לא תאמינו: חוקרים מצאו את סוד האושר

חיים המתמקדים פחות בצריכה ויותר בקשרים חברתיים ובקהילה מובילים לאושר גדול יותר, כך עולה ממחקר חדש של אוניברסיטת אוטגו בניו זילנד, שפורסם ב־Journal of Macromarketing ונסקר.

"בעולם שבו חתונות של מיליארדרים זוכות ליחס של טקסי מדינה ויאכטות פרטיות הן סמל סטטוס, הפשטות מרצון מציעה נרטיב נגדי: להעדיף מספיק על פני עודף, קשר על פני צריכה ומשמעות על פני חומרנות". כך מציע פרופ' רוב אייטקן מעורכי המחקר, ל־TVN24.

המחקר בדק התנהגויות כגון פשטות חומרית, חסכנות, עצמאות כלכלית ורכישת מוצרים מקומיים. ווטקינס אמר כי אנשים שמחים לעבוד פחות ולחיות בפשטות רבה יותר.

החוקרים ניתחו נתונים של יותר מ־1,000 ניו־זילנדים בגיל ממוצע של 45 ובעלי הכנסה שנתית ממוצעת של 50 אלף דולר. הם הגדירו "פשטות מרצון" כבחירה מודעת ב"מספיק" על פני עודף.

לפי פרופ’ רוב אייטקן ופרופ’ ליאה ווטקינס, עורכי המחקר, שבחן את הקשר בין צריכה לרווחה, חיים הממוקדים פחות בצריכה מובילים לאושר גדול יותר.

אורח חיים כזה משחרר זמן והזדמנויות ליצירת קשרים, שיתוף משאבים, הגשמת מטרות, ופעילות בקהילה. "המחקר שלנו הראה שאנשים היו מאושרים יותר כשהם חיו בפשטות רבה יותר, משום שהדבר איפשר להם לחיות בהתאם לערכים שלהם ולתרום לחברה", אמרו החוקרים ל־Metro.

פרופ' אייטקן הוסיף כי לא המחויבות לפשטות חומרית כשלעצמה היא שהובילה לרווחה, אלא סיפוק הצרכים הפסיכולוגיים והרגשיים שמקורם בקשרים, בחיבור חברתי, בהשתתפות קהילתית ובתחושה של חיים בעלי משמעות ותכלית.

ווטקינס ציינה כי תרבות הצריכה קידמה את הרעיון שאושר תלוי בהכנסה גבוהה וביכולת לרכוש ולצבור רכוש. אך "הגישה החומרנית לחיים אינה מובילה לעלייה באושר או ברווחה, והיא גם אינה תורמת לצריכה בת־קיימא החיונית לבריאות כדור הארץ", אמרה ל־TVN24 .

המחקר גם הדגיש כי נשים נטו יותר מגברים לאמץ אורח חיים פשוט ופחות צרכני, אם כי נדרשים מחקרים נוספים כדי להבין את ההבדלים. בנוסף נמצא שהאושר היה הנמוך ביותר בגיל העמידה, בעוד שאנשים בשנות ה־60 וה־70 דיווחו על רמות אושר כמעט זהות לאלו של שנות ה־20.

מחקרים נוספים חיזקו את המסקנות: מחקר רב־שנים של אוניברסיטת הרווארד מצא קשר ישיר בין יחסים קרובים לאושר ובריאות ארוכי טווח, בעוד שמחקר מאוניברסיטת קליפורניה, סן פרנסיסקו, הראה שגם חמש דקות ביום של חוויות חיוביות קטנות מספיקות כדי לשפר את הרווחה הנפשית.