עוד לא אבדה
את הקריירה העיתונאית הארצית שלי התחלתי ככתב שטחים, ומהיום הראשון פחות או יותר אפשר היה להבין את אחת מהבעיות המרכזיות של הסכסוך הישראלי־פלסטיני - החינוך המסית נגד ישראל והיהודים, המהלל את ה"שאהדה" - ההקרבה האישית (הבסיס הדתי־אידיאולוגי לטרור הפלסטיני, לרבות טרור המתאבדים; ד"ז). בעקרונות הסכמי אוסלו נקבע בין השאר בסעיף 22 כי "שני הצדדים יימנעו מהסתה, כולל תעמולה עוינת, וינקטו צעדים משפטיים כדי למנוע הסתה מצד קבוצות או יחידים.
כמו כן, הודגש כי שני הצדדים יפעלו לכך שמערכות החינוך יקדמו שלום, הבנה הדדית וסובלנות". כן נקבע כי תוקם ועדה שתפקח על כך. אלא שמהר מאוד התברר כי הרש"פ עשתה די ההפך, וספרי הלימוד שלה היו מוקד של דה־הומניזציה לישראלים וליהודים ככלל, עידוד של הרג ישראלים, הצגת הנרטיב הפלסטיני הלאומי המוקצן ללא התייחסות לזה הישראלי, ועוד.
דיווח כלי טיס של ישראל תקפו עמדת משטרה של חמאס בעזה, הרוגים ופצועים במקום // רשתות ערביות
מערכת החינוך הפלסטינית קיבלה תקציבי עתק, בעיקר מהאיחוד האירופי שבפועל מממן את רוב תקציבה, עם בקרה מינימלית וללא דרישה חד־משמעית לשנות את הספרים. פגשתי לאורך השנים עשרות דיפלומטים אירופאים בארץ ובחו"ל ואת כולם שאלתי את השאלה הזו: מדוע נמשך המימון האירופי לחינוך פלסטיני המעודד טרור נגד ישראל? לא קיבלתי מעולם תשובה משביעת רצון. גם את הפוליטיקאים הישראלים שאלתי, וגם כאן התשובות היו מתחמקות. די מדהים שאחד מגורמי השנאה העיקריים בין העמים לא טופל כמעט בכלל. אם הסוגיה הזו לא תשתנה, שום הסכם או ניצחון צבאי לא יביאו באמת לרגיעה בסכסוך הזה.
אבל הבשורה היא שיש תקווה, והיא יוצאת דווקא מעזה. מועצת השלום החליטה לתת לארגון בינלאומי בשם "Education for Peace" ((EFP את המנדט לחנך את ילדי עזה.
כן־כן, אני יודע, הספקנות מייד עולה - ודאי כששומעים שם לכאורה גנרי של איזה ארגון "פיסניקי" נאיבי. אבל לא, מדובר בארגון בינלאומי שייסדה ד"ר נירית אופיר הישראלית והוא פועל כבר יותר מ־15 שנה ברחבי העולם באזורי לחימה ובמדינות לא מתפקדות ומספק חינוך היכן שאין אפילו תקווה. ד"ר אופיר נחשפה לראשונה בכתבה ב"היום" לפני כשנה אבל עדיין חוששת להסגיר את שמות המדינות שבהן הארגון שלה פועל, כדי להימנע מפגיעה במפעל חייה.
הקרן שלה, שלאחרונה נרשמה בפורטוגל, זוכה להכרה בינלאומית רחבה מכל העולם ואשתו, החל מהאפיפיור הקודם שעימו היתה מיודדת במיוחד, וכלה במזכ"ל האו"ם, בני משפחות מלוכה מהמפרץ, משפחת המלוכה הבריטית, נשיאים וראשי מדינות.
המלחמה בעזה הביאה את EFP לפעול גם ברצועה. לא מעט פרטים חסויים גם כאן, אבל אפשר לספר שכבר כיום מאות ילדים פלסטינים ברצועת עזה יושבים ולומדים מדי יום וגם מקבלים ארוחות חמות בבתי הספר של הארגון. את הסילבוס, תוכנית הלימודים, כתבו אנשי חינוך מומחים ממדינות ערביות, ובהן סוריה, והכיוון שם מובהק - חינוך הומני איכותי, מכיל וסובלני, וברמה גבוהה. השבוע הגיע משלוח של טאבלטים, שבהם כבר מוטמעות תוכניות הלימוד לילדים בכיתות א'-ג'. המימון במקרה הזה מגיע מממשלת אורוגוואי, שנשיאה ז'מנדו אורסי אימץ את פעילות הקרן בחום רב.
הפעילות הזו הגיעה אל מועצת השלום שהוקמה במסגרת תוכנית טראמפ, ואופיר קיבלה רשמית את ההזמנה מד"ר ג'ייסון אולסון, הממונה על יישום הדה־רדיקליזציה במועצה, להקים את התשתית למערכת החינוך העזתית החדשה תוך הטמעת הדה־רדיקליזציה, חינוך הומני וכל העקרונות המובילים של הקרן. הפיילוט, כאמור, כבר קיים והכוונה להרחיבו במתחם ההומניטרי האמור לקום באזור רפיח.
אם יש סיבה לאופטימיות ותקווה לעתיד המזרח התיכון, היא נמצאת כאן - בחינוך מהסוג הזה לילדי המזרח התיכון. התהליך יהיה ארוך שנים, אבל אם יוטמע באמת יש סיכוי שהנינים שלנו יחיו באזור רגוע יותר.
התירוץ האירופי התורן
שלום למר כריסטיאן קנטור, הממונה על שגרירות ישראל בלונדון. כבודו, פנה לך את אחד מהבקרים בשבוע הבא, שכן תקבל זימון לשיחת נזיפה במשרד החוץ של ממשלת הוד מלכותו.
השיחה הזו היא אחד מהצעדים הדיפלומטיים והעיצומים שמתכוונים בריטניה והאיחוד האירופי לנקוט נגד ישראל בשל היישום של תוכנית שאותה הגה דווקא ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל. מדובר בתוכנית הבנייה בשטח E1 - האזור שבין מעלה אדומים לירושלים הבירה, הנחשב שטח מחלוקת מהותי בין ישראל למדינות המערב.
השבוע פורסם המכרז לבניית 1,400 יחידות דיור בשטח המדובר. לפני כשנה אישרה הוועדה העליונה של המנהל האזרחי את התב"ע לבניית השכונה החדשה, וכעת מגיע היישום. בשיחה עם דיפלומט אירופאי השבוע תהיתי מדוע האירופים נלחמים בדבקות כזו על סוגיה שיש בה סוג של קונצנזוס בציבור הישראלי. התשובה היתה זו המוכרת, שמימוש בנייה ישראלית בשטח הזה קוטע את שני חלקי השטחים הפלסטיניים ביו"ש, מדרום - בית לחם חברון וסביבותיהן, ומצפון - רמאללה עד ג'נין, ובכך יימנע רצף טריטוריאלי לישות הפלסטינית העתידית.
אבל הטיעון הזה לא באמת תופס. ראשית - גם עזה מופרדת מיו"ש, שנית - נקבע פתרון בהחלטה של הקבינט מלפני שנה ורבע ולפיה ייסללו שני כבישים - "כביש 80" מצפון לדרום שיהווה עורק התחבורה ראשי עבור הפלסטינים מאזור בית לחם לרמאללה, וכביש מקומי שכונה "מרקם החיים" בין א־זעיים לאל־עזרייה. לצד החיבור הזה, שנועד לפלסטינים, הכביש החדש יביא להעברת מחסום א־זעיים שעל כביש 1 ממעלה אדומים לירושלים, מזרחה, לאזור השומרוני הטוב.
אבל את האירופים זה לא מעניין. הם מצאו עוד עילה לנגח את מדיניות ישראל ביו"ש, ולפי מקורות דיפלומטיים בשלב הראשון יהיו הצהרות גינוי תקיפות, וכאמור זימוני שגרירים. לראש הממשלה הבריטי הטרי אנדי ברנהאם תהיה זו הזדמנות לממש את איומיו כלפי ישראל ולהראות כי דבריו על שינוי מדיניות מגובים במעשים. בהמשך צפויות התייעצויות של שרי החוץ של האיחוד ובריטניה לנקיטת צעדים של ממש נגד ישראל, ולפי אחד מהמקורות יהיה זה צונאמי מדיני ממשי. האירופים, אגב, מתכוונים להחיל עוד עיצומים על אישים וארגונים הקשורים לאירועים האלימים ביו"ש. אד מיליבאנד, שר החוץ הבריטי, הודיע בחמישי כי "בריטניה לא תקבל את החרבת פתרון שתי המדינות".
ב־1994 קבע רה"מ יצחק רבין ז"ל כי יש לייצר רצף התיישבותי בין מעלה אדומים לבירה, אלא שדווקא בתקופת שרון הודיעה קונדוליסה רייס כי בנייה ב־E1 מנוגדת למדיניות האמריקנית. מאז הליכי הבנייה לא קודמו, עד עכשיו
קצת היסטוריה: את הרעיון להקים את מעלה אדומים הגה יגאל אלון ז"ל בתחילת שנות ה־70. ב־1994 קבע ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל בהחלטה אסטרטגית כי יש לייצר רצף התיישבותי בין מעלה אדומים לבירה. המנהל האזרחי סיפח בהנחייתו 12 דונמים של השטח למועצה המקומית מעלה אדומים והוחל התכנון לשכונת מבשרת אדומים. אלא שדווקא בתקופת ראש הממשלה שרון, הודיעה שרת החוץ האמריקנית קונדוליסה רייס כי בנייה ב־E1 מנוגדת למדיניות האמריקנית. שרון ואנשיו לא יצאו נגד ההכרזה, אבל גם ראשי הממשלה שאחר כך לא קידמו את הבנייה שם. בנובמבר 2012 הודיע נתניהו על הפשרת הבנייה בתגובה לקבלת הרש"פ כמדינה משקיפה באו"ם, אולם בפועל הליכי הבנייה לא קודמו. רק ב־2025 חלה ההתקדמות. באביב התקבלה החלטת הקבינט המדוברת על סלילת הכבישים שיאפשרו את הבנייה, וכעת אישור התב"ע לאחר קבלת הסכמת הדרג המדיני.
ראש עיריית מעלה אדומים גיא יפרח, שהיה המנוע מאחורי קידום הבנייה בשטח המדובר, אמר לי השבוע כי לאחר אישור התב"ע הסיפור עשה רעש בינלאומי ועשרות כתבים זרים הגיעו לעירו וסיקרו את האירוע. "עכשיו זה כבר הביצוע בפועל, חוברת קבלנים יצאה ו־5 באוקטובר הוא מועד הגשת המעטפות. החלטת הקבינט על סלילת הכבישים סללה גם את הדרך לקידום הבנייה בשטח. הבנייה הזו לא מונעת רצף טריטוריאלי לפלסטינים, והוויתור אז של אנשיו של שרון מול האמריקנים הוליד את הטענה הלא נכונה שמקפיצה את המדינות שמבקרות אותנו". הוא מציין עוד כי כל העתירות המשפטיות שהוגשו נגד אישור התב"ע נדחו.
לא בטוח שהצונאמי המדיני יהיה במלוא העוצמה, אבל האירופאים, שחיפשו עוד עילה לתקוף את ישראל - קיבלו אותה.
ההסכם שלא היה, או שכן
במהלך המלחמה באיראן תקפו משמרות המהפכה בסיסים אמריקניים ויעדים אסטרטגיים במדינות המפרץ וגרמו לנזקים כבדים ולסוג של תבהלה בהנהגת מדינות אלה. במהלך חודש מאי פרסמתי ב"היום" כי קטאר שהוגדרה מתווכת במו"מ עם ארה"ב, לצד גישה שתמכה בדרישות האיראניות, סייעה למשטר גם בכספים שהועברו תמורת הפסקת ההתקפות עליה ומתן היתר למכליות שלה לעבור בהורמוז. מדובר היה בתשלום מובהק של דמי חסות, וקטאר עוררה בכך את זעמן של אחיותיה המפרציות שכן היא שברה את הניסיון לייצר קו אחיד ותקיף כלפי איראן.
לאחר פרסום הסיפור הגיעו אלי טענות מגורמים שונים במפרץ ומחוצה לו, כי עוד מדינות מהמפרץ ניסו לנקוט שיטה דומה. במהלך חודש מאי הופסקו כמעט כליל התקיפות האיראניות על סעודיה ובהמשך על האמירויות. מילא סעודיה, אבל במקרה של האמירויות הופתעתי.
אני מסקר את העולם הערבי זה שנים, ובעשור האחרון מתמקד במפרץ. לאחר חתימת הסכמי אברהם, איחוד האמירויות היתה זו שעוררה את הסקרנות יותר מכל. המסקנות שלי מהמעקב אחריה היו חיוביות למדי, והקשר שנוצר עם ישראל (יחד עם בחריין ומרוקו) גילה הסכמים שבאמת חיברו בין מדינות ואנשים, בניגוד לשלום הקר עד עוין עם מצרים וירדן. היחס לישראל בקרב רוב ההנהגה והשרים (להוציא אולי את שרת החינוך שרה אל־אמירי) הוא חיובי ומקדם שת"פ, גם אם חלקם לא מסתירים ביקורת על ההתנהלות הישראלית. לפי הפרסומים הזרים ישראל סייעה בהגנת האמירויות במערכת כיפת ברזל שהוצבה שם, וראש הממשלה נתניהו עצמו היה שם בביקור חשאי במהלך המלחמה, ביקור ראשון מאז החתימה על הסכמי אברהם.
מכאן באה ההפתעה שלי על הפסקת התקיפות נגדה, וכשבדקתי מה קורה גיליתי שורת פרסומים ברשתות החברתיות מגורמים שונים שטענו כי גם האמירותים הגיעו להסדר עם איראן. בדיקה שלי עם מקורות מחוץ למפרץ העלתה תשובות לא מספיק מהודקות, אף שהיה אישור עקרוני לכך שהיו מגעים בין איראן לאמירויות גם במהלך המלחמה. שני גורמים דיפלומטיים במפרץ טענו כי רק הסדר כזה יכול היה להביא להפסקת הירי מאיראן לאמירויות. הם הצביעו על כך שפעילותו של הבנק האיראני הגדול ביותר - מלי (MELLI) - המחזיק סניף ענק באמירויות, התחדשה לאחר חודשים של הקפאה מתחילת המתקפות האיראניות. לאיראן יש והיו באמירויות אחזקות פיננסיות בהיקף של מיליארדים רבים, לרבות של חברות המסונפות למשמרות המהפכה ולגוף הכלכלי העיקרי של המשמרות - חאתם אל־אנבאא.
באמירויות דוחים כליל את הטענות. אנואר גרגש, יועצו של נשיא איחוד האמירויות, הזהיר השבוע כי "כמה פלטפורמות מוטות מפיצות מידע כוזב לגבי איחוד האמירויות. באשר לשמועות שמופצות, כמו אלו הנוגעות לביטול היתרי שהייה לעובדים או למתן סיוע כספי לאיראן, מדובר במידע שקרי וחלק מקמפיינים תקשורתיים נואשים". וכמו כדי לסייע להכחשה מהאמירויות, איראן חידשה ביום שלישי את הירי לאמירויות ולעבר המכליות שלה. בעקבות הירי הופסק לחלוטין הסחר עם איראן. מנהלת מחלקת התקשורת האסטרטגית במשרד החוץ האמירותי, עפרא אל־האמלי, אמרה כי לנוכח ההסלמה האזורית, הפוגעת בשלום ובביטחון האזוריים והבינלאומיים, כל פעילות הסחר והעסקאות הפיננסיות עם איראן הופסקו עד להודעה חדשה.
גורם מדיני המעורה היטב במדינות המפרץ הציע את הנוסחה הבאה: ייתכן שבאמירויות ניצלו את תקופת השיח של איראן עם ארה"ב וההגעה למזכר ההבנות להגעה להסדר משלהם עם טהרן, ככל הנראה בידיעה אמריקנית, אך עם קריסת המזכר גם ההסדר הזה בוטל. הוא העריך כי מאחורי הפרסומים הרבים שהאשימו את האמירויות בהסכם עם איראן עומדת קטאר, הן כדי לחפות על ההסכם שלה עם איראן והן כדי לפגוע באמירויות - יריבתה האזורית והמדינה הערבית הקרובה ביותר לישראל.
גורם מדיני העריך כי מאחורי הפרסומים הרבים שהאשימו את האמירויות בהסכם עם איראן עומדת קטאר, הן כדי לחפות על ההסכם שלה עם איראן והן כדי לפגוע באמירויות - יריבתה האזורית והמדינה הערבית הקרובה ביותר לישראל
עוד היבט של הסיפור הוא האכזבה של המפרציות מארה"ב וחוסר יכולתה להגן עליהן. אחת מההשלכות לכך צפויה להיות צמצום הנוכחות הצבאית האמריקנית במפרץ, והעברת בסיסים למקומות מרוחקים יותר, לרבות ישראל.
נקודת ציון
מה שמתרחש במוסדות האקדמיים בארה"ב ובמערב בכלל עולה על כל דמיון, או ליתר דיוק - כל סיוט - עבור יהודים ועבור ישראל. אבל המספרים האלה הם ממש איך שאומרים בכורדית - MIND BLOWING:
מחקר של המגזין הישראלי־אמריקני "העולם" בקרב המרצים ללימודי יהדות, לימודי ישראל, עברית והשואה במוסדות האקדמיים בארה"ב גילה כי 51.9% מהם מחזיקים בגלוי בעמדות אנטי־ישראליות - 1,298 מתוך 2,499 שנבדקו. באוניברסיטאות העילית, IVY LEAGUE, המספר מטפס ל־72%.
ההגדרה של עמדות אנטי־ישראליות לא כללה ביקורת על נתניהו או על צה"ל והתנגדות להתנחלויות. יותר ממחצית מהמרצים המתמחים בהיסטוריה ישראלית ויהודית, עברית והשואה, מחזיקים בדעה שישראל לא היתה צריכה להתקיים מלכתחילה.
