לראשונה: נציבי האיחוד האירופי ממליצים על סנקציות נגד ישראל

נציבי האיחוד האירופי הציעו היום (שני) להשעות חלקית את השתתפות ישראל בתוכנית המחקר האירופית הורייזון בתגובה למצב ההומניטרי ברצועת עזה, כך מדווחת סוכנות הידיעות ״רויטרס״. ההשעיה הספציפית נוגעת להשתתפות סטארט-אפים וחברות קטנות ישראליות באקסלרטור של המועצה האירופית לחדשנות (EIC).

ההצעה מגיעה רק לאחר שלפני כשבועיים לא התגבש רוב בקרב שרי החוץ של האיחוד האירופי לסנקציות נגד ישראל. הדיון אז התקיים לאחר שבחודש מאי ביקשו שרי החוץ לגבש דוח לגבי עמידתה של ישראל במחויבויותיה לזכויות אדם במסגרת הסכם האסוציאציה בינה לבין האיחוד - דוח שקבע שיש אינדיקציות שהיא לא עומדת בכך.

לפי הנציבות האירופית, ״ההשעיה מגיעה כתגובה לבחינה של סעיף 2 של הסכם האסוציאציה בין האיחוד לישראל״, והיא הדגישה כי ״כיבוד מחויבויות אלה מהווה חלק חיוני משיתוף הפעולה בין האיחוד לישראל במסגרת ההסכם, כולל שיתוף הפעולה הדו-צדדי המדעי והטכנולוגי בין שני הצדדים״.

בלחץ הציר האנטי ישראלי באיחוד, שכולל מדינות כמו ספרד, סלובניה ואירלנד, העלתה נציבת החוץ קאיה קאלאס עשר אפשרויות לעיצומים נגד ישראל, שנעו בין השעיה מלאה של הסכם האסוציאציה, הטלת סנקציות על שרים ישראליים, אמברגו נשק וביטול הפטור מויזה לאזרחים ישראליים – לצד פגיעה בהסכם השמיים הפתוחים. ההצעה הנוכחית נחשבת לאחת האפשרויות הקלות יחסית מתוך הרשימה. ישראל הצליחה למנוע אז מהחלטה נגדה לאחר שהושגה הסכמה לגבי הכנסת סיוע הומניטרי לעזה. 

הסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד הוא המסגרת המשפטית שתחתיה מצויים כל ההסכמים בין ישראל לאיחוד - כולל הסכמי הסחר בין ישראל לאיחוד שהוא שותף הסחר הגדול ביותר שלה. הייעוץ המשפטי של האיחוד קבע כי ההסכם עצמו לא ניתן להשעיה שלא במסגרת קונסנזוס של 27 המדינות, אך חלקים מסוימים ממנו יכולים להיות מושעים בהינתן רוב יחסי של מדינות המרכיבות 65% מאזרחי האיחוד.

"כל האופציות על השולחן"

בשבוע שעבר, וברקע התמונות הקשות מעזה, אמרה נציבת החוץ של האיחוד קאיה קאלאס כי ״הרג האזרחים המחפשים סיוע בעזה הוא בלתי ניתן להגנה״. היא הבהירה בשיחה עם שר החוץ גדעון סער כי ״צה״ל חייב להפסיק להרוג אנשים בנקודת חלוקת הסיוע. כל האופציות נשארות על השולחן אם ישראל לא תממש את התחייבותה״.

ההשעיה המוצעת נוגעת ספציפית לאקסלרטור (מאיץ, ד.ק) של המועצה האירופית לחדשנות, שמיועד לסטארט-אפים וחברות קטנות עם "חדשנות פורצת דרך וטכנולוגיות מתפתחות שיש להן יישומים פוטנציאליים כפולים, כמו אבטחת סייבר, רחפנים ובינה מלאכותית", לשון ההודעה של הנציבות.

הנציבות הבהירה כי ״ההשעיה המוצעת היא פעולה ממוקדת וניתנת להפיכה״ וכי ״היא לא משפיעה על השתתפות אוניברסיטאות וחוקרים ישראליים בפרויקטים שיתופיים ופעילויות מחקר במסגרת הורייזון״.

הנציבות הדגישה כי "למרות שישראל הודיעה על הפוגה הומניטרית יומית בלחימה בעזה ועמדה בחלק מהתחייבויותיה במסגרת ההבנות משותפות בנושא סיוע ומעבר הומניטרי, המצב נותר חמור".

הורייזון 2020 היא תוכנית המחקר והחדשנות המרכזית של האיחוד האירופי לשנים 2021-2027, עם תקציב של 95.5 מיליארד יורו. מוסדות המחקר וההשכלה הגבוהה בישראל משתתפים בתוכניות המחקר של האיחוד האירופי מאז 1996, ולקחו חלק באלפי פרויקטי מחקר משותפים בעשורים האחרונים. ב-2021 הצטרפה ישראל להורייזון אירופה כמדינה שותפה.

בתגובה לההצעה, נמסר ממשרד החוץ כי ״המלצת פורום הנציבים של האיחוד האירופי לפגוע ברכיב של תוכנית הורייזון עם ישראל היא שגויה, מצערת ובלתי מוצדקת״. עוד נמסר כי ״בזמן שישראל נאבקת בטרור הג׳יהאדיסטי של חמאס - כל החלטה מסוג זה מחזקת את חמאס ועל כן גם פוגעת בסיכויים להגיע להפסקת אש ולמתווה לשחרור חטופים״. ישראל הודיעה כי תפעל כדי שההמלצה לא תאומץ במועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי.