ב-15 ביוני חגג אלון אולארצ'יק יום הולדת 75. בצל מלחמת 12 הימים ומטחי הטילים מאיראן נאלץ המוזיקאי הוותיק, מהמקוריים שפועלים בשדות התות הנצחיים של הרוק והפופ המקומיים, לדחות במעט את המתנה שבחר להעניק לעצמו ולקהל - עד שהשבוע זה סוף סוף קרה.
אולארצ'יק, מהראשונים שהחדירו פאנק וגרוב מבודחים להיכל המוזיקה העברית, והבסיסט הנצחי שנכח בשלל תחנות וצמתים אייקוניים - החל מלהקת הנח"ל, עבור בלהקת כוורת ועד לשלל הלהיטים שניפק לאורך קריירת סולו ענפה - הוציא השבוע פרויקט שאפתני ובו, תחזיקו חזק, לא פחות מ-100 שירים חדשים.
"כאילו שירים" מכיל גרסאות אישיות וחשופות שנשארו במגירה (כלומר, על המחשב) וטרם פורסמו, בחלוקה ללא פחות משמונה אלבומי משנה: "שירי משוררים", "שירים עם חיוך", "שירים כמעט בלי חיוך", "שירי מחשבות", "פסנתר פשוט", "פסנתר פשוט ועוד דברים", "מנגינות עבריות", ו"קצב ומנגינה". את יציאת האלבום ליוו חמישה שירים - "סביבנו כל כך הרבה רעש", "את לא בעניין", "יש לי חלום", "שלג דאשתקד" ו"שטויות ופחדים".
לרגל יום ההולדת המכובד, ועם השקת הפרויקט המונומנטלי, יצאנו עם אולארצ'יק למסע מוזיקלי בביוגרפיה התזזיתית שלו, כדי לשמוע מפיו את הסיפורים שמאחורי השירים שמעטרים את פסקול חיינו כבר יותר מחצי מאה.
"ילד מזדקן", 1973
מילים: אלון אולארצ'יק, לחן: דני סנדרסון
"ילד מזדקן היה בהתחלה 'פוגי מתחשמל'. זה היה שם השיר שהביא דני, ואני חושב שמאיר פניגשטיין הביא את המילים. השיר הוצג בפני חברי כוורת, והמסקנה היתה שזאת מנגינה יפה, אבל הטקסט לא משהו, ושצריך לכתוב מילים חדשות. שאלו מי מתנדב לכתוב מילים, אז אמרתי 'אני', ובלילה כתבתי בבית את המילים הידועות".
היית בחור צעיר אז, בסך הכל בן 23. מאיפה הגיע ה"מזדקן" הזה?
"אני זוכר את זה כטקסט מדהים, מאוד מפונפן כזה, קיצוני, כמו השירים הראשונים של אביב גפן ב'דור מזוין'. זה היה שיר על החיים ועל המוות ועל מה שביניהם, אבל אני ידעתי שזה צריך להיות מצחיק באיזשהו מקום, או לפחות מחויך, כדי שזה יתאים ללהקה.
"ב'ילד מזדקן' יש בו בית שאומר: 'מה לעשות כשאבא מתעצבן, אתה כבר השנה אמור להתחתן'. אז אבא שלי מעולם לא רצה שאתחתן בגיל כזה, המצאתי את זה. זה נשמע לי מצחיק וגם רציני"
"זה שיר מאוד כן בסופו של דבר. יש בו בית שאומר 'היום התעוררת בשתיים בצהריים, ראית מה השעה איזה חושך בעיניים. מה לעשות כשאבא מתעצבן, אתה כבר השנה אמור להתחתן'. אז אבא שלי מעולם לא רצה שאתחתן בגיל כזה, המצאתי את זה. זה נשמע לי מצחיק וגם רציני.
"השיר הזה לא היה בדנ"א של שירי כוורת, אבל הוא היה בתוך המעגל, על הגבול של הבלתי אפשרי - ובסוף הפך לאחד השירים הקאנוניים של הלהקה, לשמחתי".
"נתתי לה חיי", 1974
מילים: דני סנדרסון ואלון אולארצ'יק, לחן: דני סנדרסון
"ב-1974 בחרו בנו בישראל להיות נציגי המדינה באירוויזיון, והיה צריך שיר, אז הוטל עלינו לכתוב אותו. דני כתב שיר שלא נכנס, ואז כתב את השיר הזה, ואני עזרתי לו במילים. זה היה שיר לאירוויזיון כמו שהאירוויזיון היה פעם, לא היום".
הגעתם למקום השביעי, כשלהקת אבבא זכתה במקום הראשון עם "ווטרלו".
"אני מוכרח להגיד שהגענו למקום החמישי, כי מקום חמש, שש ושבע קיבלו אותו מספר נקודות, אז בואי נדייק (צוחק). ראינו את 'ווטרלו' ואת אבבא, שהיו לבושים נורא יפה, כיפיים כאלה, עם בחורות יפות, ואנחנו עם סוודרים. אז הבנתי שיש אולי צדק מסוים שאנחנו לא זכינו.
"לא הצלחתי להבין באותה תחרות את מה שיצמח מאבבא. מבחינתי זאת היתה יכולה להיות להקה קיקיונית כמו עוד להקות שקמות וקורסות, אבל זה היה הספתח שלהם. אחר כך הם כתבו שירים יותר חשובים".
מה אתה זוכר מחוויית האירוויזיון עצמה?
"התחרות התקיימה בברייטון, אנגליה, גרנו בקומה אחת עם האירים, שגם עליהם היה איומי אבטחה. על הקומה חלשו כוחות ביטחון. במעלית לקומה שלך, כשנפתחה הדלת, עמד אדם עם רובה - אנגלי, לא ישראלי.
"באירוויזיון 74' ראינו את 'ווטרלו' ואת אבבא, שהיו לבושים נורא יפה, כיפיים כאלה, עם בחורות יפות, ואנחנו עם סוודרים. אז הבנתי שיש אולי צדק מסוים שאנחנו לא זכינו"
"ואני זוכר שבאירוויזיון הבנו משהו: עד אז היינו בארץ מקום ראשון בכל דבר, להקת השנה, שיר השנה. אני חושב שהמקום באירוויזיון נתן לנו להבין שבעולם יש עוד להקות ועוד זמרים, ושיש איזשהו גבול, פרופורציה".
טענו שהשיר עצמו היה בעצם ביקורת פוליטית כלפי הממשלה באותה התקופה.
"אני חושב שזה היה בדיעבד. אמנם יש בשיר משפט - 'אחד אומר שנגמרים לו השמיים כשיש מספיק אוויר למדינה או שתיים' - אבל אנחנו לא הרגשנו מהפכנים כששרנו את זה, זה היה הלך הרוח באותה התקופה במדינה. זה לא כמו היום, שאם אתה אומר דבר כזה אתה ישר בוגד בעם. כתבנו את זה כי הרגשנו ככה, אבל כתבנו את זה במעוף. זה לא שישבנו כל הלילה לחבר את המשפט הזה".
יצא לך לעקוב מאז אחרי האירוויזיון? נשאר סנטימנט לתחרות הזאת?
"יש לי סנטימנט נגד התחרות הזאת (צוחק). בשנים האחרונות זה נעשה יותר ויותר פריק שואו, הכל הפקה, ומבחינה ויזואלית זה חייב להיות מדהים. אנחנו היינו בתקופה שהיית צריך רק לבוא.
"ראיתי את האירוויזיון בשנה שעברה, עם עדן גולן, והיה מאוד מרגש. השנה ראיתי עד לגבול מסוים, וכשהתחילו הספירות והיה ניקוד חלש לישראל, סגרתי. בבוקר קמתי ונדהמתי לגלות שאנחנו במקום השני. אני חושב שהשיר "New Day Will Rise" הוא נהדר, יובל רפאל זמרת מדהימה, והסיפור האישי שלה קורע. שמעתי הקלטות של אבא שלה ברדיו, שאומר לה 'את מתה עכשיו' – ולבסוף זאת הבחורה שייצגה את ישראל באירוויזיון. זה מטורף".
"מאיר ואלון", 1984
מילים ולחן: אלון אולארצ'יק
"החלטנו לעשות איחוד מחדש לכוורת ב-1984. הייתי אז בארה"ב, מאיר היה בארה"ב, החמישה הנוספים נשארו בארץ ופיתחו קריירות משלהם, אבל החלטנו, שמונה שנים אחרי התפרקות הלהקה, לעשות איחוד. הרגשנו שלא מספיק שנעשה רק שירי כוורת בהופעה, ושכדאי שיהיה סגמנט לשירים המפורסמים מהקריירות החדשות של כל אחד. לי ולמאיר לא היה כלום, אז כתבתי שיר 'מאיר ואלון' (צוחק). באתי לארץ ואמרתי 'הנה, יש לנו שיר, זה השיר שלנו'. בלהקה אמרו: אוקיי, בואו נקליט אותו לרדיו, כדי לפרסם את ההופעה - והוא נהיה שלאגר מטורף. אני חושב שהקאמבק בא בעיקר מהלחץ של הקהל. אנשים רצו מאוד שכוורת תחזור ושנעשה הופעה גדולה. עד היום רוצים".
יצחק קלפטר הלך לעולמו. יש סיכוי לראות את כוורת חוזרת, גם בהרכב החסר?
" אפשר לעשות את זה בלי יצחק, זכרו לברכה. את האיחוד האחרון, ב-2013, עשינו עם מלא נגנים, אבל לעשות את זה שוב, פירושו להטיל עכשיו על דני סנדרסון שנה של עבודה".
זה לא כמו לרכוב על אופניים? מפגישים אתכם וזה קורה?
"לא. ב-2013 היתה הכנה של שנה, בעיקר לדני, שמעורב בכל פרט, בווידאו, בצילומים, בלוק, בהכל. היו חזרות מפרכות כדי שנישמע כמו כוורת ולא כמו להקת קאברים של כוורת. אני בשביל המופע הייתי צריך לכתוב לעצמי את קווי הבס של השירים, כדי להישמע כמו במקור".
אני מסיקה מהתשובה שלך שזה מורכב, אבל לא בלתי אפשרי.
"תיאורטית הכל אפשרי. זה יכול לקרות כמו שתיגמר המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, ויהיה שם שלום".
"בא לשכונה בחור חדש", 1984
מילים ולחן: אלון אולארצ'יק
"באייטיז היה בעולם סגנון שנקרא New Wave, והיה מקובל לשיר גם כזכר וגם כנקבה. 'בא לשכונה' הוא שיר שבחור מבצע, אבל כאילו בחורה שרה. לא ידעתי שאני עצמי אשיר אותו. מה שקרה זה שבאיחוד מחדש של כוורת הבאתי איתי קסטה ביתית שהקלטתי בניו יורק, עם כל מיני שירים חדשים, בהם גם 'בא לשכונה'. יאיר ניצני עבד אז בהד ארצי כבוחן טאלנטים, ונתתי לו את הקסטה מתוך כוונה שמישהו אחר ישיר את זה. למחרת יאיר התקשר אליי ואמר 'תשמע, אתה שר את זה בסדר, למה שלא תשיר בעצמך? וככה היה".
אני מניחה שזה אחד השירים שחייבים להיות בכל הופעה שלך.
"נכון מאוד, ולמזלי אני עצמי ממש דלוק על השיר הזה. כתבתי אותו על גיטרה שקיבלתי ממני כץ ז"ל, מוזיקאי שחי בניו יורק ונפטר לא מזמן. הייתי בסיסט ולא היתה לי גיטרה חשמלית, אז פניתי אליו והוא נתן לי גיטרה שנשארה אצלי מלא שנים. עליה כתבתי את 'בא לשכונה בחור חדש', 'היא הולכת בדרכים' ועוד שירים".
"היא הולכת בדרכים", 1985
מילים ולחן: אלון אולארצ'יק
"גרתי בניו יורק. עפרה חזה היתה שם עם בצלאל אלוני, האמרגן שלה. בצלאל התקשר אלי, אמר שעפרה עושה תקליט חדש ושאל אם יש לי משהו בשבילה.
"לא ידעתי אז מי זו עפרה חזה. היא ובצלאל אלוני באו אלי לווילג', ועפרה נדלקה על 'היא הולכת בדרכים'. הם לקחו קסטה ונעלמו. בהמשך שמעתי שעפרה הקליטה סקיצה, ולא אהבה את הביצוע שלה"
"אני לא כל כך ידעתי אז מי זו עפרה חזה. הם באו אלי הביתה, בווילג'. השמעתי להם את 'בא לשכונה בחור חדש' ואת 'היא הולכת בדרכים', ועפרה נדלקה על 'היא הולכת בדרכים'.
הם לקחו את הקסטה, ולא שמעתי מהם יותר אף פעם - אבל שמעתי עליהם. בהמשך שמעתי שעפרה הקליטה סקיצה של 'היא הולכת בדרכים', אבל לא אהבה את עצמה שרה, או שמישהו יעץ לה שהיא לא נשמעת מספיק טוב".
אז החלטת לקחת את השיר לאלבום שלך?
"כן, אחרי שחלפו שלוש שנים מהביקור שלהם הרגשתי חופשי להקליט, וזה שיר שהפך לאחד הקבועים בהופעות שלי. קשה לשיר אותו ,כי צריך להגיע למקומות גבוהים מאוד, אז אני מוריד סולם".
"בחור אנלוגי בעולם דיגיטלי", 1987;
מילים ולחן: אלון אולארצ'יק
"במחצית השנייה של האייטיז עברו מפסנתר לסינתיסייזר. אני לא חושב שהמשפט 'בחור אנלוגי בעולם דיגיטלי' הוא חידוש מדהים, זה דווקא נראה לי קלישאה, אבל השיר עצמו נהדר בעיניי, ואני מאוד אוהב לנגן אותו. אני תמיד אומר לקהל שבשיר הזה יש הכי הרבה אקורדים במזרח התיכון ובאסיה כולה, ושאני אנסה לנגן אותם ברצף כמו שצריך. זה מעורר תמיד צחוקים בהופעות".
אפרופו עולם דיגיטלי, איך אתה עם כל השינויים הטכנולוגיים הנוכחיים?
"אני עובד כבר יותר מ-20 שנה על מחשב. יש לי תוכנת סאונד שאני משתמש בה כמכונת הקלטה לכל דבר. במחשב אפשר להקליט 150 ערוצים בו בזמן, ובמכשיר טו אינץ' של פעם היה אפשר רק 24. אני לא באמת בחור אנלוגי בעולם דיגיטלי, זה לא שיש לי גיטרת עץ ואני חי במערה, ממש לא (צוחק)".
"בעינייך", 1996
מילים ולחן: אלון אולארצ'יק
"מה אני אגיד לך על השיר הזה, זה שיר יפה", אולארצ'יק צוחק. "היתה לנו פעם הופעה קטנה, ומישהו מהקהל בא ואמר 'שים את השיר היפה'. הוא התכוון לשיר הזה, אז הבנתי שזה שיר יפה (צוחק)".
על מה נכתב השיר?
"יש בו את המשפט 'כל היערות אדומים, כתומים, צהובים, הנה בא הסתיו' - זו התחלופה של העלים וזה משהו שרואים באמריקה בצורה ברורה מאוד. אפשר להגיד שהשיר הזה קשור לחוויות אישיות שהיו לי שם, ולא הייתי רוצה להיכנס לזה".
"כל הליל אני בגנך", 1987
מילים ולחן: אלון אולארצ'יק
"בשיר הזה יש טקסט של חיזור או הערצה לבחורה, כשאני עומד למטה והיא למעלה, כמו רומיאו ויוליה. ובבית האחרון אני אומר: 'אני לא מכיר את ידידייך או הורייך, לא ראיתי את פנייך מעולם, אבל דמיוני אין גבול לו ובצר לו יעבוד חינם' - זאת אומרת את בחורה דמיונית בכלל".
כלומר, כתבת את זה על תחושת התאהבות כללית?
"כן, זה לא על מישהי ספציפית. קובי אוז מטיפקס אומר על השיר הזה שהוא חד סלסולי, לעומת שירים עם הרבה סלסולים" (צוחק).
"כל דבר קט", 1993
מילים ולחן: אלון אולארצ'יק
"זה שיר על מריבה, על בעיות בזוגיות. שכל דבר שאומרים בזוגיות פוגע ונושך, גם כשאנחנו לא מתכוונים בכלל ולא שמים לב. בבית השלישי אני אומר 'אני יודע שנתגבר, יגליד הפצע בבוקר אחר, כבר התרגלנו להתנדנד אבל אני רוצה לדעת היכן אני עומד'.
"'כל דבר קט' הוא שיר שאני שמח לעשות - והקהל לא אדיש אליו. הבית הראשון עוסק במה שהגבר מרגיש, בעלבון שלו, ואז בבית השני יש סוויץ' של 180 מעלות אל האישה. זה אפקט חזק"
אז בעצם זו בלדה כזאת קורעת, שאני שמח לעשות - והקהל אף פעם לא נשאר אדיש כשאני מבצע אותה. הבית הראשון עוסק במה שהגבר מרגיש, בעלבון שלו, ואז בבית השני יש סוויץ' של 180 מעלות, שמדבר על הפגיעה שחשה האישה, הסליחה שלה - ובעיניי יש בזה אפקט חזק".
"נערה במשקפיים", 1991
מילים: יונתן גפן, לחן: אלון אולארצ'יק
"המילים הן של יהונתן גפן, והאמת היא שאני לא יודע על מה השיר (צוחק). זה על אופטיקאי לא מוכשר או משהו, סיפור מומצא כזה על בחורה שהיא היתה לרגע בלי משקפיים והלכה עם מישהו אחר, שדומה לך. זה שיר אירופאי כזה, ואלסי משהו, צרפתי עם חן, לא נותן בראש.
"הפקתי באותה התקופה אלבום לגידי, וחסרו שירים, אז הוא פנה לכל מיני כותבי טקסטים. הוא חשב למי מתאים להלחין, ואני הייתי הנדי, הייתי שם, אז הלחנתי לבקשתו" .
כעבור שנים הוצאת גרסת כיסוי לשיר, ויש אומרים שהפחת בו חיים חדשים לגמרי.
"כן. אני משתדל תמיד להביא חיים חדשים לכל שיר. גם בשיר הזה, שכמובן מזוהה עם הביצוע של גידי, ניסיתי לעשות משהו אחר, שלי, וגידי פרגן. הייתי אורח בהופעות שלו ושרנו את זה ביחד, הוא איש מיוחד מאוד, לא מפחד מאף דואט, לא מפחד להישמע פחות טוב. הוא הכי מפרגן".
"בואי נתחבק", 2004
מילים: חנה גולדברג, לחן: אלון אולארצ'יק
"באותה תקופה שודרה בטלוויזיה, בערוץ 24, תוכנית שנקראה 'תשע שעות ושיר', כשהפטנט בה היה שזמר או יוצר מקבל ממהפקה טקסט על הבוקר, ונדרש להלחין אותו מול המצלמה עד הערב. כלומר בתוך תשע שעות מקליטים את השיר, עם הלהקה והכל. וככה בעצם נוצר השיר 'בואי נתחבק'".
לא פשוט ליצור לעיני מצלמות ובדד-ליין צפוף.
"זה בעיקר היה תהליך שהבטיח חשיפה, וזה גם לא עלה לי כסף להפיק (צוחק). שמחתי לעשות את זה, והייתי עושה את זה שוב".
"בואי נגיד שאני שלך", 1996
מילים ולחן: אלון אולארצ'יק
"זה שיר שהמון אנשים מתחתנים איתו, 20 שנה לפחות, ובינתיים אף אחד לא התגרש (צוחק). המשפט הראשון בפזמון אומר 'ימים יגידו אם זה רציני', אז זה קצת מוזר לי שכשמתחתנים בוחרים בשיר הזה. אבל מצד שני, יש בו משפטים כמו 'בואי נגיד שאני שלך, שאני אוהב אותך', ואחר כך 'שגם את אוהבת אותי' - אז סגרנו חתונה.
"ה'ימים יגידו' זה גם חשוב, כי יש איזשהו לחץ בנדרים להגיד אני שלך לנצח, בחולי ובמוות. השיר הזה מכוסה גם מבחינת שיר אהבה ומצד שני גם כמשהו משחרר לחצים, אמיתי. 'ימים יגידו אם זה רציני' - יש פה גם משהו מודרני כזה, מין הכרה במגבלות של היחסים".
אתה אומר את זה כאדם מאוד מונוגמי שנשוי שנים לאותה אישה.
"נכון. דיאנה ואני התחתנו ב-1979, כלומר כבר 45 שנה. וכמו אדם מבוגר, אני מודע לדברים, מודע גם לבעייתיות. אני מקבל את זה".
"בן בסט", 1993
מילים ולחן: אלון אולארצ'יק
"בהקלטה של השיר הזה הזמנו את מיטל טרבלסי ואת להקת שפתיים לשיר איתי. יזהר אשדות הפיק, איש מאוד מאוד מוכשר במוזיקה, עבד איתי על כל מיני פרויקטים במשך השנים. בעיניי השיר נשמע באותם זמנים כמו סקיצה, אבל יזהר ראה בו משהו שאני כנראה לא הצלחתי לראות - והוא הפיק אותו לעילא ולעילא".
מי הוא בן בסט המדובר?
"זה שם שהיה כתוב על שלט של חנות לחלקי חילוף לרכב, ובסוף הסתבר שזה בכלל Ben Best. הוא כעס עלי אחר כך. כשנוסעים באופניים ברחוב סלמה בדרום תל אביב, לכיוון יפו, רואים את השלט מצד ימין. יש בשיר גם 'יפו ד' שמאלה, הפעמונים תשע' - וגם כאן התברר ששם הרחוב הוא בכלל 'הפעמונית'.
"את 'בן בסט' אני שר בהופעות אקפלה. אני שר משפט, הקהל עונה לי - וזה עובד פיקס. יש בשיר שגיאה בעברית, 'גיברת' במקום 'גברת', כי הייתי צריך שלוש הברות ללחן. אני מבקש שישירו עם השגיאה"
"זאת היתה למעשה הכתובת של האודיטוריום שהייתי צריך להגיע אליו לפסטיבל שירי ילדים, ומסימני הדרך האלה נהיה שיר. הסתובבתי אז עם טייפ קסטות, והקלטתי את עצמי שר כל מיני דברים. במקור זה שיר ארוך וגדול, וצריך את כל הנגנים והזמרים כדי שייצא טוב. בהופעות אין לי אותם, אז עשיתי פעולה הפוכה - ובגלל שאני מאוד אוהב את השיר הזה אני שר אותו לבד, אקפלה, בלי תזמורת בכלל. אני שר משפט והקהל עונה לי. אנחנו מקצרים את השיר לשלוש דקות וזה עובד פיקס. ויש שתי שגיאות בעברית בשיר: אני שר 'גיברת' במקום גברת, כי הייתי צריך שלוש הברות ללחן, ואני מבקש מהקהל שישיר את השגיאה, זה חשוב לי. הטעות הנוספת היא שבמקום 'כבר' אני שר בהקלטה 'גבר', ולא ככה מדברים".
"סביבנו כל כך הרבה רעש", 2025
מילים: עלי מוהר, לחן: אלון אולארצ'יק
השיר הזה הוא מתוך "שירי משוררים" באלבום "כאילו שירים". קיבלתי אותו מוויוי, בת הזוג של עלי מוהר, אחרי שנפטר, והיא אמרה לי שזה השיר האחרון שהוא כתב. כתבתי לו מנגינה והשארתי אותה על המחשב, כסקיצה, ועכשיו זה יוצא באלבום".
אתה ומוהר הייתם בקשר?
"היה בעיקר קשר בינו לבין יוני רכטר. הם היו חברים טובים וכתבו יחד דברים, ואני ככה הייתי בשולי הדברים, נגעתי פה ושם. מאוד הערכתי את עלי, הוא חסר, ממש חסר. באלבום שירי משוררים הלחנתי גם טקסטים של לאה גולדברג, מאיר גולדברג, אברהם חלפי, זלמן שניאור ועוד".
כשאתה ניגש לטקסט של משורר מוכר, יש יראת כבוד?
"לא, אני שולט במוזיקה שאני כותב, אז אני לא יכול לגשת ביראת כבוד, כי אני מרגיש שזה יפגע לי בתהליך היצירה. גם האנשים שנותנים לי טקסטים לא מעבירים לי אותם ביראת כבוד (צוחק), אלא אומרים 'תעשה עם זה משהו'. ואם אני מרגיש איזה ריספקט מצידם, אני מייד חושד".
Maya19.10@gmail.com