הסמיכות של יום הזיכרון לחללי הטרור ליום השואה מזכירה לנו שמדובר בפשעים נגד האנושות.
אויבי היהודים רק מתחלפים. אל לנו לחפש את הסיבה לשנאה ולרצח. רוצחים בנו ללא סיבה.
וכי מה גרם לפרעות ביהדות אוקראינה או ביהודי עיראק ומרוקו? ומדוע אזרחי גרמניה המודרניים רצחו 6 מיליון יהודים? אותה "סיבה" - שנאת העם היהודי וערכיו. זה מה שמניע את איראן, החמאס והחיזבאללה נגד יהודי ארץ ישראל.
הסיפור ישן. רק לפני שבועיים, בפסח, הזכרנו את אלה ש"בכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו".
הבשורה הטובה היא שלאורך הדורות לא נכנענו - למרות הרוע. דבקנו בעם הזה ובערכיו, קיימנו את "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" ולא התבוללנו! עובדה - אנחנו פה! חזרנו אל ארץ ישראל אחרי 2000 שנות גלות. האם אין זו נחמה?
ועכשיו יש גם עוד נחמה. לא עוד כצאן לטבח אנו מובלים. הקמנו מדינה. מן האפר היא קמה כעוף החול, ובדמיהם של הקורבנות. אזרחים וחיילים.
כשמשפחותינו היו במחנות באירופה וצפו כלפי מעלה הם ראו את עשן הארובות של הכבשנים. ואילו אנו רואים יום־יום מטוסים ישראלים מוטסים בידי צאצאיהם, בדרכם להגן עלינו מפני אויב.
ונס בתוך נס. מדינת ישראל קמה ומתפתחת. מי האמין שבתוך 70 שנה יהיו פה יותר מ־9 מיליון אזרחים. 9 מיליון שהחליטו לחיות במדינה קטנה במזרח התיכון, למרות הסיכונים בשל היותה מדינת היהודים. העולים החדשים והישנים שבחרו לעלות לארץ, להצטרף ל"נבחרת" העם היהודי ולחיות בארץ ישראל. אנשי ימין ושמאל שבחרו לחיות ביחד עם כל חילוקי הדעות, לשרת ביחד, לעבוד ביחד ואפילו להתחתן ביחד.
כ־ו־ל־ם, בסוג של הצהרת כוונות - בחירה אידאולוגית שיש לה מחיר - להקים מחדש את מדינת היהודים. וזו נחמה למחיר השכול וההקרבה. "בדמייך חיי!" תחי מדינת ישראל!בדמייך חיי - תחי מדינת ישראל
הכותב הינו יו"ר ארגון נפגעי הטרור "אלמגור"
