רוב האנשים לא שותים קפה בגלל מחקר המבטיח בריאות טובה יותר. הם שותים אותו כי הוא מעיר, כי הוא מנחם, כי הוא חלק מטקס הבוקר או כי בלעדיו היום פשוט לא מתחיל כמו שצריך. אלא שככל שהצטברו המחקרים, הקפה החל להצטייר באור אחר לגמרי.
במשך תקופה ארוכה קפה נחשב חשוד. בתחילת שנות ה-90 אפילו נבדק קשר אפשרי בינו לבין סוגי סרטן מסוימים. אלא שבהמשך התברר כי חלק מהמחקרים המוקדמים התקשו להפריד בין שתיית קפה לבין הרגלים אחרים, ובעיקר עישון, שהיה נפוץ יותר בקרב צרכני קפה כבדים. כשהחוקרים התחילו לנטרל את המשתנים האלה, התמונה השתנתה.
היום, מאות מחקרים מציירים את הקפה באור אחר: לא כתרופת פלא, לא כהמלצה לשתות בלי גבול, אבל בהחלט כמשקה שעשוי להשתלב באורח חיים בריא. קפה מכיל יותר מאלף תרכובות שונות, ובהן מגנזיום, אשלגן, ויטמיני B ופוליפנולים - תרכובות צמחיות שנקשרו להפחתת דלקת ולשיפור תהליכים שונים בגוף.
הכבד כנראה אוהב את זה
אחד הממצאים העקביים ביותר במחקרי קפה נוגע לבריאות הכבד. מחקרים גדולים מצאו כי שתיית קפה קשורה לשיעורים נמוכים יותר של מחלת כבד כרונית, כבד שומני שאינו נובע מאלכוהול, שחמת וסרטן הכבד.
במחקר גדול שעקב אחר קרוב לחצי מיליון מבוגרים במשך כ-11 שנים, שתייני קפה נמצאו בסיכון נמוך יותר לפתח מחלת כבד כרונית, וגם בסיכון נמוך יותר למות ממנה.
ההשפעה נצפתה בסוגי קפה שונים - כולל אספרסו, קפה נמס ואפילו קפה נטול קפאין. זה רמז חשוב: ייתכן שלא רק הקפאין משחק כאן תפקיד, אלא גם תרכובות אחרות שנמצאות בפולי הקפה. אחת מהן היא חומצה כלורוגנית, שנקשרה במחקרים לשיפור תגובת הכבד לאינסולין ולתהליכים אנטי-דלקתיים.
פחות סיכון לסוכרת מסוג 2
עוד תחום שבו הקפה מעורר עניין הוא הסיכון לסוכרת מסוג 2. מחקרים רחבי היקף מצאו כי אנשים ששותים כמה כוסות קפה ביום נמצאים בסיכון נמוך יותר לפתח את המחלה, בהשוואה למי ששותים מעט מאוד קפה או כלל לא.
ההסבר האפשרי שוב קשור לפוליפנולים - אותן תרכובות צמחיות שמצויות גם בפירות, ירקות ודגנים מלאים. בקפה הן עשויות לסייע ברגישות לאינסולין, באיזון רמות הסוכר בדם ובהגנה על תאי בטא בלבלב, שאחראים לייצור אינסולין. במילים פשוטות: הקפה לא מחליף תזונה טובה, פעילות גופנית או טיפול רפואי, אבל ייתכן שהוא משתלב בתמונה המטבולית בצורה מעניינת.
חשוב להדגיש: קפה שחור או קפה עם מעט חלב אינו דומה למשקה קפה עמוס סוכר, סירופים וקצפת. ברגע שהכוס הופכת לקינוח, היתרון הבריאותי עלול להיעלם בתוך כמה שלוקים מתוקים מדי.
קשר מסקרן למחלת פרקינסון
אחד הממצאים המפתיעים ביותר נוגע למוח. מחקרים מצאו קשר בין צריכת קפה וקפאין לבין סיכון נמוך יותר להתפתחות פרקינסון, מחלה ניוונית שפוגעת בין היתר בתאי עצב המייצרים דופמין וגורמת לרעידות, נוקשות שרירים והאטה בתנועה.
כאן נראה שלקפאין יש תפקיד מרכזי יותר. ההשערה היא שהוא עשוי להשפיע על מסלולים מוחיים הקשורים לדופמין, ואולי לסייע בהגנה מסוימת על תאים עצביים. זה לא אומר שקפה מונע פרקינסון, וודאי שלא מטפל במחלה, אבל החזרתיות של הממצא במחקרים שונים הפכה אותו לאחד הקשרים המסקרנים ביותר בתחום.
עוד אלף צעדים ביום?
היתרון הרביעי מפתיע דווקא משום שהוא יומיומי מאוד: קפה עשוי לגרום לאנשים לזוז יותר. במחקר שפורסם ב-New England Journal of Medicine, חוקרים עקבו אחר 100 גברים ונשים בריאים באמצעות שעונים חכמים, מדי דופק ומכשירי ניטור נוספים. בימים שבהם המשתתפים שתו קפה עם קפאין, הם הלכו בממוצע כאלף צעדים יותר לעומת ימים שבהם נמנעו מקפה.
אלף צעדים אינם נשמעים כמו שינוי דרמטי, אבל לאורך זמן מדובר בתוספת פעילות משמעותית. ואם שתיית קפה גורמת לחלק מהאנשים לקום, לזוז, ללכת עוד קצת או להיות פעילים יותר במשך היום - ייתכן שזה אחד ההסברים לכך ששתייני קפה נראים במחקרים מסוימים בריאים יותר.
אז כמה קפה כדאי לשתות?
התשובה אינה אחידה לכולם. בסקירות גדולות, צריכה מתונה של כשלוש עד ארבע כוסות ביום נקשרה לא פעם לתועלת בריאותית, אבל הגוף לא קורא מחקרים והוא מגיב אחרת מאדם לאדם. מי שסובלים מחרדה, דופק מהיר, רפלוקס, לחץ דם לא מאוזן, הפרעות שינה או רגישות לקפאין עשויים להרגיש שגם כוס אחת היא יותר מדי. בהריון, בהנקה או במחלות רקע מסוימות כדאי להתייעץ עם רופא.
ובכל מקרה, השורה התחתונה פשוטה: קפה הוא לא קסם בכוס ולא תחליף לשינה, תזונה ופעילות גופנית. אבל אם אתם כבר אוהבים אותו, שותים אותו במידה ולא הופכים אותו למילקשייק במסווה - יש סיכוי טוב שההרגל הקטן הזה עושה לגוף שלכם קצת יותר מלהעיר אותו בבוקר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו