אם אי פעם ניסיתם לבנות שרירים או להשיג שיא ריצה חדש, אתם כבר יודעים כמה חשוב לחקור טריטוריה לא מוכרת - להפעיל את השרירים שלכם בצורה חדשה או להחזיק במאמץ כמה שניות נוספות מעבר לרגע שבו אתם רוצים לוותר. מסתבר שיציאה מאזור הנוחות שלכם מועילה באותה מידה למוח שלכם.
זה חלק מהסיבה שד"ר לארה מרקוז, נוירולוגית מוסמכת ומנהלת תוכנית האפילפסיה בהר סיני בבית הספר לרפואה "איכן", אימצה הרגל מסוים: ללמוד לנגן בפסנתר. היא התחילה בכך במקרה לפני כעשור, באמצע שנות הארבעים שלה, כשבנה החל לקחת שיעורים, ומהר גילתה שזה נתן חיים חדשים לשגרת היומיום שלה - ולקוגניציה שלה.
למה לימוד מיומנות חדשה משפר את בריאות המוח
כשאתם לוקחים תחביב לא מוכר, אתם מכריחים את המוח שלכם להתאמן ולחזק מסלולים עצביים שכמעט לא בשימוש, ואפילו ליצור חדשים. עם הזמן, לימוד משהו חדש עשוי גם לעזור להעבות את המיאלין - שכבת החלבון המצפה על הנוירונים במוח שלכם. ככל שמעטפת המיאלין עבה יותר, המוח שלכם יכול להעביר ולעבד מידע בצורה יעילה יותר - ואתם נהיים חדים יותר במשימה הרלוונטית. יחד, השינויים האלה עשויים לעזור להוריד את הסיכון לדעיכה קוגניטיבית ולמנוע דמנציה.
נגינה בכלי נגינה, במיוחד, מערבת כל צד של המוח שלכם. אם אי פעם הסתכלתם על תווים, אתם יודעים שזה כמו שפה אחרת. אתם עובדים כדי לפרש את המוזיקה עצמה תוך כדי שימוש גם בקורטקס השמיעתי (החלק השמיעתי של המוח) וגם במערכת המוטורית שלכם כדי להפיק את הצלילים הנכונים עם הידיים. לא פלא שסקירה מ-2021 על השפעות האימון המוזיקלי על המוח מצאה שלימוד נגינה יכול לשפר קשרים בין חלקים מסוימים של המוח. זה גם משפר את הפלסטיות של המוח, שמתייחסת לדרכים שבהן המוח שלכם משתנה בתגובה לגורמים חיצוניים או פנימיים, כמו שבץ או פציעת מוח טראומטית אחרת, ואיך המוח מסתגל אחר כך.
איך להפוך את זה לחלק קבוע בחיים ולקצור את היתרונות למוח
1. בחרו משהו שמרגש אתכם - וודאו שזה מאתגר
הפעילות המחזקת מוח שתבחרו לא חייבת להיות מבוססת מוזיקה, אומרת ד"ר מרקוז, כל עוד אתם מתעניינים במה שאתם עושים מספיק כדי לרצות להתחייב לכך. אתם יכולים לצייר, לנסות טאי צ'י, או ללמוד איך לפרש קלפי טארוט.
רק תוודאו שהפעילות שתבחרו דורשת מאמץ כלשהו, אומרת ד"ר מרקוז. צפייה בפרק האחרון של תוכנית ריאליטי לא תעזור, כי אתם צריכים שהמוח שלכם יהיה פעיל, יקלט מידע חדש, יעכל אותו, ואז יוציא אותו החוצה.
למשל: מחקר מ-2014 על מבוגרים מצא שאלו שעשו פעילות תובענית קוגניטיבית (כמו לימוד צילום דיגיטלי או איך לתפור) שיפרו את הזיכרון שלהם במהלך שלושה חודשים, אבל משתתפים שעשו משימות פסיביות יותר לא חוו תועלת כזו.
2. הקדישו פרקי זמן קצרים לתחביב החדש שלכם - מתי שאתם יכולים
אתם לא חייבים לעשות את הפעילות כל יום, או אפילו לזמן ארוך מאוד. "פשוט נסו לעשות את זה לעתים קרובות", אומרת ד"ר מרקוז. לפעמים כל מה שיש לה זה זמן לכמה תווים או כמה סולמות - תעשו מה שעובד בשבילכם, כל עוד אתם נשארים קצת בקצב של שגרה.
מחקר מ-2020 מצא שהגברת התדירות שבה אתם עוסקים בתחביב שלכם (כמו פתרון תשבצים, משחק משחקי לוח, או קריאת עיתון) מפחיתה פגיעה קוגניטיבית ותסמיני דיכאון באוכלוסיות מבוגרות. במילים אחרות, עשיית התחביב שלכם לעתים קרובות יותר (אפילו בחלקים קטנים) תהיה טובה יותר לרווחה הכללית שלכם.
בונוס נוסף של תרגול קבוע: למרות שהרעיון של שגרה עשוי להישמע משעמם, שמירה על כזו יכולה להפחית את רמות הלחץ שלכם ולעשות אתכם מאושרים יותר.
3. תנו לזה להיות חופשי מכל מטרה
סביר להניח שכשאתם מקדישים זמן ללימוד מיומנות חדשה, אתם תשתפרו בו. אבל הצמדת מדדים להתקדמות שלכם יכולה להוציא את הכיף מהתרגול - מה שפשוט הופך את זה לפחות סביר שתמשיכו לעשות את זה (ולקצור את הויתרונות המחזקי מוח).
לדברי ד"ר מרקוז, אתם לא חייבים להיות טובים בפעילות כדי להגן על המוח שלכם: "מעולם לא לקחתי שיעורי מוזיקה כילדה. אני לא באמת טובה בזה. אני אף פעם לא אהיה".
ולמרות שהיא לא המוצרט הבאה, היא אומרת שנגינה בפסנתר מוסיפה צבע וקלילות לימים שלה, בנוסף להגנה על המוח שלה. "אני באמת צריכה את זה בחיים שלי - יש לי עבודה מלחיצה מאוד", היא אומרת. "זה גורם לי להרגיש שהעולם מלא יופי ותקווה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
