"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אחרי 20 שנה: זה מה שגרם לחיילת שהשתתפה בהתנתקות לקבל הכרה כנכת צה"ל

חיילת צה"ל לשעבר ששירתה כלוחמת בפינוי גוש קטיף בשנת 2005 ונחשפה למראות קשים במיוחד - הוכרה בימים אלה כסובלת מפוסט טראומה • מה הוביל להחמרה חדה במצבה?

,עודכן
0השמעה
תוכנית ההתנתקות // ארכיון. צילום: מרים צחי

20 שנה לאחר תוכנית ההתנתקות בקיץ 2005, חיילת לשעבר שהשתתפה בפינוי לקתה על רקע מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה בפוסט טראומה שהוכרה בימים אלה על ידי קצין התגמולים במשרד הביטחון.

״זה היה מהלך שלא יחזור”: משה קראדי, המפכ״ל לשעבר על ההתנתקות // משה בן שמחון

בשנת 2005 שירתה החיילת כלוחמת וכחובשת קרבית ביחידה מעורבת. במסגרת תפקידה נשלחה להשתתף בפינוי יישובי גוש קטיף, ובהם גם יישובים שפונו במשך ימים ארוכים, בתנאים קשים. תפקידה כלל מתן מענה רפואי לחיילים שפעלו בשטח, אך בפועל נחשפה למראות קשים במיוחד: אלימות פיזית ומילולית, עימותים בין חיילים למפונים, קללות, יריקות, קריעת בגדים, בכי של ילדים ומשפחות שפונו בכפייה מבתיהן.

לצד העומס הפיזי, מתארת החיילת משבר נפשי עמוק. היא מצאה עצמה לוקחת חלק בפעולה שסתרה את ערכיה ואמונתה האישית, ותחושת האשמה ליוותה אותה מאז. בתום ימי ההתנתקות חלה ירידה חדה במצבה הנפשי, לצד החמרה במצבה הגופני, אך במשך שנים נמנעה מלפנות לטיפול נפשי והמשיכה לנסות לתפקד.

באת כוחה עו"ד רעות קפלון מגנזי ממשרד מרקמן טומשין ושות' טענה בתביעה שהוגשה לקצין התגמולים במשרד הביטחון, כי האירועים של 7 באוקטובר 2023 היו עבורה נקודת שבר. התמונות מהיישובים בעוטף עזה, העיסוק הציבורי בפינוי, והזיכרונות מן העבר הצבאי - כל אלה הציפו מחדש את החוויות משנת 2005. היא החלה לסבול מפלאשבקים, התקפי חרדה, דריכות מתמדת, סיוטי לילה ונמנעה לצאת מהבית.

תוכנית ההתנתקות // ארכיון,צילום: דודו גרינשפן

כיום היא אם לשני ילדים, עובדת מהבית כעצמאית ולומדת במקביל מקצוע טיפולי, בניסיון לבנות לעצמה מסלול חיים יציב למרות הקשיים.

בחוות דעת רפואית שצורפה לתביעה נקבע כי היא סובלת מהפרעת דחק פוסט-טראומטית מושהית, שמקורה הישיר בהשתתפותה באירועי ההתנתקות. עוד נקבע כי אירועי 7 באוקטובר שימשו כטריגר משמעותי להחמרה חדה במצבה. המומחית ציינה כי קיים קשר סיבתי ברור בין השירות הצבאי בעת ההתנתקות לבין מצבה הנפשי כיום.

בעקבות חוות הדעת, קצין התגמולים במשרד הביטחון הכיר בה כסובלת מפוסט טראומה בגין אירועי 2005. בשלב הבא היא תזומן לוועדה רפואית, שתידרש לקבוע את שיעור הנכות הנפשית ממנה היא סובלת - החלטה שתשפיע על גובה הקצבה החודשית לה תהיה זכאית כל ימי חייה ולזכויות וטיפולי שיקום להן כנכת צה"ל.

ממשרד עוה"ד מרקמן את טומשין נמסר: "לצערנו אירועי חיים יכולים לעורר טראומות ישנות, ולהציף רגשות שמנסים להסתיר לאורך השנים. אנחנו מכירים גם לוחמים שלחמו במלחמות קודמות שאירועי השביעי לעשירי עוררו אצלם פוסט טראומה. חשוב להכיר שבמצבים כאלה, גם אם עברו שנים רבות, לא תמיד חלה התיישנות, ובמקרים מסוימים ניתן לפנות לאגף השיקום כדי לקבל הכרה בנזק ממנו סובלים".

עו"ד רעות קפלון מגנזי,
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר