1.
יהודי חופר באדמת המדבר השחונה. האדמה קשה, לא נענית. הוא בשלו, מכה בסלע ובעפר הקשוח, מגרד בציפורניו את קרביה של האדמה. השכנים העוינים לועגים לתמימותו, אך הוא מאמין. "עָשֵׁן וְקַדְמוֹנִי חֲרוֹן הָאֲדָמָה... הִיא עַל רִיסֵי עֵינֶיךָ מַלְבִּינָה בַּמֶּלַח... בְּשַׁסּוֹתְךָ בָּהּ שׁוּב מַתֶּכֶת מַקָּבוֹת... גּוּפְךָ בּוֹכֶה בִּשְׁתֵּי יָדַיִם כּוֹאֲבוֹת, עַל אֶבֶן אֲטוּמָה, עַל אֹזֶן לֹא שׁוֹמַעַת". כך תיאר אלתרמן את המאבק למציאת מים חיים בנגב, בטרם היתה לנו מדינה. "אָדָם בַּחֲלוֹמוֹ וְעֵץ בְּשָׁרָשָׁיו, כְּפוּתִים בְּאֵימָתָה, דָּמוֹם וְהִסְתַּלֵּעַ".
אנחנו יכולים לשער שכך היה גם בימי האבות, כשאברהם חפר ומצא מים, וכשיצחק המשיך את מפעליו. המים במדבר טובים לכולם, הם מבטיחים חיים ומקום יישוב, מסחר ומזון וחקלאות. זאת "הקונספציה" הישנה והטובה - המחשבה הרציונלית שכולם רוצים לעשות עסקים, לחיות טוב ולהביא ברכה לתושבים. כך יימנעו מריבות ומלחמות, שעה שכולם נהנים מברכת השגשוג.
2.
אך לא כולם רואים זאת כך. כשאין מוסר ויראת אלוהים, אזי האמונות הקדומות, חוקי המדבר והשבט, השנאות העתיקות, הסיפורים המכוננים - חזקים לאין שיעור מההיגיון הפשוט. המיתוס גובר על הלוגוס. "וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו, סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר". לא רק סתמו אלא מילאו בעפר, שלא ישתמשו בהן שוב. הם מוכנים להתייסר בצמא, לגזור את גורל האזור לשממה ולחורבן, ובלבד שהיהודים יסבלו.
דורות של פרשנים התחבטו בבואם להסביר, כיצד הסכימו הפלשתים להחריב את עצמם במחיר חורבן אויביהם. אנחנו, פליטי 7 באוקטובר, יודעים שהדבר ייתכן. מבחינת שכנינו - חורבן בתיהם, הרס יישוביהם והרג אנשיהם היה שווה למען יום אחד, שבו השפילו את היהודים והפליאו בהם את אכזריותם הנוראה. הפלשתים המקראיים נעלמו ופולשים אחרים הגיעו לארצנו, מאז ועד לפלשתי(ני)ם של ימינו.
3.
מדוע זה? המקרא עונה בקיצור: "וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים". יצחק הטיח את האמת בפני אבימלך מלכם: "וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי". קשה להם לראות את הצלחתו של העברי הזה, שכמותם קיבל אדמה חרבה, אך שלא כמוהם הצליח להפוך אותה למקום משגשג ופורח, עם כלכלה חזקה, יישובים פורחים ועם בשורה של תרבות, אמונה וקדמה. "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה שְׁעָרִים (הרוויח פי מאה מהשקעתו הראשונית), וַיְבָרֲכֵהוּ ה'. וַיִּגְדַּל הָאִישׁ, וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל, עַד כִּי גָדַל מְאֹד. וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה (עבודות רבות)".
כמו במשל יותם, האטד הקוצני וחסר הפירות - משל לשנאה העמוקה כלפינו - הוא תמרור אזהרה לאנושות, שאם הקוץ ימלוך ויכוון את המהומות נגד היהודים, בסופו של חשבון היסטורי, מי שחוסה בצל השנאה - "תֵּצֵא אֵשׁ מִן הָאטָד, וְתֹאכַל אֶת ארְזֵי הַלְּבָנוֹן". נחזור על קריאתנו לאחינו ולאחיותינו יהודי העולם: בואו הביתה לפני שיהיה מאוחר. כאן מקומכם
הסתכלו סביב על המדינות השכנות, והבינו את מקור השנאה. עכשיו, משלא הצליחו להחריבנו, הם עושים זאת לאירופה שגירשה את יהודיה והשמידה אותם. ישראל היא המוצב הקדמי של הציוויליזציה המערבית, ובמלחמתה בפולשים היא מגינה גם על אלה באירופה המשתפים פעולה עם האחים המוסלמים המבקשים להחריב אותם. אבוי לחרפה.
4.
"וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל יִצְחָק: לֵךְ מֵעִמָּנוּ, כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד!" לא רק התעצמת כלכלית יותר מאתנו; חמור מזה: התעצמת מתוכנו, עושרך נובע מאיתנו, ולמעשה לקחת מה ששלנו. התורה מעידה ההפך: יצחק התעשר בזכות כישרונותיו ועבודתו הקשה. הוא זרע בשדה ומצא, חפר מים ומצא. לא התעשר מניצול אחרים, אלא מתרומתו להם! הצלחתו המדהימה הציבה מראה לכישלון אויביו, ומה יגידו לבני עמם, שהם האחראיים למסכנותם? הכלל האנטישמי המוכר מתקופתנו, נוסח אז: האשם את היהודי בכישלונותיך. רבי נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב) כתב במאה ה־19 בפירושו לתורה: "וסיפר הכתוב, כי כך יקרה בגלות, שיהיו גודרים בעדנו שלא לגור בכל פינות הארץ".
גם בנו של יצחק יחווה סיפור דומה. יעקב הגיע לדודו לבן שהיה לו משק חקלאי קטן, ובתוך 20 שנה הפך אותו לאימפריה, עד שלבן הודה: "וַיְבָרֲכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ". זה לא גרם להכרת הטוב, אלא להמשך ניסיונותיו לרמות את יעקב. וכשיעקב מתעשר, לא על חשבון דודו, אלא ביחד איתו, הוא שומע את בני לבן חוזרים על מה ששונאינו אמרו בכל הדורות: "לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ, וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה".
לפנינו נוסחה היסטורית ששכפלה את עצמה פעמים רבות בנדודינו: היהודים מתיישבים, תורמים לכלכלת המקום, לתרבות, לאמונה, למשפט ולמוסר. לפעמים משתלבים בפוליטיקה ותורמים להצלחת המקום. ואז, כשהם מתעשרים ומצליחים ביחד עם תרומתם להצלחת החברה, הם מואשמים בניצול ובגזל ובהתעשרות על חשבון הילידים האמיתיים. בשלב הבא היהודים חווים פרעות, חורבן והרס, וכשזה לא מועיל, הם מגורשים. לא משנה העובדה שהיהודים חיו במקום הרבה לפני אותם "ילידים": בספרד היהודים חיו כאלף שנים, עד לגירושם ב־1492. באיטליה חיו 2,200 שנה עד לגירושם למחנות המוות ב־1943. בעיראק חיו כ־2,500 שנה עד לפרעות הפרהוד ב־1941, וכן הלאה.
5.
אבל אנחנו לא התייאשנו מהעולם, ותמיד ביקשנו את תיקונו ואת שגשוג האנושות, גם לאחר שגירשו אותנו, ואפילו לאחר שדחסו אותנו לתאי הגזים. גם לא עכשיו, לנוכח צביעותן של אירופה, אוסטרליה, קנדה ומדינות נוספות, שנכנעו לטרור ולהסתת האחים המוסלמים ותומכיהם והן מפנות עורף לעם היהודי ולמדינתו, בתקווה שיונח להן מהמהומות ברחובות הערים. מאז ומתמיד היהודים היו נייר לקמוס לחורבן הציוויליזציה. התחילו בהם, והמשיכו למיעוטים אחרים, עד שהשנאה האנטישמית טרפה את החברה הטורפת.
כמו במשל יותם, האטד הקוצני וחסר הפירות - משל לשנאה העמוקה כלפינו - הוא תמרור אזהרה לאנושות, שאם הקוץ ימלוך ויכוון את המהומות והפעולות נגד היהודים, בסופו של חשבון היסטורי, מי שחוסה בצל השנאה - "תֵּצֵא אֵשׁ מִן הָאָטָד, וְתֹאכַל אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן". הציוויליזציה המערבית בסכנה. נחזור שוב על קריאתנו לאחינו ולאחיותינו יהודי העולם: בואו הביתה לפני שיהיה מאוחר. כאן מקומכם.
6.
כאמור, לא התייאשנו. חזרנו וחפרנו את בארות המים שסתמו אויבינו לטובת האזור כולו. "וַיָּשָׁב יִצְחָק, וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם". חכמינו למדו ממנו: "גדולים הצדיקים" - במה? "שהם עוסקים ביישוב העולם". בארות המים הן מקורות החיים - תורה ומדע ותרבות ומוסר והמצאות אינסוף, שהארץ הטובה הזאת התברכה בהן בשיעור חסר תקדים ביחס לכל העולם, ואיננו שומרים רק לעצמנו אלא משתפים בהן את האנושות - למען שיפור החיים של כל מי שרוח ונשמה באפו.
"וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים... וַיִּקְרָא שֵׁם הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ... וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת... וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה... וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ - וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת... כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ, וּפָרִינוּ בָאָרֶץ". הם ישרפו ויחריבו ויסתמו את מקורות החיים, ואילו אנחנו נרפא ונבנה ונוסיף צדק ותיקון לעולם. ומעשה אבות, סימן לבנים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו