותם": 633 באוקטובר 2023 - אנחנו עדיין כאן

תמיר, שאף פעם לא סיבך דברים ותלה שלט על דלתו "כאן לא מקטרים" - תמיד אמר תודה על מה שיש • אתמול, לפני 40 שנים, הוא נולד מוקדם מהצפוי ועם החודש הקצר שהרוויח בתחילת חייו, הפסיד חיים שלמים עם ההפקרה ב-7 באוקטובר

בני, תמיר, הפסיד - אך אנחנו הפסדנו הרבה יותר

שלושה שבועות לפני 7.10 תמיר אמר לי: "אמא, אני מודאג, הגדר רותחת וצה"ל לא מגיב", כאילו צפה את הבאות • בבוקר השחור הוא יצא ראשון, "שתי דקות ואני חוזר", אמר לבנו אסף - שעדיין שואל למה הצבא לא הגיע • היום אני עומדת כאן לדבר על תמיר, במקום להכין לו אלבום ליום הולדת 40

ההסכם בין המדינה לאזרחים מופר מדי יום: לא נסלח לעולם על הפקרת החטופים

בתחילת המלחמה היינו עטופי אמפתיה ותמיכה - עד מי שהעזו להטיל את האחריות על ראש הממשלה הפכו לאויבי העם • הבן שלי, תמיר נתן את עצמו למדינה, בכל מחיר, והוא לא ראוי להיות מובא לקבורה באדמת ישראל, כי "המחיר גבוה מדי" • זוהי מלחמה על ערכי החברה, על ערבות הדדית, על אמון ועל הביטחון שלא מפקירים אף אחד מאחור , לא את החללים - ובוודאי לא את החיים.

אני שוב מחכה לו תשעה חודשים: אמו של תמיר אדר שנרצח בשבי כותבת

תמיד היה ראשון לעזור, לתת, להציל - הוא גדל על ערכים של נתינה, ערבות הדדית, שותפות וסולידריות ועם זה יצא לקרב אבוד מראש, נפצע קשה, נחטף בעודו פצוע ונרצח • תשעה חודשים עברו מאז אירועי שבת 7 באוקטובר, שבהם בני הופקר ונחטף ואני מחכה לו שוב, עם אותה אהבה ותשוקת אם לבנה, בכאב אינסופי, הפעם לקבלו לקבורה ולהיפרד ממנו לעולמים