"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הרשות הפלסטינית משקרת: זו “הרפורמה” במערכת החינוך

הרשות הפלסטינית מנסה למכור את סיפור הרפורמות בחינוך, אלא שהרפורמות לא קרו באמת • בפועל, בספרים הנוכחיים שלכאורה שונו, אין הם נבדלים בעקרונותיהם מעקרונות ארגון הטרור חמאס • מאז תחילת הפסקת האש באוקטובר מנסים גופים שונים לחדש את הלימודים בעזה, ודווקא מערכת החינוך ברצועה עשויה להוות פיילוט לשינוי

,עודכן
0השמעה
ההסתה ברשות הפלסטינית. צילום: רויטרס, דובר צה"ל

הדלתות בלשכתו של סגן נשיא הרשות הפלסטינית חוסיין א-שייח' ברמאללה מסתובבות תדיר מביקורי אח"מים דיפלומטים וראשי מדינות מהמערב, לקראת המהלכים המדיניים הצפויים בדרך לסיום המלחמה בעזה. א-שייח', מעין יורש עצר לאבו מאזן השליט הישיש הכמעט נצחי, מנהל ביד רמה את המהלך להכנסת הרשות לניהולה של הרצועה, ויותר מכך לקידום הקמתה של מדינה פלסטינית. האופק להקמת מדינה כזו כבר נקבע בתכנית טראמפ שאושררה במועצת הביטחון וגם ישראל לא התנגדה לה.

אלא שיש שם סייג חשוב: הרפורמות ברשות ובהן התשלומים למחבלים, הנמשכים גם כעת,והרפורמה הקריטית במערכת החינוך שלה.

חינוך לטרור: שייטת 13 וצוות קרב חטיבתי 401 חושפים את כלי הנשק והמטענים שנמצאו בבית ספר בשכונת שייח' רדואן (ארכיון) // דובר צה"ל

גם בהסכמי אוסלו מופיע הצורך לקבוע במערכת החינוך הפלסטינית תכנים של שלום, קבלת האחר וסובלנות. אלא שאיש לא דאג ליישם את הסעיפים העוסקים בכך, לרבות כל ממשלות ישראל עד היום. גם האיחוד האירופי, המממן העיקרי של מערכת החינוך הזו דחה פעם אחר פעם דרישות ישראליות להתנות את התשלום עד לשינוי הנחוץ. השינוי הזה דרמטי שכן מגיל הגן עוברים הפלסטינים שטיפת מוח חינוכית המלמדת אותם לשנוא את ישראל, את הציונים ובעיקר את היהודים, עם מוטיבים אנטישמיים והסתה ישירה לטרור. בכל כמה שנים בשל לחץ בינ"ל הרש"פ מכריזה על שינויים, אך אלה הנעשים, קוסמטיים והמגמה שתוארה לעיל היא השלטת.

בשיחותיו ברמאללה ובפגישותיו במדינות המפרץ מנסה חסיין א-שייח' לשכנע כי בשנה האחרונה חל שינוי גם בתחום הזה וכי ראשי מערכת החינוך שוקדים על תכנית חדשה. אצל הסעודים זה עבד לו, או שאכפת להם פחות. בשבוע שעבר פרסמנו על המהלך הסעודי לקחת אחריות פיקוח על הרפורמות האלה, בתמורה לשחרור תשלומי מסים שישראל מחרימה.

סגנו של אבו-מאזן, חוסייןא-שייח' (ארכיון),צילום: רויטרס

גם בשמאל הישראלי והעולמי (ג'יי סטריט, שלום עכשיו ואחרים) מסייעים לרש"פ למכור את סיפור הרפורמות בחינוך, למרות שהשקר הוא מכשול ענק לשלום אמיתי, אלא שהרפורמות לא קרו באמת. ל"היום" נודע כי בביקור של חסיין א-שייח' באמירויות, הוצגו בפניו דוגמאות להסתה בספרי החינוך הנוכחיים, ובקשתו לקבל סיוע כספי לרש"פ סורבה.

ל"היום" נודע כי במהלך 2025 לשכת אבו מאזן בחנה אפשרות לשינוי מקיף במערכת החינוך וביקשה את הסיוע מארגונים בינלאומיים העוסקים בכך, ואף קיבלה דוגמאות לספרי לימוד. אלא שאבו מאזן דרש להכניס שינויים בספרים אלה הנוגדים את עקרונות הסובלנות והשאיפה לשלום, והיוזמה לא התקדמה.

ד"ר ארנון גרוס, החוקר כבר רבע מאה את היחס לישראל, ליהודים ולשלום בספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית אומר כי גם כעת בספרים הנוכחיים שלכאורה שונו, אין הם נבדלים בעקרונותיהם מעקרונות ארגון הטרור חמאס. הוא קובע כי ההתייחסות בספרי הלימוד הללו לסכסוך מתמצה בשלושה עקרונות-יסוד: התנגדות לקיומה של מדינת ישראל בכל שטח שהוא בארץ ולעצם נוכחותם בה של שבעת מיליוני אזרחיה היהודים, דמוניזציה קשה שלה ושל היהודים – גם על רקע דתי, וקריאה למאבק אלים לשחרור כולל שבמסגרתו נרמז לעיתים הצורך בהשמדתם. 'מדינת פלסטין' מוצגת כמדינה הריבונית בכל הארץ במקום ישראל – הן בטקסט והן על גבי המפות – והשם ישראל מוחלף בכינוי "הכיבוש הציוני" .

חומרי הסתה בספרי לימוד פלסטינים (ארכיון),צילום: ללא

לדבריו, יש הכחשה מלאה של ההיסטוריה היהודית בארץ וקיומם של המקומות הקדושים ליהדות ובראשם הכותל המערבי. הדמוניזציה נעשית ע"י הצגת היהודים כ"כופרים עוזרי השטן וכאויבי נביאי האל" שעוד בעבר בגדו במוחמד והם מהווים היום איום קיומי על הפלסטינים. בנוסף מואשמים היהודים כי ההגות הדתית היהודית גורמת להם לבצע מעשי טבח בכוונת השמדת הפלסטינים. האידאל החינוכי הוא ג'יהאד ו'איסתישהאד' (מות קדושים למען האומה והאיסלם) לשחרור הארץ.

בספרי החינוך הפלסטינים, גם אלה הנוכחיים, הטרור - המובא בדוגמאות, כמו ההתקפה על האוטובוס בכביש החוף ב-1978 - הוא חלק בלתי נפרד מהמאבק לשחרור, וכך גם שיבת הפליטים.

השימוש בספרי הלימוד של הרשות הוא חובה בכל בתי הספר ביו"ש ובעזה, כולל אלה של אונר"א וגם בבתי הספר הפרטיים. גם בתי ספר רבים במזרח ירושלים משתמשים בספרים אלה.

פיילוט לשינוי

והנה הנקודה האופטימית: דווקא מערכת החינוך ברצועת עזה עשויה להוות פיילוט לשינוי הנחוץ כל כך בחינוכם של הצעירים הפלסטינים ובעצירת ההסתה הממוסדת של מערכת החינוך הפלסטינית.

מאז תחילת הפסקת האש באוקטובר מנסים גופים שונים לחדש את הלימודים ברצועה. רוב בתי הספר נהרסו, וארגונים בינלאומיים מארגנים כיתות לימוד מאולתרות ובהיעדר גוף שלטוני מתפקד, רוב החומר אינו לפי תכנית הלימודים של הרש"פ בניחוח חמאס כפי שהיה קודם. במפקדה בקרית גת המכינה את היום שאחרי, יש מחלקה שלמה העוסקת בשיקום תשתיות החינוך, לרבות בתכניות הלימוד שיהיו. שתי מדינות בולטות בהכנות הללו, איחוד האמירויות ומרוקו. תכניות לימודים חדשניות שמהן נעדרת ההסתה המוכרת נגד ישראל והיהודים נמצאות בהכנה, לקראת הקמת הגוף השלטוני שיקח אחריות מחמאס, אם וכאשר.

תלמידים עזתים לומדים בתוך אוהל בבית לאהיא,צילום: רויטרס

בינתיים בשטחים שבשליטת החמולות המתנגדות לחמאס הוקמו בתי ספר מאולתרים הנזקקים לתכניות לימודים ספרים וכו'. הבולט שבהם הוא בשטח חמולת א-שבאב בדרום הרצועה, שם לומדים כמה מאות ילדים במבנים זמניים לפי תכנית חינוך מתקדמת של אחד מהארגונים הבינלאומיים הפועלים באזור. התכנית נכתבה על ידי מומחי חינוך מהעולם הערבי, והיא נבחנת כעת בעוד חמולות המבקשות לאמצה.

חמאס מנסה בכל זאת להפעיל, בעיקר מוסדות אקדמיים ובחודש שעבר פרסם משרד החינוך שלו כי 230 סטודנטים סיימו בהצלחה לימודי רפואה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר