האגף הסודי במוסד נחשף: "לא סיימנו באיראן. אנחנו רק מתחילים"

רוסתם קאסמי היה קוץ בישבנה של קהילת המודיעין הישראלית כמעט מהרגע הראשון. הוא התגייס למשמרות המהפכה ב־1979, השתתף כקצין במלחמת איראן־עיראק, מונה בהמשך למפקד בסיס של חיל הים, ובראשית שנות האלפיים הפך לאחת הדמויות המרכזיות מאחורי התעצמות הכוחות המיוחדים של צבא איראן. לאחר פרישתו מהצבא כיהן כשר בכיר בממשלה וכיועץ לשר ההגנה, ונודע כמקורב לנשיא המדינה, אבראהים ראיסי. לא פלא שבישראל עקבו אחרי כל צעד ושעל שלו.

עתידו של קאסמי היה לפניו, עד שיום אחד בנובמבר 2022 הוא פתח את הטלפון וחשכו עיניו: באתר החדשות "איראן אינטרנשיונל", המופעל בידי גורמי אופוזיציה איראניים, פורסמה תמונה שצולמה במהלך ביקור של קאסמי במלזיה. בתמונה נראה הבכיר האיראני כשהוא מחובק עם אישה צעירה שאינה אשתו ואולי חמור מכך - גם לא עוטה חיג'אב.

התמונה המביכה התפשטה באיראן כאש בשדה קוצים, על רקע העובדה שכמה שבועות קודם לכן נרצחה הצעירה האיראנית מהסא אמיני, לאחר שנעצרה והוכתה באכזריות בידי משמרות הצניעות, בדיוק משום שלא לבשה חיג'אב. "חבורת צבועים מטונפים", כתב בטוויטר בלוגר איראני פופולרי, אחד מני רבים ששיתפו את התמונה המפלילה, וביטא בכך סנטימנט ציבורי רחב.

התמונה המביכה התפשטה כאש בשדה קוצים, ובתוך שניות הפך קאסמי לשיחת היום באיראן. בתוך כמה ימים הוא נאלץ להגיש את התפטרותו. היום מותר לספר שמי שדאג להדליף את התמונה היה המוסד

בתוך שניות הפך קאסמי לשיחת היום באיראן, כתם על פרצופו של המשטר האסלאמיסטי. בתוך כמה ימים הוא נאלץ להגיש את התפטרותו מהממשלה, והתירוץ הרשמי הוא "מצבו הרפואי". כעבור חודשים בודדים אכן הלך לעולמו כתוצאה ממחלת הסרטן, או לפחות כך פורסם בתקשורת האיראנית הרשמית.

היום מותר לספר שמי שדאג להדליף את תמונתו המביכה של קאסמי, ועוד בעיתוי כה נפיץ ורגיש, היה המוסד הישראלי, שהחזיק בתמונה עוד מ־2011. מבחינתו של המוסד היה כאן רווח כפול: גם סילוקו של איש צבא ותיק וממולח מעמדת השפעה, וגם ליבוי של מחאות החיג'אב, שממילא הסעירו את איראן באותם ימים.

הפרקטיקה הזו, של שימוש באמצעי התקשורת כדי לסלק בכירים איראנים מעמדתם, ממש לא היתה נפוצה עד אז במוסד.

"באופן מסורתי במוסד ידעו להיפטר מאנשים בעיקר באמצעות חיסולים", מסביר ע', בכיר בארגון באותה תקופה. "אבל כשיש בנאדם שמזיק לך, הרבה פעמים חשיפת פרטים מביכים מעברו מביאה לתגובה מיידית של הוצאתו מהמעגל. פשוט מפטרים אותו או מעבירים אותו תפקיד. להוציא לפועל מבצע השפעה, שבקצה שלו אתה נפטר ממישהו, זה עניין הרבה יותר זול ופשוט ממבצע חיסול. פעם המוסד לא חשב בכיוונים האלה. היום המוסד כבר חתום על כמה וכמה פיטורי בכירים באיראן".

מכונת הרעל

המבצע החשאי להפלת קאסמי נולד באגף למבצעי השפעה במוסד, אשר היקף פעילותו נחשף כאן לראשונה. האגף הוקם רק ב־2021, במסגרת הרפורמה הארגונית העמוקה שערך דדי ברנע, מייד עם כניסתו ללשכת הרמס"ד. מבט על תוצרי הרפורמה ממחיש עד כמה השינויים המבניים והתפיסתיים שערך ברנע במוסד נוצלו במערכה מול איראן.

האגף למבצעי השפעה הוא רק דוגמה אחת לכך. מה שהחל שם במבצעים ממוקדים וצנועים לפיטורי בכירים, פתח את הסכר לגל של יצירתיות והעניק לאנשי המוסד, אולי לראשונה, מבט רחב יותר על האויבת הגדולה איראן. "כשאני התחלתי את התפקיד, אסור היה להגיד במוסד את צמד המילים 'הפלת משטר'", אומר ע', מי שייסד את האגף ועמד בראשו עד לפני שלושה חודשים.

"הדנ"א הארגוני־תרבותי של המוסד הוא של פעילות שהתוצאה שלה בקצה מאוד מוחשית וברורה - משהו צריך בסוף להישרף, מישהו צריך למות. לעומת זאת, אירוע אמורפי שמכוון ללבבות, לתחושות, לאמונות של אנשים, זה משהו שבמוסד מאוד חששו ממנו".

בתקופה שחלפה מאז, הפלת המשטר האיראני הפכה לאחת ממשימות היסוד של המוסד, והדבר בא לידי ביטוי במלא העוצמה במבצע שאגת הארי.

לא הכל מותר לחשוף, אבל אחת התשתיות שהוכנו מבעוד מועד באגף ההשפעה לקראת המבצע היתה "מכונת רעל" שמפעיל המוסד ברשתות החברתיות, ואשר מבוססת על חשבונות פיקטיביים ומפיצה מידע שנועד לערער את יציבות השלטון. "כל פוליטיקאי היה רוצה מכונת רעל כזו", מחייך גורם שמכיר אותה היטב. נוסף על כך, דיווח ערוץ האופוזיציה האיראני "איראן אינטרנשיונל" על פריצה לערוצי טלוויזיה רשמיים של המשטר תוך כדי התקיפות, והקרנה על המרקע של נאומים של הנשיא טראמפ, רה"מ נתניהו ויורש העצר פהלווי, שעודדו את ההמונים האיראנים לצאת לרחובות.

כידוע, במהלך המבצעים באיראן הופעלו על אדמת המדינה סוכנים של המוסד, שפעלו בין היתר לפגוע במשגרי טילים. לא מן הנמנע שחלק מהסוכנים הללו עסקו גם במבצעי השפעה, כמו צילום הפגיעות במתקני בסיג' ובמוסדות אחרים של המשטר והפצת התמונות, כדי להוריד את מפלס הפחד בקרב הציבור האיראני. "רצה הגורל, וכשפרצה המלחמה היו בידינו הרבה יכולות בתחום ההשפעה", אומר ע'.

מדהים לגלות שכל המאמץ הזה נבנה במוסד בתוך שנים ספורות. אבל מה שלא פחות מעניין הוא המקום שתפס תחום ההשפעה במערכה הכללית מול איראן: לקראת שאגת הארי כבר האמינו במוסד כי מכלול פעולות ההשפעה, בשילוב התקיפות האוויריות של ארה"ב וישראל, יובילו לתוצאה מטלטלת - הפלת המשטר האיראני. זה, לפחות, מה שהבטיח ראש המוסד ברנע לנשיא טראמפ, בשיחת וידאו שהתקיימה בימים שקדמו למתקפה.

המשטר האיראני, נכון לרגע כתיבת שורות אלה, טרם נפל, מה שגרר ביקורת נוקבת על המוסד ועל העומד בראשו. יש מי שמציירים זאת ככישלון מפואר. במוסד טוענים, מנגד, כי הם מעולם לא הבטיחו שהמשטר האיראני ייפול במהלך המלחמה, וכי להם עצמם יש סבלנות. גורמים ששוחחו לאחרונה עם ברנע, מספרים שהוא משוכנע שאם הנשיא טראמפ יסרב לחתום על הסכם שיאפשר את התאוששות הכלכלה האיראנית, והמצור על המדינה יימשך - משטר האייתוללות ייפול עד לסוף שנת 2026.

"מי שחושב שברגע שהמטוס האחרון עוזב את השמיים מייד המשטר נופל, צריך להבין שזה לא עובד ככה", אומר ע'. "לי אין ספק שבעתיד מבצע עם כלביא ייזכר כאבן דרך משמעותית בדרך להפלת המשטר".

הרפורמה של דדי

ביום שני הקרוב, ובהנחה שבג"ץ לא יפסול את מינויו של האלוף רומן גופמן, צפוי ברנע לסיים חמש שנים כראש המוסד. זו היתה, כנראה, הקדנציה הסוערת ביותר של רמס"ד אי־פעם, הפעם הראשונה שבה הארגון נוטל חלק אינהרנטי במלחמה שמנהלת ישראל נגד אויביה.

גורמים ששוחחו איתנו זוקפים את הישגיו של המוסד במלחמה - מבצע הביפרים, חיסול נסראללה, ובעיקר הפעילות שבוצעה על אדמת איראן בעם כלביא ובשאגת הארי - לרפורמה שערך ברנע בארגון. מבט רחב על הרפורמה הזו בהחלט ממחיש עד כמה ההשתנות המהירה של המוסד הוכיחה עצמה במערכה המתמשכת מאז 7 באוקטובר.

כבר בחודשיים שחלפו בין ההכרזה על מינויו לתפקיד ועד לכניסתו ללשכת הרמס"ד בספטמבר 2021, עמל ברנע על מהלך ארגוני רחב שישנה את פני המוסד ויתאים אותו לאתגרי השעה. לאחר תהליך ארגוני מקיף, שכלל פורום חשיבה אסטרטגי ונעשה בשיתוף ראשי האגפים (פורום רש"א), הקים ברנע כמה אגפים חדשים במוסד ופיצל אחרים.

לא כולם התלהבו מהרפורמה. ברנע, למורת רוחם של גורמים בארגון, פירק למשל את אגף הצומת, לב ליבו של המוסד והגוף האמון על גיוס והפעלה של סוכנים מבצעיים ברחבי העולם. במקומו הוקמו שלושה אגפים חדשים, שאחד מהם הוא האגף האג"מי, שמתמחה בגיוס ובהפעלה של סוכנים לא־ישראלים. הסוכנים הללו נועדו לא רק לספק מודיעין כמו בעבר, אלא גם להוציא לפועל מבצעים מורכבים ולהחליף את סוכני המוסד כחול־לבן, שהגישה שלהם למדינות אויב נמנעה בשל התפתחות הטכנולוגיה לזיהוי פנים.

התוצאה של "רפורמת הסוכנים" באה לידי ביטוי כבר בעם כלביא, אז הפעיל האגף האג"מי בהצלחה עשרות חוליות של סוכנים זרים על אדמת איראן, שפגעו מהקרקע במערכות נ"מ ובמשגרי הטילים האיראניים ובכך סייעו לחיל האוויר הישראלי להשיג עליונות אווירית ולצמצם את היקף ירי הטילים על ישראל.

"ברפורמה של דדי הוקם האגף האג"מי, שגייס ואימן סוכנים זרים ברמה מאוד גבוהה. תחשוב על זה שלפני עם כלביא יש עשרות לא־ישראלים בתוך איראן, שיודעים שהמתקפה בדרך, והם לא פוצים פה"

"מדובר באגף שהספיק לגייס ולאמן סוכנים זרים ברמה גבוהה מאוד, כולל אימונים בישראל. כשדדי התחיל את הרפורמה, הוא לא ידע שהתוצרים שלה יבואו לידי ביטוי כל כך מהר", אומר גורם שמכיר היטב את עבודת המוסד במלחמה. "תחשוב על זה שלפני עם כלביא יש עשרות לא־ישראלים בתוך איראן, שיודעים שהמתקפה עומדת לצאת לדרך, והם לא פוצים פה. היתה הרבה סקפטיות, גם במוסד, שדבר כזה בכלל אפשרי".

"לכתוב פוסט - זה מודיעין?"

אחד האגפים החדשים שהוקמו, כאמור, בתקופת ברנע הוא האגף למבצעי השפעה. מתברר שעד ל־2021 היתה במוסד רק חטיבה שעסקה בתחום, התמקדה בלוחמה פסיכולוגית בלבד ויזמה בעיקר מבצעים ממוקדים כנגד אישים. בשיחות סגורות כבר הגדיר לאחרונה ברנע את יכולות האגף החדשות כ"נשק בלתי קונבנציונלי", כזה ששימוש בו יכול להביא לתוצאה שתכריע סופית את המלחמה בין ישראל לאיראן.

מי שהיה אמון על הנשק הבלתי קונבנציונלי הזה הוא ע', שמתראיין כאן לראשונה. הוא בן 51, את שירותו הצבאי עשה ב־8200, ומאז 2003 הוא משרת במוסד. את מרבית הקריירה שלו עשה כקצין איסוף (קצ"א), מי שמגייס ומפעיל סוכנים בחו"ל. ב־2020 מונה בידי יוסי כהן לראש המערכה המדינית־אסטרטגית במוסד, והחליף בתפקיד את איל חולתא שלימים ימונה לראש המל"ל.

כשברנע החל את תהליך החשיבה לקראת כניסתו לתפקיד ראש המוסד, אחת הפגישות שערך היתה עם ע'. "כשמתחלף ראש ארגון זו הזדמנות נהדרת לבחון איך נראית המציאות, מה השתנה, איך נראה ארגז הכלים ולהבין אילו התאמות נדרשות. זה בגדול מה שדדי עשה", אומר ע'. "בשיחה בינינו דדי ואני מהר מאוד הגענו לעולם ההשפעה. ההבנה היא שהמוסד קצת נרדם בעניין הזה, בעוד התחום הלך והתפתח בצורה מטורפת בחוץ, הרבה בזכות טכנולוגיות חדשות. זו הגדולה של דדי, והיא חוזרת על עצמה גם במהלכים אחרים שהוא עשה ברפורמה שלו - ההבנה שיש פה משהו שצריך להשתנות".

הצעד הראשון של ע', שמונה לאחר אותה שיחה להקים את אגף ההשפעה ולעמוד בראשו, היה להיפגש עם אנשי פרסום ושיווק, עיתונאים וקמפיינרים פוליטיים. בשלב הבא הקים מחלקת מודיעין חדשה שנועדה להבין את הלכי הרוח והטרנדים התקשורתיים באיראן. "הרבה מאוד מהמודיעין בעולם ההשפעה מבוסס על חומר גלוי - תקשורת המונים, רשתות חברתיות", הוא מסביר. "בשנים האלה, שלפני 7 באוקטובר, המודיעין הגלוי הוא לא בשיא תפארתו. אני עובד נגד כיוון התנועה, וגם מקבל התייחסות מזלזלת. אמרו לי 'אתה קורא לזה מודיעין? למישהו שכותב פוסט?' היום מסתכלים על זה אחרת".

הצלילה אל הרגשות הפנימיים של הציבור באיראן נסמכה, בין היתר, על סקרי דעת קהל שנערכו בתוך המדינה. "דמיין קמפיינר פוליטי, שרוצה להביא כמה שיותר מנדטים למועמד שלו", אומר ע', "כלי המודיעין שלו הם סקרים וקבוצות מיקוד".

ומה אתם מגלים שקורה באיראן?

"אנחנו רואים גידול משמעותי מאוד במחנה שמתנגד למשטר. בסוף, התנאים הכלכליים והחברתיים בתוך איראן מביאים לכך שיותר ויותר אנשים לא מאמינים במשטר הזה, לא רוצים בקיומו. המחאות שפרצו באופן טבעי לאורך השנים הן בעצמן אינדיקציה למה קורה שם מבחינת הציבור".

איפה כן ואיפה לא

ההצצה אל תוך ליבם של האזרחים האיראנים הדליקה אצל ע' ואנשיו רעיון. הם מתחילים להבין שיש להם בידיים אס, קלף מנצח שיכול להכריע את המערכה. הפלת משטר.

"הבעיה היא שהחוויות מהניסיונות הקודמים להפלת משטרים בידי המוסד נצרבו בספרי הזיכרונות ככישלון, כבזבוזי משאבים וכבלבולי מוח", אומר ע'. "למעשה, הייתי צריך לעשות מבצע השפעה בתוך המוסד כדי לשכנע שזה אפשרי, וזה היה אתגר. מצד אחד לכולם היה ברור שיש פה גיים צ'יינג'ר מטורף, כי זה לא עוד מבצע אלא משהו שמשנה את התמונה לחלוטין. מצד אחר, אף אחד לא באמת יודע איך מפילים משטר ומהם הסיכויים שזה יצליח. זה סוג של הימור".

ההימור הזה בא לידי ביטוי כבר בעם כלביא. בשעות הראשונות שלאחר מתקפת הפתע ב־13 ביוני, הופצו לתקשורת תמונות מטושטשות של סוכני מוסד על אדמת איראן, חמושים במערכות טילים מתקדמות. בתקשורת הישראלית הפרסום התפרש כמהלך יחסי ציבור של המוסד, ששאף כביכול להדגיש את חלקו בהצלחת המבצע. כעת ע' מגלה כי התמונות האלה אכן היו חלק ממבצע השפעה, אבל אחר לחלוטין. "האגף שלי הפיץ את התמונות האלה", הוא אומר.

מדוע?

"כשאתה עושה איסוף מודיעין על הציבור האיראני ואיך הוא תופס את המשטר שלו, אתה יותר ויותר מבין למה הוא לא יוצא לרחובות ומפיל אותו - הוא פשוט נורא מפחד. הוא מפחד כי המשטר הזה דאג לתחזק תדמית של כל יכול. בגלל זה הוא לוקח צעיר איראני מסכן, מציג אותו כמרגל של מדינת ישראל ועורך לו משפט ראווה טלוויזיוני. זה מהלך שנועד לייצר את אותה תדמית, של משטר יודע כל. ככה במשך שנים אתה בונה מחסום פחד ודואג שהציבור - גם אם הוא לא שבע רצון, קורס תחת העול הכלכלי ואין לו מה לאכול - יפחד לצאת לרחובות. הדלפת התמונה של סוכנים על אדמת איראן נועדה לחבל במנגנון הזה. אחד הווקטורים המשמעותיים של פעילות ההשפעה הוא לכרסם כל הזמן בתדמית המשטר, לגרום לציבור להבין שהוא לא יודע הכל ושלא מדובר במנגנון מתוחכם וחסין. בדיוק בגלל זה הרבה מבצעים שערכנו נועדו להראות חדירות".

פרסום התמונות בעם כלביא לא רק הטריף את סוכנויות הביטחון באיראן, שיצאו לציד מכשפות ועצרו מאות "מרגלים ישראלים" (במוסד טוענים שאיש מאותם עצורים אינו סוכן שלהם). הוא גם זעזע חלק מאנשי המוסד לשעבר. הם היו רגילים שפעילותם מתרחשת במחשכים, שכל תכליתם היא לברוח מפרסום.

גם בהיבט הזה, של שימוש בתקשורת ההמונים, נאלץ ע' לעבוד נגד הלכי רוח שרווחו בארגון. אחד השרירים שאנשיו פיתחו נגע לשימוש בערוצי התקשורת השונים בתוך איראן.

"רצינו, למשל, להביא למודעות ציבורית באיראן נתון שהמשטר רוצה להסתיר מאזרחיו", אומר ע'. "זה נתון כלכלי שאנחנו יודעים אותו מודיעינית במוסד, אבל מעולם לא סיפרנו אותו בחוץ, כי אנחנו לא אוהבים לחשוף מודיעין. אנחנו הבנו את הפוטנציאל של המידע הזה, והתחלנו לספר את זה ברשתות חברתיות ובערוצי חשיפה, כי בסוף יש קהל יעד ואתה צריך להגיע אליו. לפעמים נדמה לנו שהציבור האיראני הוא לא פקטור בעיני המשטר, אבל זה לא נכון. המשטר עובד ללא הרף בשימור שלטונו, וכל מרמור מצד הציבור זה אירוע שהוא מנסה להימנע ממנו. לכן ברגע שאתה יכול לחשוף לציבור משהו שהמשטר רוצה להסתיר, יש לך פוטנציאל משמעותי לייצר תנועה פנימית מתוך איראן. לא מן הנמנע שחלק מהידיעות שפורסמו באיראן בנגעו לתחומים האלה, התחילו אצלנו".

איך זה קורה?

"אחד האתגרים הגדולים כשאתה רוצה להפיץ מסרים בתוך איראן, זה ששוק התקשורת מאוד מפוקח ומצונזר. אגב, בלבנון זה אירוע יותר כיפי, כי התקשורת הלבנונית הרבה יותר נגישה מהתקשורת האיראנית. בגלל המאפיינים של לבנון יש ייצוג בתקשורת לכל עדה וקבוצה, ואתה יודע להכניס לתקשורת כמעט כל מסר שאתה רוצה".

לא במקרה מזכיר ע' את לבנון. כשאגף ההשפעה הוקם, הוא קיבל מנדט לעסוק בשתי מדינות, ושתי מדינות בלבד - איראן ולבנון. אני שואל את ע' אם אין חשש שיכולות ההשפעה שפותחו באגף - "נשק בלתי קונבנציונלי", כפי שניסח זאת ברנע עצמו - יופנו כלפי מדינות אחרות, אולי אפילו מדינות ידידותיות, אולי אפילו אל תוך ישראל פנימה.

"שמעתי על החששות האלה", הוא עונה, "אבל אני לא רואה הבדל בין מי שירצה להפנות את היכולות האלה למקומות לא מתאימים, לבין היכולות של אגפים מבצעיים אחרים. הרי גם יכולות אחרות שיש במוסד אפשר להפנות לזירות אחרות. יש פה עניין של אחריות בסיסית שרלוונטית לכל האגפים. מעבר לכך, לא כל כך קל להפנות את הכלים לזירה אחרת. כשאני בניתי את האגף, היכולות שלו נבנו בהתאם לאיראן וללבנון. ככה נבנו הערוצים, התשתיות, הכלים. אם אני רוצה להתחיל לפעול במקום אחר, למשל, אני צריך להתחיל לבנות מחדש יכולות. זה לא שאני לוחץ על כפתור.

"אם מישהו יחליט שלוקחים עכשיו את אגף ההשפעה למקסיקו, נדרשת עבודה של שנה לפחות כדי ללמוד את קהל היעד, לאסוף מודיעין, לבנות תשתיות. אני מבין למה אנשים חוששים, אבל זו לא סכנה מוחשית".

לא הכל בשליטתנו

הפלת המשטר לא היתה אחת ממטרות המוסד בעם כלביא, אבל בחודשים שלאחר מכן הלכה והתגבשה ההבנה שהדבר הזה אפשרי.

בחודשים הללו האיץ האגף את הקמת התשתיות שלו בתוך איראן. מעבר ל"מכונת הרעל", יצר אגף השפעה גם קשר עם משפיעני רשת, חלקם בתוך איראן, כדי שיסייעו להפיץ מסרים ברשתות החברתיות. במקרים אחרים יצר המוסד בעצמו משפיעני רשת בטכנולוגיית AI. "כל הדבר הזה הלך והתעצם מתוך הבנה שכשיגיע המהלך הצבאי, זה יביא לדחיפה נוספת", אומר ע'.

במוסד סימנו לעצמם את מאי 2026 כמועד המוכנות למהלך הצבאי הבא. המחאות בבזאר בטהרן, שפרצו בדצמבר 2025 והתפשטו לרחבי המדינה, הפתיעו אותם.

"אנחנו פעלנו להשפיע על הקהלים הצעירים ותומכי פהלווי", אומר גורם שבקיא בפרטים. "ופתאום המחאות מגיעות מהבזאר, מהבייס של המשטר. לא היה לנו כל קשר לזה". למעשה, מבחינת המוסד היה עדיף שהמחאות יפרצו מאוחר יותר, שכן הן היוו קטליזטור ששכנע את טראמפ להיכנס למערכה מול איראן מהר משבמוסד קיוו. "המלחמה פרצה מוקדם מדי, כי אחרי הדיכוי האלים של המחאות היה עדיין מנגנון הפחד שמנע מהציבור לצאת שוב לרחוב", אומר אותו גורם.

למרות זאת, במוסד כן החליטו להפעיל במהלך שאגת הארי תוכנית סדורה להפלת המשטר, מתוך תפיסה ברורה שרק הפלת המשטר והחלפתו ימנעו את החזון האיראני להשמדת ישראל ואת החזרה לסבבי לחימה חוזרים ונשנים. תוכנית המוסד כללה מעטפת של מבצעים אופרטיביים, וכן אימון וחימוש של כוחות כורדיים בתוך איראן ועל גבולותיה.

ברנע התבטא לא פעם בפני מקבלי ההחלטות בישראל כי מדובר בתוכנית אפקטיבית וישימה, וכי הוא מאמין ביכולתה לשנות את המציאות באיראן ולהביא להפלת המשטר. "אם בעם כלביא המטרה של המוסד היתה לתקוף אתרי גרעין וטילי קרקע־קרקע, בשאגת הארי המטרה כבר היתה הפלת המשטר", אומר גורם שבקיא בפרטי התוכנית. אגב, לא כל חלקי התוכנית אומצו בידי הדרג המדיני.

שילוב קטלני

ב־CIA האמריקני כבר היו מודעים לתוכנית של המוסד ותמכו בה, והם היו אלו שסייעו לברנע לשכנע בכך גם את הנשיא טראמפ. "אני לא הייתי נוכח בשיחה הזו, אבל אני בספק רב אם ברנע הבטיח לטראמפ שהמשטר ייפול תוך כדי המלחמה", אומר ע', כשהוא נשאל על כך השבוע. "אף בנאדם אינטליגנטי לא באמת חושב שמייד אחרי שאתה מסיים להפציץ, המשטר נופל. זה לא עובד ככה".

מה אתה, כראש אגף השפעה, חשבת בימים שהובילו לשאגת הארי?

"שאנחנו נמצאים בתקופה שבה השסע בין הציבור למשטר הוא בשיאו, שיש אינדיקציה חד‏־משמעית שמשהו קורה במערכת היחסים בין הציבור למשטר, ושיש לך הזדמנות אמיתית לנצל את השסע הזה. הדבר השני הוא שלמוסד יש כלים שיודעים להרחיב את השסע, ואם אתה גם מכניס מרכיב קינטי, כלי ההשפעה מקבלים עוצמה גדולה יותר. אנחנו אומרים לאמריקנים שיש לנו היכולת לדבר עם הציבור ולייצר מהלכי השפעה שיכולים להעצים מאוד את התקיפות הצבאיות ולקרוא להתקוממות, ושיש גם קשרים פוטנציאליים עם גורמים שאולי יכולים לקרוא תיגר על ההנהגה ואולי לייצר סוג של אלטרנטיבה".

אתה יכול להרחיב?

"לא".

אתה מאוכזב מהתוצאה של שאגת הארי?

"אני חושב שזו היתה הצלחה גדולה מאוד, כשאתה מסתכל על זה כתחנה בדרך להיפטר מהמשטר. יש למשטר הזה אורך חיים מסוים. מבחינתי כאגף השפעה, המשימה היא לקרב את הפלת המשטר, לזרז את שעון החול של סופו. האם המהלכים שנעשו בזמן המהלך הצבאי, וחשוב מכך, המהלכים שיחלו עכשיו לאחר המהלך הצבאי, יקצרו את אורך החיים של המשטר? בוודאי. ראש הממשלה ניסח זאת בצורה מדויקת - מטרת המבצע היתה יצירת התנאים שיוציאו את הציבור החוצה כדי להפיל את המשטר, וזה בעיניי קרה. ניתנה פה לאגף ההשפעה הזדמנות להתחבר למהלך קינטי סופר־מטלטל, שהעצים מאוד את המהלכים שלנו, שאין ספק שאת התוצאה שלהם נראה בקרוב.

"במידה רבה אגף השפעה מתחיל לעבוד עכשיו בעצימות גבוהה מאוד. האם ייקח שלושה חודשים או שנה להפיל את המשטר? לא יודע. אבל זה יקרה הרבה יותר מהר ממה שהיה קורה לולא אגף ההשפעה"

"צריך גם לזכור - זה לא שאגף ההשפעה סיים את תפקידו. במידה רבה הוא מתחיל לעבוד עכשיו בעצימות גבוהה מאוד. האם ייקח שלושה חודשים, חצי שנה, או שנה להפיל את המשטר? אף אחד לא יודע. אבל אין לי ספק שזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שהיה קורה לולא אגף ההשפעה והמוסד".