"נורת אזהרה": השיעור המדאיג של המתבגרים בפוסט-טראומה

מחקר חדש ומדאיג מצביע על פגיעה עמוקה ומתמשכת בבריאותם הנפשית של ילדים ובני נוער בישראל בעקבות טבח 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל.

על פי ממצאי המחקר, כ-42% מהמתבגרים שנבדקו מציגים תסמינים המעידים על הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), כאשר השיעורים גבוהים במיוחד בקרב בנות ובקרב צעירים במצב כלכלי או בריאותי לא טוב.

המחקר, שהתבסס על שילוב של ראיונות עומק עם 20 אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש וסקר מקיף בקרב 744 בני נוער בגילי 14 עד 18, מצא כי מתבגרים שדיווחו על תמיכה משפחתית חזקה ורמות חוסן אישי גבוהות, הציגו פחות תסמינים פוסט-טראומטיים.

יותר ממחצית מהמשתתפים במחקר דיווחו על מצוקה רגשית משמעותית בעקבות צפייה בסרטונים מיום הטבח ברשתות החברתיות. המחקר נערך בין אוקטובר לדצמבר 2024, כאשר ישראל עדיין היתה נתונה במלחמה עצימה ויותר מ-100 חטופים היו עדיין בעזה.

חוסר מענה טיפולי

המשיבים התבקשו להתייחס לסימפטומים שמעידים על פוסט-טראומה, מתוך שאלון מתוקף בנושא ולדרג את תדירותם. החוקרות ציינו כי מניתוח ראיונות העומק עולה כי הילדים ובני הנוער נחשפים לריבוי גורמי דחק במקביל: אלימות ישירה, אובדן, עקירה מבית, אזעקות, חשש מתמשך לביטחון האישי - ולצד זאת, חשיפה אינטנסיבית ולעיתים בלתי מבוקרת לתכנים קשים וגרפיים ברשתות ובאמצעי התקשורת.

אנשי המקצוע שרואיינו במחקר התריעו מפני פערים חמורים במענה הטיפולי הקיים. לדבריהם, ההתמודדות עם טראומה מתמשכת - שאינה "אחרי האירוע", אלא תוך כדי אירועים ביטחוניים פעילים - מקשה על יישום מודלים טיפוליים מסורתיים. בנוסף, צוין מחסור בהכשרה ובזמינות של טיפולים מבוססי ראיות לילדים, ובהם פסיכותרפיה ילד-הורה.

המחקר נערך ע"י פרופ' לימור אהרנסון-דניאלי מהמרכז לחקר המוכנות והמענה למצבי חירום ואסון ופרופ' תהילה רפאלי מביה"ס לעבודה סוציאלית באונ' בן-גוריון. המחקר מומן ע"י "יוניס"ף ישראל" ופורסם בכתב העת של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות (IJHPR).

דור שלם בטראומה

החוקרים מדגישים כי ממצאי המחקר מחייבים היערכות מערכתית רחבה. בין ההמלצות המרכזיות: הרחבת שירותי בריאות הנפש לילדים ובני נוער, קיצור זמני ההמתנה לטיפול והכשרה ייעודית של אנשי מקצוע בטיפולים ממוקדי טראומה והתערבויות משפחתיות וטיפול קהילתי. דגש מיוחד ניתן לצורך בהטמעת תוכניות לאוריינות תקשורתית, שיסייעו לנוער להתמודד עם החשיפה לתכנים קשים ברשתות.

לדברי החוקרות, ללא השקעה מיידית ומשמעותית בבריאות הנפש של הדור הצעיר, ישראל עלולה לשלם מחיר כבד בטווח הארוך: "זו טראומה שמעצבת דור שלם".

פרופ' אהרנסון-דניאל אמרה ל"היום": "הנתון שלפיו 42% מבני הנוער דיווחו על תסמיני פוסט-טראומה הוא נורת אזהרה אדומה מאוד חמורה". לדבריה, "ההורים לא ידעו למה הילדים נחשפים בטיקטוק. לעיתים גילו שהילדים שלהם נחשפו לדברים גרועים יותר ממה שהם עצמם ראו. חשוב לחנך לשימוש מושכל במדיה החברתית".

פרופ' נחמן אש, יו"ר המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, מדגיש: "ממצאי המחקר מבהירים כי 7 באוקטובר הותיר חותם עמוק על בני הנוער בישראל. "מציאות זו מחייבת התוויית מדיניות לאומית סדורה והיערכות מערכתית רחבה, לא כתגובה זמנית, אלא כמענה ארוך טווח".