"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ועדת חקירה ממלכתית: אי אפשר לנתק בין סמכות לאחריות

ועדת חקירה נדרשת לא כדי שנלמד ונתרפא, אלא כדי שנוכל להצביע על האמת: האם האסון הנוראי היה כישלון של הממשלה, או שיש לראות בו כשל נקודתי - ולהדגיש את התקומה ממנו • ועדיין, היא לא תביא ישועה והיא אינה העיקר

,עודכן
0השמעה
נתניהו. ההצלחות והכישלונות בידיו, צילום: אי.אף.פי

רוב רובו של הציבור הישראלי משוועלוועדת חקירה ממלכתית, אף שההיסטוריה מלמדת שלוועדה כזאת לא תהיה השפעה אמיתית על גורלנו כאן. הוועדה האחרונה, שהתמקדה באסון מירון, הוכיחה כי היא לא משפיעה על מושאיה ולא משנה דבר בהתנהלות העתידית. ולמרות זאת, הציבור הישראלי על גווניו הפוליטיים, גם הביביסטיים, מבקש ועדה עם שמות שונים ומטרות שונות.

רה"מ נתניהו: ״ועדת חקירה ממלכתית מיוחדת, ועדה שוויונית בין אופוזיציה וקואליציה - היא הדרך הנכונה לברר את האמת״ // רועי אברהם/לע"מ

לכל צד הצהרות וציפיות באשר למטרות הוועדה. יש החושבים שהיא תלמד אותנו דברים שלא ידענו ושאיננו יודעים ובעקבות זאת תביא תיקון וריפוי היסטורי לחברה הישראלית. יש הטוענים שתחשוף את האמת החבויה בממסד ובהיסטוריה ותצביע בבירור על האשמים במחדל 7 באוקטובר - שאינם הממשלה. אלא שהאמת קצת שונה ופשוטה. אזרחי ישראל יודעים כבר את כל תוצאות החקירה שהוועדה תקיים ואת עיקרי מסקנותיה.

כל צד ותיאור ההיסטוריה שלו, כל צד ומסקנותיו. מסקנותיו של האחד הפוכות ממסקנות האחר. זה תולה את 7 באוקטובר בהסכמי אוסלו, בהתנגדות למהפכה המשפטית ובהתנתקות; וזה - בתפיסת העולם של נתניהו, בתמיכתו רבת השנים בחמאס על פני הרשות הפלשתינית, ברשלנותו ובהתנהלותו. שני הצדדים מסכימים שהממסד הביטחוני כשל, אם בשל יכולותיו ואם בזדון.

ובכל זאת, אל מול כל אלה, כולם רוצים ועדת חקירה. היא נדרשת כדי לכתוב את ההיסטוריה, להציב נרטיב רשמי שבו יהיה ברור למה זה קרה ומי באמת האחראי. לא כדי שנלמד ונתרפא, אלא כדי שנוכל להצביע על האמת: האם האסון הנוראי היה כישלון של הממשלה, או שמא יש לראות בו כשל נקודתי ולהדגיש את התקומה ממנו.

הצורך הזה נובע מהציניות הפוליטית של אחד - רה"מ נתניהו, אשר מנסה בכל דרך להתחמק מאחריות, אשר טוען בחוסר תום לב שיש הבדל בין אחריות לאשמה ובין סמכות לאחריות.

שיהיה ברור ובהיר: לבעל הסמכות יש אחריות, גם אם לטענתו לא משכו בדש מעילו, גם אם התנהלו באופן קלוקל והוא לא היה מודע, גם אם היה מרוחק מהנושא.

הפגנה בעד הקמת ועדת חקירה ממלכתית,צילום: גדעון מרקוביץ'
מחבלים ב-7 באוקטובר,צילום: רשתות ערביות

צריך ממשלה עם יושרה

בעל הסמכות נושא באחריות מלאה וגלובלית, ללא קשר למיקומו באירוע הנחקר. ככל שתפקידו רם, כך הוא אחראי לכל האפשרויות והפינות של ממלכתו. מרגע שהוא אחראי, הוא גם אשם. אי אפשר לנתק בין הדברים, כפי שאי אפשר לנתק בין הסמכות לאחריות. מרגע שממשלת ישראל היא בעלת סמכות, היא אחראית והיא אשמה - בהצלחות ובכישלונות.

חייבים להקים ועדת חקירה ממלכתית, כפי שנקבע בחוק, אבל כדאי להבין שהיא לא תביא ישועה והיא לא העיקר. כולנו כבר יודעים את האמת של הצד שלנו, והוועדה לא תשנה דבר ולא תגלה נרעשות.

הדבר היחיד שישנה הוא ממשלה אחרת עם יושרה, שתדבר אמת. זאת עוד לבנה בחומת הישועה, אבל רק לבנה אחת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

רמי איגרא

הכותב שימש בעבר ראש חטיבת שבויים ונעדרים במוסד

כדאילהכיר