"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הצעד הבא של האיחוד האירופי נגד מוצרים מיו"ש - והחשש בישראל

הנציבות האירופית צפויה להציג שלוש חלופות להגבלת הסחר עם מוצרים מיהודה ושומרון, ובהן שלילת הטבות מכס ואיסור על יבוא • בישראל חוששים מהשלכות המהלך על היצוא ופועלים לבלום את קידום ההצעות לקראת ישיבת שרי החוץ של האיחוד האירופי

,עודכן
0השמעה
יהודה ושומרון (ארכיון). צילום: יוסי זליגר

הנציבות האירופית צפויה להציג ביום שני הקרוב, בישיבת שרי החוץ של המועצה האירופית, כמה חלופותלהגבלת הסחר של האיחוד האירופי עם "ההתנחלויות הישראליות"- כפי שנחשף השבוע לראשונה ב"ישראל היום".

לפי דיווח באתר "יורואקטיב", המסמך שיגישו גורמי הנציבות יכלול שלוש אפשרויות מרכזיות להפעלת מגבלות על מוצרים מיהודה ושומרון. האפשרות הראשונה היא הקמת מנגנון רישוי מיוחד לסחורות שמקורן בהתנחלויות. במסגרת מנגנון זה ייבדק מקורם של מוצרים ישראליים, ומוצרים שיוצרו ביהודה ושומרון יידרשו לקבל אישור מיוחד כדי שיוכלו להימכר בתחומי 27 מדינות האיחוד.

אורסולה פון דר לאיין, נציבת האיחוד האירופי מצהירה כי תפעל להטלת סנקציות על ישראל // רויטרס

האפשרות השנייה היא שלילת הטבות המכס הניתנות כיום למוצרים ישראליים במסגרת הסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד האירופי, ככל שמדובר במוצרים שיוצרו מעבר לקו הירוק. האפשרות השלישית, והמרחיקת לכת ביותר, היא איסור גורף על יבוא מוצרים המיוצרים ביהודה ושומרון.

לפי "יורואקטיב", המסמך, שהגשתו התעכבה במשך חודשים, צפוי לכלול גם הערכה שלפיה צעדים נגד מוצרים מההתנחלויות הם בראש ובראשונה מהלך פוליטי, בין היתר משום שהיקף הסחר בין האיחוד האירופי לבין חברות הממוקמות ביהודה ושומרון זניח יחסית. לדברי גורמים המעורים בנושא, מדובר בפחות מאחוז אחד מכלל הסחר בין ישראל לאיחוד האירופי.

למרות זאת, בישראל חוששים שהטלת סנקציות על מוצרים מההתנחלויות תהווה תקדים משמעותי. החשש אינו רק מפגיעה בהיקף הסחר עצמו, אלא בעיקר מיצירת מנגנון שיאפשר לרשויות המכס באירופה לבצע בדיקות מחמירות יותר של מוצרים המגיעים מישראל.

החשש גבר לאחר שבשבועות האחרונים הופץ בקרב מדינות האיחוד דוח של ארגון Global Echo Litigation Center, ארגון המתנגד להתיישבות ביהודה ושומרון. בדוח נטען כי כמעט אחד מכל חמישה מוצרים חקלאיים המיובאים מישראל לאיחוד האירופי מקורו בהתנחלויות. עוד טוענים מחברי הדוח כי בחלק מהמקרים מוצרים שיוצרו ביהודה ושומרון הוצהרו כמוצרים שמקורם בישראל, למרות שלטענתם אינם זכאים להטבות מכס במסגרת הסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד האירופי.

המשבר נמשך. דגלי האיחוד האירופי וישראל,צילום: .ללא

בישראל חוששים כי אם האיחוד האירופי יאמץ צעדים רשמיים נגד מוצרים מההתנחלויות, יוכלו רשויות המכס במדינות החברות לעכב באופן עצמאי משלוחים חקלאיים מישראל כדי לברר את מקורם. מהלך כזה עלול לגרום לעיכובים משמעותיים ביצוא, לפגוע ביצואנים החקלאיים ולהשליך גם על ענפי יצוא נוספים.

לקראת ישיבת שרי החוץ מרכזת ישראל מאמץ דיפלומטי נרחב בניסיון למנוע קידום מיידי של ההצעות. לפי הערכות של גורמים אירופיים באיחוד, המדינות שעומדות לצד ישראל לא יאפשרו לנציגה העליונה למדיניות החוץ והביטחון של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, להביא את הנושא להצבעה לפני ששרי החוץ של מדינות האיחוד יספיקו ללמוד לעומק את המסמך, שקאלאס דרשה מהנציבות להכין כבר לפני כמה חודשים.

הישיבה ביום שני תהיה האחרונה לפני פגרת הקיץ של מוסדות האיחוד האירופי. אם הנושא לא יקודם כעת, הדיון הבא צפוי להתקיים רק בסמוך מאוד לבחירות בישראל. לדברי גורמים דיפלומטיים, כמה מהמדינות הידידותיות לישראל סבורות כי קידום סנקציות בתקופת בחירות עלול להתפרש כהתערבות פוליטית בתהליך הדמוקרטי בישראל, ולכן יעדיפו לדחות כל החלטה עד לאחר הבחירות.

במקביל, אותם גורמים מקווים כי לאחר הבחירות השרים הנתפסים באירופה כקיצוניים, ובראשם איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', לא יהיו חלק מהממשלה הבאה. להערכתם, שינוי כזה עשוי להקל על בלימת יוזמות מדיניות נגד ישראל באיחוד האירופי ולצמצם את הנזק המדיני וההסברתי שנגרם בחודשים האחרונים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר