קרב האיתנים מול איראן, התמיכה האמריקנית - ושאלת התזמון | הפלונטר המדיני מאחורי כיבוש עזה

לצד כלמערכה צבאית, מוצלחת ככל שתהיה, נדרשת מערכה מדינית שתנצל את תוצאותהניצחון בשדה הקרב.ישראל ואיראן מנהלות כאן קרב איתנים, כשאיראן המוכה בכל החזיתות, לבנון, סוריה, עזה ואיראן עצמה, מצליחה למרות זאת, ובסיוע של קטאר, למנוע או לפחות לדחותפירות מדיניים לישראל.

ההצלחה העיקרית שלה, מניעת הסכמות בין ישראל לחמאס, הביאה את ראש הממשלה בנימין נתניהולחזור לשדה הקרב, כדי נסות דרך הכרעה צבאית מובהקתיותר להשיג את המטרות הביטחוניות. אלא שבדרך הוא עלול להתקשות מדינית.

סוריה, לבנון ועזה

המאבק המדיני האיראני אמנם פחות מוצלח בסוריה ובלבנון, אבל גם שם המערכה לא נגמרה. בסוריה היא מסייעת לחרחור הסכסוכים בין הכורדים והדרוזים לשלטונו השברירי של א-שרע, ובין כולם לקבוצות לוחמות של דאעש שעוד נותרו ולמה שנותר מהמיליציות שהיו תחת חסותה בסוריה.

בלבנון היא מתקשה לסייע לחיזבאללה להשתקם פיזית, אבל מעניקה לו סיוע תומך במאבק ארגון הטרור למניעת קבלת החלטה ממשלתית לפירוקו מנשקו, כפי שדורשת ארצות הברית.

בעזה, המצב מסובך ביותר, בעיקר בגלל הקלף שבידי חמאס - החטופים.ב"ישראל היום" חשפנו את המעורבות האיראנית בתוך הנהגת חמאסשמנעה לפחות פעמיים הגעה להסכם ביניים שיביא להפסקת אש ולשחרור מחצית החטופים.

לפי ההסכם הזה היו אמורות להתקיים שיחות לסוף המלחמה, והחשש באיראן הוא כי סיום המלחמה יביא את ההישגים המדיניים שישראל מצפה להם.

איראן מנצלת את מעמדה

הנשיא האמריקני דונלד טראמפאישר בשבוע שעבר אתהמעורבות האיראנית המכרעת. לפי דיפלומטים ערבים המעורים במו"מ, איראן מנצלת את היעדרה של אישיות בכירה אחת בהנהגת חמאס שתוכל להתגבר על המחלוקות, והדבר גורם להקצנה בעמדותיו ולהאשמת כל מי שמנסה להתגמש בבגידה.

כך, הסכמות קרובות על מתווה לפירוז הרצועה, טורפדו לאחר שהשליח המיוחד למזרח התיכון,סטיב וויטקוף, דיבר על כך עם משפחות חטופיםבסוף השבוע. המתנגדים לכך בהנהגת חמאס דרשו כי תצא הכחשה וכך קרה.

נתניהו, לאחרהכישלון בדוחא, צידד בעסקה כוללת, אך לאחר השיחות עם וויטקוף בעת ביקורו כאן, נוטה למהלך התקפי שישלים את מלאכת פירוק חמאס כארגון מסודר לוחם ושולט והוצאתו מהמשוואה ברצועת עזה. לפי גורם מדיני בכיר, זוהי מטרת העל של נתניהו במלחמה בעזה, ורק אחריה יהיה מוכן לשקול מהלכים מדיניים מרחיקי לכת.

כיבוש - לא לשם התיישבות

במפגש עם חיילים המתגייסים לשריון ולהנדסה קרבית, אמר ראש הממשלה: "ההישגים האלה (על איראן חיזבאללה וחמאס ד.ז), כמובן, הם מאחורינו, אבל עדיין יש צורך להשלים את תבוסת האויב בעזה, לשחרר את כל חטופינו, להבטיח שעזה לא תהווה יותר איום על ישראל. אנחנו לא מוותרים על אף אחת מהמשימות הללו".

בצד הניצי של הממשלה מקווים להוליך לכיבוש הרצועה, ממשל צבאי והקמה מחדש של גוש קטיף.שר האוצר בצלאל סמוטריץ'מקדם ומטיף למהלך, אבל נתניהו, נכון לעכשיו, לא שם. הסיבה העיקרית היא מדינית. כיבוש לשם התיישבות לא יעבור חלק בגרון של טראמפ ויטרפד סיכויים להרחבת הסכמי אברהם. נציין כי בוושינגטון יש מי שמוכנים לקבל ריבונות על חלקים מיו"ש אבל פחות, הרבה פחות על הרצועה.

מהלך של השלמת ההשתלטות על רצועת עזה, אם אכן תתקבל החלטה על כך, צפוי שינוהל על ידיהרמטכ"ל רא"ל אייל זמירבאופן מדוד כפי שהתנהלה המלחמה מאז חודש מארס, רחוב רחוב, שכונה שכונה, המנוקים עד היסוד, ולא בטורי שריון שועטים שישטפו את העיר עזה, מחנות המרכז ודיר אל בלאח.

מאבדים סבלנות

המשמעות היא משך לחימה ארוך, שמחד יפגע הרבה פחות באוכלוסיה לא מעורבת, אבל מנגד יצריך מאבק מדיני ממושך בעת שבהמנהיגי המערב כבר איבדו את הסבלנותכלפי ישראל ומלחמתה. מנהיגים אלה, אף שרובם נוהגים בצביעות מרובה, נכנעו לקמפיין הרעב שרובו שקרי, בהפרת חמאס ואיראן ובמעורבות קטארית ישירה.

התקדמות הלחימה בעזה תביא, קרוב לוודאי, להעצמת הקמפיין הזה, וללחץ גובר והולך בקרב הפרו-פלשתינים מול ההנהגה. באירופה, המשמעות היא התקרבות לנקיטת צעדים ממשיים נגד ישראל ובהםפגיעה בהשקעות ותכניות משותפות כמו "הורייזון", החרמה דה יורה, ולא רק דה פקטו, של מדענים,אמנים ומוסדות ישראליים, ואמברגו על יבוא ויצוא של סחורות ונשק מישראל ואליה.

בהיבט המדיני-דיפלומטי, עצרת האו"ם אמורה להתקיים בעוד חודש וחצי בניו יורק וזהו גם תאריך היעד של המדינות שהשתתפו בכנס המדיני של צרפת וסעודיהלפני שבועיים, להכרזה על הכרה במדינה פלשתינית. אם עד אז תימשך הלחימה, צפוי שעוד מדינות מערביות יצטרפו להכרה, וצפויות החלטות אנטי ישראליות במוסדות האו"ם.

"או"ם שמום" אומנם, עם כוח דקלרטיבי בעיקרו, אבל למועצת הביטחון יש את הכוח לקבל החלטות מעשיות. כאן נכנסת ארצות הברית של טראמפ לתמונה.

עד כה נראה כי הממשל, זולת חריגות בודדות (סוגיית המכס למשל) נתן לנתניהו את הגיבוי המלא. השליח וויטקוף וכל דוברי הממשל שבים ומאשימים את חמאס (וכאמור את איראן) בכישלון השיחות ונתניהו עצמו מדבר על תיאום מלא עם וושינגטון. התיאום הזה יעמוד למבחן ולמעשה יכריע אם מבצע ההשתלטות על הרצועה יושלם.

חזון מזרח התיכון של טראמפ

בסביבת טראמפ יש עמדות שונות, המושפעות גם מקבוצות התמיכה השונות בנשיא, שחלקןשינו כיוון לרעת ישראל. ההערכה הרווחת בבית הלבן ובמחלקת המדינה של ארצות הברית היא שטראמפ יתן לנתניהו חבל מסויים למהלך צבאי, עם גיבוי מדיני בעולם, אבל אם המהלך הזה ישתבש או יתארך יותר מדי, הוא יעצור אותו.

וראש הממשלה נתניהו יעצור לפי דרישת נשיא ארה"ב, על כך אין כמעט ויכוח.

גרסה מעניינת של גורם דיפלומטי אמריקני למהלך התקפי ישראלי טוענת שוושינגטון וירושלים מתואמות בהפעלת לחץ צבאי חזק על חמאסכדי להשיבו לשולחן המו"מ ולסיים את הסיפור בהסכם ולא בדרך הצבאית. לכן לא תהיה זו הפתעה אם יחל המבצע ובתוך ימים יוכרז על חידוש המו"מ.

טראמפ מעוניין לקדם במהרה אתחזונו למזרח התיכוןהוא מבין כמו כולם שמה שעוצר את זה הם חמאס ואיראן, ועמו באותו הלך רוח גם המפרציות שבראשן סעודיה. כל מדינות ערב, ובהן המתווכות, מפעילות לחץ על חמאס, ירדן ומצרים מסוכסכות איתו ישירות, וקטאר, המעניקה לו סיוע תעמולתי,חתמה גם היא על הדרישה לפירוקו מנשקו.

כלומר, המהלך ההתקפי הישראלי, יהיה מקובל בעיני ארה"ב ומדינות המפרץ, אם יביא לסיום הלחימה בהסכם, ולהוצאת חמאס ממשוואת הכוח. אבל יתכן בהחלט שחמאס, בהשראת איראן, ירצה להמשיך ולהילחם, מתוך תקווה כי ישראל תיקלע למשבר מדיני חיצוני ולמשבר פוליטי פנימי שיאלץ אותה להפסיק ולקבל את תנאיו לשחרור החטופים ולסיום המלחמה.