יום הזיכרון

"אמרתי לעצמי 'אם אתה נופל, כולם נופלים אחריך'"

רס"ן אדר וולף, סגן ירדן סולמון ורס"ן (מיל') דוד פחימה הם קצינים צעירים, מפקדים שהובילו אל הקרב את חייליהם, שחלקם לא שבו ממנו • בשיחה עם אייל לוי הם מספרים על המפגש הראשון עם האובדן הקרוב, על הצורך להיות שם עבור שאר הלוחמים שעדיין איתם בשדה הקרב, ועל כובד האחריות לחיי הפקודים

הדילמה של העוטף: איך מנציחים פוגרום

בתוך הקיבוץ או בחוץ, להשאיר את המבנים החרבים או להרוס ולבנות מחדש, ואיך מתייחסים לתחושת ההפקרה של המדינה? • שבעה חודשים אחרי, יום זיכרון ראשון מאז הטבח הנורא, ובקיבוצי העוטף עדיין לא בטוחים איך נכון להנציח את האסון ואת החברים שאינם • "יש כאלה שאומרים, 'מה, אנחנו אושוויץ? אנחנו הכפר שליד מחנה הריכוז?'"

קשר סבתא: שלוש חברות הילדות שקברו את הנכדים באותה חלקה

60 שנה חלפו מאז נפרדו דרכיהן של שלוש החברות הטובות מספסל הלימודים • כעת, בהר הרצל, תחת מחטי הברושים הנעים ברוח הירושלמית, הן עומדות שוב יחד, הדסה - סבתא של נועם וישי, אורה - סבתא של אריאל, ויהודית - סבתא של בן, מול המצבות שתחתן קבורים נכדיהן שנפלו במלחמת חרבות ברזל

מאות אבות ואחים שכולים ציינו את יום הזיכרון הקרוב באירוע של עמותת אור למשפחות

במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בת"א התאספו 600 אבות ואחים שכולים, ביניהם מאות מחרבות ברזל • בין כולם, עמדו והתחבקו 4 אבות שאיבדו באותה שבת נוראית את בניהם • ארבעה אבות עם גורל משותף שגרם להם להכיר בנסיבות הכי טרגיות שאפשר לחוות

"לדעת להתמודד עם השכול"

ישראל שור איבד את אחיו אבידע בפעולה צבאית כשהיה רק בן 12, ולימים נהרג בנו החורג במהלך גיבוש לקורס טיס • כמי שהתמודד עם הטראומה הזו בגיל צעיר, הוא לקח על עצמו את המשימה לכוון את ילדיו, אֶחיו של איתי: "היה חשוב לי שידברו על זה, שישחררו ויצעקו את זה"