אירוויזיון
"זה החלום שלי שמתגשם, לייצג את המדינה ולעשות משהו גדול מול כל העולם. השנה זה מקבל משמעות אחרת וגדולה יותר, לעמוד שם על הבמה ולהראות שאנחנו כאן. עברנו 'הוריקן' בשביל להגיע לזה. אני מאוד רוצה להצליח ולהאמין שנעלה לגמר, אבל עצם ההשתתפות שלנו היא ההישג.
"אי אפשר לומר שאני שמחה שאני הנציגה בשנה כל כך מורכבת, אבל זה כבוד. ההופעה השנה שונה לגמרי מבכל שנה אחרת, והמסר הוא שסומכים עלי. הצופים שלחו אותי ומאמינים בי, וזה מטורף. אני מאמינה שהכל לטובה, ושיש לי כוח. כל השנים שבהן התכוננתי ועבדתי על היכולות שלי בנו והפכו אותי למספיק חזקה בשביל הרגע הזה.
"בתחרות כנראה לא אוהבים אותנו, וזה משהו שמאוד הפתיע אותי. לא ידעתי שיש אופציה כזאת. אחרי שגיליתי, לא חשבתי 'למה דווקא אני ולמה זה נופל עלי', אלא מה אפשר לעשות ואיך מתקנים וגורמים לאירוויזיון הזה לקרות. אין טעם להתעסק ב'למה', כי ככה קרה וזה מה שיש".
בגרות
"נולדתי באוקטובר 2003 וגדלתי בכפר סבא, ובגיל 6 עברנו למוסקבה, לשליחות של אבא שלי. חזרנו לפני שנתיים, כשהייתי בת 18. היתה לי ילדות אחרת, כי מגיל מאוד צעיר הייתי בשואו ביזנס, ובגיל 14 כבר הייתי טסה לבדי מחוץ לבית לשבועיים. התחלתי שם קריירה, הוחתמתי על חוזה, וזה עולם שצריך להתבגר בו מהר מאוד.
"אני ספוג של מידע, אוהבת מאוד ללמוד, ואני רוצה לעשות כל דבר לבדי. התכונה הזאת השפיעה גם על הצד החברתי שלי. הסביבה שלי תמיד היתה יותר בוגרת.
"בבית שלנו הקפידו לדבר עברית, אבל לא ידענו לקרוא ולכתוב. כשהיינו מבקרים בארץ הייתי מתעצבנת שאני לא מצליחה לקרוא את השלטים, אז ביקשתי מההורים לקנות לי ספרי לימוד. כשחזרנו לגור בישראל העברית שלי השתפרה מאוד. קיבלתי בחזרה את החום שהיה חסר לי והרגשתי שאני בבית.
"שכרנו דירה ברמת אביב ג', מול יאיר לפיד, והיו לנו הפגנות מול הבית. עכשיו אנחנו גרים בשיכון דן. הגעתי בלי חברים ובלי קריירה בארץ, והתחלתי הכל מאפס. והנה, שנתיים אחרי אני כבר מייצגת את ישראל".
גאווה
"אני גאה לייצג את המדינה ומבטיחה לעשות כל מה שאני יכולה למען זה". (דנה אינטרנשיונל)
"כשדנה זכתה באירוויזיון ב־1998 אני אפילו לא נולדתי, גם לא הייתי בתכנון. דנה היא דיווה ששברה את העולם, ואי אפשר שלא להעריך או לאהוב אותה".
ההורים
"אני מאוד קשורה להורים שלי, אדי ואולגה, ויש לי תמיכה מלאה מצידם. ההורים לא דחפו אותי, זה לא בא מהם, אבל הם יודעים כמה זה חשוב לי".
למי מהם את קרובה יותר?
"אבא, לא להיעלב, אבל אמא שלי נמצאת איתי יום־יום בכל התהליך, כל הזמן. שניהם הנשמות שלי, וגם אחי הקטן, שון. אמא שלי ואני החברות הכי טובות, למרות שיש גבולות טבעיים. אני מרגישה שאני יכולה לשתף אותה בכל דבר. היא מכירה אותי יותר טוב מעצמי. אני לא מסתירה ממנה כלום, כי היא אישה מאוד חכמה, וגם רוצה את הכי טוב בשבילי".
ווקאליות
קרה לך שזייפת?
"כולם מזייפים. אין זמר שלא זייף בחייו. ראיתי לא מזמן את מה שקרה להראל סקעת באירוויזיון 2010 (סקעת לא דייק בעלייה לתווים הגבוהים, ע"ס), וכאב לי הלב עליו. ראיתי בעיניים שלו איך הוא רצה להרוג את עצמו. אם הייתי בסיטואציה כמו שלו - גם אני הייתי רוצה למות. מצד שני, אנחנו בני אדם, ולכל זמר יש זיופים, כולל ביונסה. זה קרה לו דווקא במעמד קשה, אבל חוץ מזה היה לו ביצוע נפלא".
"השיר 'הוריקן' מתקבל הרבה יותר טוב משחשבתי, כולל במדינות שלא ממש מחבבות אותנו. זה נאמבר פסיכי. אני מנסה לחשוב חיובי, אבל בלי לפתח ציפיות, כדי לא להתאכזב"
זוגיות
"אני לא בזוגיות, ולא היתה לי הרבה זמן. אני לא מחפשת, אבל אני כן מאמינה שברגע הנכון, בזמן הנכון ועם האדם הנכון, מתי שזה יגיע - זה יקרה".
שברו לך פעם את הלב?
"לא, אבל אני שברתי לבבות. בנעוריי הייתי קצת מתקרבת למישהו, וברגע שהייתי מרגישה שזה מגיע למקום רציני, הייתי עוצרת ושוברת להם את הלב. יצאו לי מהמקרים האלה כמה שירים טובים".
היית מאוהבת?
"אני לא חושבת. אני יודעת מה זאת אהבה של משפחה, אבל לא נראה לי שהרגשתי את האהבה הזאת של בן זוג, משהו מיוחד, פרפרים. זה עדיין לא קרה לי".
זה קשור למקצוע?
"אני חושבת שעדיין לא הגיע האדם הנכון, ובמקצוע שלי אני צריכה בן זוג שיבין את אורח החיים שלי, את הלילות בלי שינה ואת כל מה שזה דורש - ויכיל את זה. הכל מתחבר יחד, וכנראה יש קשר בין הקריירה לעובדה שאין לי בן זוג, גם אם זה לא ממש נעשה במודע.
"אני מאוד מפוקסת, והמקצועיות שלי עומדת בראש סדר העדיפויות - אחרי המשפחה, כמובן, שהיא לפני הכל - ויש לזה השלכות. אני לא בתחושה שיש לי משימה למצוא חבר ולהתחתן. בא לי משפחה, אבל לא עכשיו".
מתחילים איתך?
"לפני שהתפרסמתי היו מתחילים איתי הרבה ברחוב, והיום מתחילים איתי באינסטגרם. אני לא ממש עונה, כי זה קצת מוזר, וגם לא מצליחה להגיע לכל ההודעות. אני מאמינה שאם משהו צריך לקרות, הוא יקרה".
אולי את פשוט לא מעוניינת?
"אני לא רוצה כרגע, אבל גם מאמינה שלא צריך לחפש את זה. אני בדעה שהנשמות צריכות להיפגש, ועם האדם הנכון זה יקרה. גם אם לא בא לי עכשיו על מערכת יחסים, אם יבוא מישהו שירגיש לי נכון - לא אעצור את זה. אבל זה לא קרה".
"אני צעירה, אבל יודעת שלכל דבר בחיים יש מחיר. רציתי אירוויזיון, וזה המחיר לייצוג של המדינה. היו עוד דברים בחיי ששילמתי עליהם מחיר, למשל זה שלא היתה לי ילדות רגילה"
חרדות
"כשהתחילה המלחמה הייתי בחרדות נוראיות, כמו הרבה אנשים במדינה. היו לי חרדות בכל רגע, אבל עכשיו אני בתקופה טובה יותר. חרדות זה לא משהו שאני חווה הרבה, אבל כן היו לי תקופות בחיים, בנעורים, שהרגשתי חרדה.
"כשאני בחרדה אני מרגישה שהכל הולך להתרסק עלי, לפעמים סחרחורות, אבל עם השנים למדתי לשמור על איזון ולשלוט ברגשות שלי. אם אני מרגישה שאני בלחץ, אני עוצרת לנשום, מדיטציות".
תקפה אותך אי־פעם חרדת במה?
"יש דפיקות לב, אבל זה יותר אדרנלין. לפני שאני עולה לבמה אני בלחץ מטורף, וברגע שאני עליה אני מרגישה שאני מקבלת את האוויר שלי בחזרה. לפעמים אני בחרדה דווקא אחרי הופעה, כי אז אני מתחילה לחשוב איפה יכולתי להיות טובה יותר ומה לא עשיתי מספיק נכון".
את הולכת לפסיכולוג?
"לא, אני הרופאה הכי טובה של עצמי, ביחד עם אמא שלי והכלב שלי, שהוא תרופה לכל".
איך את מתמודדת עם המצב בארץ?
"זה לא הולך ונהיה יותר קל, אבל החלטתי שאני לא מתקרבת לחדשות. אני מרגישה שאנחנו ביחד בדבר הזה, ושאיכשהו צריך להמשיך. מוזר לי שבזמן שאני עוברת את כל מה שאני עוברת, יש חטופים בעזה ומי יודע מה הם עוברים שם. אני מאמינה שההשתתפות שלי היא שליחות מאוד חשובה למדינה, וברמה הפרטית זה משהו שעוזר לי להתמודד עם התקופה הזאת".
טעויות
"אני לא חושבת כל הזמן איפה טעיתי, מה עשיתי נכון או לא נכון. אם לא מצליח לי משהו, אני אומרת אוקיי ומנסה שוב. אני מצטערת על המריבות שלי עם אמא שלי, כי היא כל כך קרובה אלי ולא מגיע לה, אבל זה קורה לכולם. מבחינה מקצועית, אני מאמינה שהכל לטובה. גם אם נניח טעיתי במקומות מסוימים, או בבחירת שיר ב'הכוכב הבא', בסופו של דבר הטעויות הביאו אותי לנקודה הזאת. אני לא חושבת שהיתה לי איזו טעות קריטית שאם לא הייתי עושה אותה, משהו היה נראה אחרת".
יופי
"אני אוהבת את איך שאני נראית, אבל זה תהליך שעברתי כדי להגיע למצב הזה. בגיל הנעורים הגוף שלי השתנה, הפנים השתנו, וגם היחס מבנים - והיו דברים שערערו אותי. אני 1.65 מ' ובישראל אני נחשבת גבוהה, אבל במוסקבה הייתי פיצית. היה לי חוסר ביטחון, כי כולן שם מאוד גבוהות, והלכתי כל הזמן על עקבים. עם השנים למדתי לאהוב את זה שאני פיצית. גם את הדברים שלא אהבתי למדתי לאהוב, כי הם אלה שמבדילים אותי מאחרים".
מה לא אהבת בעצמך ולמדת לאהוב?
"יש לי פנים מאוד בעייתיות. אני סובלת מבעיות עור מגיל מאוד צעיר. הייתי על אנטיביוטיקות וטיפולים, וזה הולך וחוזר. אני במלחמה עם הפנים שלי. לאחרונה התחלתי להיות מטופלת אצל קוסמטיקאית, והתחלנו תהליך מעולה. עכשיו אני עם חומצות שמייבשות לי את הפנים, שאני חייבת לקחת, ואני מקווה שעד האירוויזיון הכל יסתדר. אני לא נותנת לזה להשפיע על איך שאני מקבלת את עצמי, ולא אמנע מעצמי לצאת מהבית ביום של אקנה. אבל כן אתאפר".
היופי עזר לך בחיים?
"כן. זה עוזר במיוחד במקצוע שלי, אבל יש הרבה אנשים מוכשרים שהם לא באידיאל היופי הישן והם עדיין מאוד מצליחים - וטוב שכך. יהיה מי שיחשוב שאני יפהפייה, ויהיו כאלה שלא. אני לא, וזה בסדר".
איזה ציון היית נותנת לעצמך מ־1 עד 10?
"10, אסור לחשוב על עצמך פחות".
"אני סובלת מבעיות עור מגיל מאוד צעיר. הייתי על אנטיביוטיקות וטיפולים, וזה הולך וחוזר. אני לא נותנת לזה להשפיע על איך שאני מקבלת את עצמי, ואצא מהבית גם ביום של אקנה"
כלבים
"הכלב שלי, ליאו, הוא החיים שלי. כלבים הם בעלי החיים הכי לויאליים שתמצא, כל עוד זה לא מגיע לאוכל. אני לא יודעת מה הייתי עושה בלי ליאו, ואני מפחדת מהיום שהוא כבר לא יהיה פה. אני רוצה שהוא ינצח את הגיל, יהיה הכלב הזקן ביותר וישבור שיא של 23 שנה לחיי כלב. אני לא יודעת מה אעשה בלעדיו כשאהיה במאלמו".
ליווי
"על במת האירוויזיון ילוו אותי חמישה רקדנים. מבחינה ווקאלית, אני היחידה ששרה בלי מלווים. אני לא יכולה לפרט, אבל זה יהיה מדהים, ותהיה לזה השפעה על תוצאות התחרות".
היה שלב שפחדת שלא תיסעי?
"ברור שפחדתי, אבל באמת לא היתה סיבה לפסול אותנו, ועובדה שההשתתפות שלנו אושרה. אם היינו נפסלים, זה בעיקר היה אומר הרבה על המארגנים. מרגע שאושרנו התחלנו לעשות שינויים, ומייד נכנסתי לאולפן. היה לילה אחד שישנתי בו רק 20 דקות, ואם לא הייתי אוהבת את מה שאני עושה, לא הייתי שורדת את זה. כשנדלקת המצלמה, אני בשיא שלי".
את נראית גם אחת שלא מתלוננת.
"הרבה אנשים אומרים לי את זה, אבל אני לא שמה לב. באחת המדידות שלנו לבגדים היו לי סימנים כחולים על הכתפיים, והסטייליסט, איתי בצלאלי, שאל אותי 'מה זה?' אמרתי לו שזה מהשמלה. הוא היה בהלם מזה שלא התלוננתי בכלל. אמרתי לו, 'השמלה יפה אבל קצת כבדה, לא נורא'".
איזה צבע תלבשי בגמר?
"לבן, אבל יש כל מיני גוונים ללבן".
מאלמו
"אני נוסעת לשם ב־28 באפריל, וזה עדיין לא נתפס לי. מבחינתי, רק אתמול ניצחתי ב'הכוכב הבא'. אני מאוד קונטרול פריק, רוצה לדעת כל הזמן מה מתוכנן לי, מה הלו"ז ואיך זה ייראה - ובמקרה הנוכחי אני לא יודעת כלום.
"אני לא יודעת למה לצפות, אבל מכינה את עצמי גם לדברים לא טובים שיקרו, להכי גרוע, כדי להגיע מוכנה לכל תרחיש. תהיה השנה אבטחה מוגברת, ואני נותנת להם לדאוג לכל מה שקשור בביטחון ובהפגנות. אני מאמינה שישמרו עלינו, ולא ייתנו לנו ללכת למקומות שיש בהם סכנה".
קיבלת איומים מפורשים על חייך, שגרמו למארגני התחרות להוציא הודעת גינוי נגד "דברי שטנה או הטרדה המופנים כלפי אמנים וכל מי שקשור לתחרות".
"אני מרגישה מוגנת עם המשלחת וסומכת על המאבטחים. מבחינתי, אני מפוקסת במטרה לעשות את הכי טוב שלי על הבמה ולא בכל המסביב. מן הסתם יהיו הפגנות וקולות נגדנו, והשנה יותר מתמיד, אבל יש לי לחץ של התחרות אז אני מנסה לשחרר. אני אמנם צעירה, אבל יודעת להגיד שלכל דבר בחיים יש מחיר. רציתי אירוויזיון, וזה המחיר לייצוג של המדינה. היו עוד דברים בחיים ששילמתי עליהם מחיר גבוה, למשל העובדה שלא היתה לי ילדות רגילה, אבל אם זה המחיר - אני הולכת עליו מכל הלב".
"אני מתכוננת גם לדברים לא טובים שיקרו במאלמו, להכי גרוע, כדי להיות מוכנה לכל תרחיש. האבטחה תדאג לגבי ההפגנות, ואני מאמינה שלא ייתנו לנו ללכת למקומות שיש בהם סכנה"
נטע ברזילי ונועה קירל
"נועה היא השראה. ההופעה שלה באירוויזיון והתוצאות היו מדהימות. היא חיית עבודה לא נורמלית, ואני מזדהה איתה. גם אני חולנית כשזה מגיע לעבודה. אני מכירה את נועה מהשיר הראשון שלה, אבל התחלתי להתעניין ממש בה ובמוזיקה שלה רק בשנים האחרונות.
"פגשתי אותה ויצא לי להכיר אותה. אמנם לא ישבנו לקפה, אבל ממה שהספקנו היא בנאדם מדהים וחמה מאוד".
ביקשת ממנה טיפים?
"כששאלתי אותה, הדבר הראשון שהיא אמרה לי היה 'מה את צריכה ממני טיפים?' אבל כן דיברנו על המעמד, על לוחות הזמנים הקפדניים. וזה מטורף שהיא סומכת עלי".
את נטע פגשת?
"לא, אבל נטע מוכשרת, מיוחדת ומלאת אנרגיה. התחלתי לעקוב אחרי 'הכוכב הבא' בעונה שבה היא ניצחה. אני זוכרת את ההופעה שלה באירוויזיון ואת הזכייה - שהיתה מדהימה".
סדר פסח
"אנחנו עושים סדר מדי שנה, וגם במוסקבה הקפדנו על זה. השנה אתארח בליל הסדר אצל דודה שלי. אני לא מסוגלת לארח, כי אז אכנס לחרדה מהלחץ שזה לא יהיה פרפקט. אני אוהבת להכין דברים במטבח, מכינה סושי, ג'חנון ועוד".
עדן גולן
"אני שמחה שסוף־סוף מעריכים ורואים את מה שהלכתי עליו ושאני עדיין הולכת עליו. בהתחלה אף אחד לא ידע מי אני. היו לי מאה צפיות ביום טוב בטיקטוק ושני לייקים אם היה לי מזל. היום אני גאה בעצמי, משוגעת וחולה על מה שאני עושה. אני מרגישה שנולדתי לתחום הזה, כדי לעזור לאנשים ולהעביר מסר, לגרום להם להרגיש משהו".
פרסום
"הפרסום היה הרגע שבו הרגשתי שכל העבודה הקשה שלי השתלמה. עבדתי שנים כדי להגיע לרגע הזה - וזה קרה. גם במוסקבה הייתי מפורסמת, אבל בארץ זה הרבה יותר. החום של האנשים פה לא קיים במקום אחר, וזאת זכות לחלוק את הכישרון שלי דווקא איתם.
"האודישן הראשון שעשיתי ב'הכוכב הבא' היה מטורף, וקיבלתי עליו הרבה מאוד תגובות. לראשונה בתוכנית זה היה מאה אחוז. אני חייבת להגיד שאני מרגישה עדיין בחלום. עוד לא עיכלתי את הניצחון הזה, בתוכנית, ואני לא מעכלת שבעוד רגע אני בשבדיה.
"היום מזהים אותי בכל מקום, וגם כשאני מנסה להתחבא, מרכיבה משקפיים ומזיזה את השיער הוורוד אחורה - זה לא עובד. גם כשהייתי בקופת חולים, אתה פרסמת תמונה שלי מהמרפאה".
את סובלת מזה או נהנית?
"פרסום הוא חלק מהקריירה, וידעתי שזה יגיע. בסופו של דבר, אלה האנשים שהביאו אותי לניצחון ועזרו לי להגיע לאן שהגעתי. הם נותנים לי אהבה, ואני בעד לתת להם אהבה בחזרה. יש אולי רגעים שבהם אני יוצאת מהקוסמטיקאית, וכולי אדומה, ולא בא לי שיעצרו אותי, אבל גם כשזה קרה עצרתי והייתי נחמדה והצטלמתי".
נתקלת בביקורות לא טובות?
"אנשים תמיד ידברו, וזה לגיטימי, אבל עדיף שידברו מאשר שלא. גם טוקבקיסטים יכולים להגיב מה שבא להם, ואני מנסה לא לקרוא תגובות, אבל אם יצא שקראתי, זה לא חודר אותי. אם אתייחס לזה ואקח אישית, זה לא טוב".
"אני מביאה בחשבון שבאירופה יצפו לי ראיונות מורכבים עם שאלות על המצב בארץ. יהיה אתגר, אבל אגיד אמת. אני יודעת שיחפשו כותרות ויחטטו, אבל אהיה מוכנה לשאלות"
צה"ל
"עדיין לא התגייסתי לצבא, וכשאחזור מהאירוויזיון אני אתייצב לצו ראשון. בשנה הראשונה כתושב חוזר לא פונים אליך, אבל עברה השנה וזומנתי - ודחו לי את הצו בגלל האירוויזיון. לעשות צבא זאת שליחות, ואני רוצה לגשת לבחינות ללהקה צבאית".
"אני בת 20 ועדיין לא התגייסתי, אבל כשאחזור מהאירוויזיון אתייצב לצו ראשון. כבר זומנתי - ודחו לי בגלל התחרות. לשרת בצבא זאת שליחות, ואני רוצה להיבחן ללהקה צבאית"
קעקועים
"יש לי שישה קעקועים. קעקוע אחד הוא 22:22, השעה שבה נולדתי בלילה, ואני מרגישה שזה מספר שמלווה אותי. אני כל הזמן נתקלת במספר הזה. אפילו מוסף החג הזה יוצא ב־22 באפריל. על הידיים מקועקעים לי תאריכי הלידה של אמא ואבא, ויש עוד כמה קעקועים קטנים. אני מאוד אוהבת קעקועים עם קווים דקים. היתה תקופה שרציתי למלא את כל היד, אבל אני שמחה שלא עשיתי את זה".
למה הקעקועים שקשורים להורים שלך?
"כי הם מלווים אותי כל הזמן. אני חיה את ההורים שלי. הם לא מגוננים עלי יותר מדי, אבל אני מרגישה בטוחה איתם ואני שמחה שיש לי על מי ליפול ברגעים קשים. הם הביאו אותי לעולם, והם אלה שתמיד מאמינים בי. אני לא יודעת איך הייתי עוברת הכל בלעדיהם.
"בצילומי 'הכוכב הבא' הודיעו לנו שאסור להגיע עם מלווים, ובהתחלה חששתי, אבל בדיעבד התברר שזה היה טוב כי ראיתי שאני מסוגלת גם לבד".
ראיונות
"אני מביאה בחשבון שבאירוויזיון יהיו ראיונות מורכבים עם שאלות על המצב בארץ. זה יהיה אתגר שצריך להתכונן אליו, אבל בסוף כל מה שאני יכולה להגיד זאת האמת. אני אהיה מוכנה לכל שאלה, ואני גם לא מתכוונת להתראיין בכל מקום, כמו שעשו בשנים קודמות, אלא רק במקומות ספציפיים. אני יודעת שיחפשו כותרות ויחטטו, אבל אגיע מוכנה".
שופטים
"את שירי מימון אני מכירה הרבה שנים, ואחד השירים ששרתי בחדר ב'הכוכב הבא' היה 'השקט שנשאר'. אם מישהו ימצא את הווידאו הזה - זה הסוף שלי. ופתאום היא שפטה אותי ומאוד תמכה בי. זאת היתה סגירת מעגל מבחינתי, לשיר מול זמרת שבתחילת הדרך שלי היתה השראה בשבילי.
"קרן פלס היא כותבת ויוצרת מדהימה, והיה נפלא לעבוד איתה באולפן על 'הוריקן'. אני לא יכולה להגיד שאני מכירה את כל השירים שלה, או שהתעמקתי ביצירות שלה, אבל יש כמה שירים שלה שאני ממש אוהבת, וכמובן את 'הוריקן', שהיא כתבה לי. הכרתי אמן שיש מה ללמוד ממנו, ויש לנו גם קבוצת ווטסאפ של כל יוצרי השיר.
"אסף אמדורסקי בחיים לא נתן לי אדום, וזאת הפעם הראשונה שמתמודד לא קיבל ממנו אדום. הדעה שלו מאוד חשובה לי".
תוצאות
מאיזו תוצאה תהיי מרוצה?
"אם לא אעלה לגמר אני אתאכזב, אבל אני מאמינה שכן נעלה. בסוף האנשים שצופים בתחרות ואוהבים אותה, מצביעים לפי המוזיקה ולפי הנאמבר שעל הבמה.
"השיר שלנו מתקבל בצורה הרבה יותר טובה משחשבתי שיתקבל, כולל במדינות שלא ממש מחבבות אותנו. יש לנו נאמבר מטורף, והולך להיות פסיכי. אני מנסה לחשוב חיובי, אבל גם לא לפתח ציפיות כדי לא להתאכזב. אני יושבת עכשיו ומדמיינת את הרגע הזה, וזה מטורף".
פתאום תחרות כיפית עם פוטנציאל לקריירה בחו"ל הפכה למשהו כבד.
"יכולתי להגיד 'אוף, באסה שזה קרה לי', אבל אמא שלי תמיד אומרת לי 'עדן, כל מה שקורה הוא לטובה', וזה מנחה אותי. גם אי אפשר לדעת, אולי דווקא בגלל שיש הרבה רעש זה יעבוד לטובתנו. לגבי הקריירה שלי, אני מאמינה שיש הרבה דרכים להצליח. אם לא פה, יהיה משהו אחר, ואם כן - מושלם".
תהיי מרוצה ממקום חמישי?
"הייתי רוצה יותר".
רביעי?
"יותר. מקום שני יהיה טוב, והראשון - הכי טוב. בגלל שזו שנה שונה, ולא הכל תלוי בי, אני לא יכולה להיות מושפעת מהתוצאה. אני אהיה הכי שמחה וגאה ברגע שאדע שעשיתי את המקסימום שלי. ברגע שאעשה את המקסימום, ואני אעשה, אהיה מרוצה. בא לי להאמין בטוב, ושנצליח".
מפנטזת על ניצחון?
"אני מרשה לעצמי לפנטז, ואני זורמת עם זה".
סטיילינג: איתי בצלאלי, איפור: אורטל אלימלך, עיצוב שיער: אלמוג כהן, ע. סטיילינג: שחף עוז, הלבשה: H&M, בשער - Mother of All. צולם בסטודיו דה לאב
erans@israelhayom.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו