מלכוד 20-80: מי יציל את הצעירים מקריסה?

שוק הדיור הישראלי נכנס לתקופה שבה החלום על דירה הופך לסיוט פיננסי. בעקבות השפל המתמשך, מבצעי המימון האגרסיביים מסוג 20-80 שהבטיחו "שקט עד האכלוס", הפכו למלכודת כלכלית שמחסלת את התקוות של אלפי משפחות צעירות. בבנקים ובמשרדי יועצי המשכנתאות רואים את התוצאות בשטח: זוגות שמגלים ברגע האחרון שלא יצליחו לעמוד בתשלומי הסגירה, חוזים שמתפוצצים, קנסות עתק ודירות שנמכרות בהפסד.

בנק ישראל מצידו בוחן בימים אלה כלל חדש שלפיו סך ההחזרים החודשיים על הלוואת דיור לא יעלה על 40% מהכנסת משק הבית — סימן נוסף לכך שגם הרגולטור מזהה את הסיכון. במקביל, מדד מחירי הדירות רשם סוף-סוף ירידה: 0.2 אחוז פחות מהחודש הקודם. לראשונה זה זמן רב, גם הנתונים היבשים מאותתים: עידן העליות הבלתי נגמר – נגמר.

"המצב קשה", מודה אחד מרוכשי הדירות. "רכשתי דירה מקבלן ב-5.5 מיליון שקל למועד אכלוס בסוף 2025. שילמתי 15% בחוזה, והיתרה – 4.6 מיליון – אמורה הייתה להגיע ממכירת הדירה הישנה שלי. אבל השוק תקוע, אין קונים, והקבלן דורש 10 אחוז פיצוי אם לא אסגור בזמן". סיפורים כאלה הפכו לשגרה. השיטה שנראתה פעם כסוס מנצח, לשלם בין 5 ל-20 אחוזים מהמחיר של הנכס בחתימת החוזה ואת השאר כשמקבלים מפתח, מתבררת כהימור מסוכן. איש לא חזה שמחירי הדירות יירדו, שהריבית תישאר גבוהה ושהשוק המשני ייעצר. וכשכל זה קורה יחד – המשפחות מוצאות את עצמן בלי דירה ועם חובות.

הכלכלן הראשי במשרד האוצר מתאר זאת היטב דרך דוגמה דרמטית אחת: באופקים בלבד נמכרו בין נובמבר 2024 לפברואר 2025 לא פחות מ-1,313 דירות חדשות – יותר מאשר ברוב הערים הגדולות. ב-60% מהעסקאות שהיו שם ניתנה הטבת מימון משמעותית: תשלום של 10-20 אחוזים בלבד עכשיו, והיתרה במסירה. מחצית מהרוכשים היו זוגות צעירים שרכשו דירה ראשונה, עם הכנסה ממוצעת של 13.5 אלף שקל ברוטו ומשכנתה שצפויה להגיע ל-55 אחוז מהכנסתם. עבורם, זו לא עסקה – זו סכנת חיים כלכלית.

הרפתקה פיננסית מסוכנת

מודל ה-20-80, שצבר תאוצה מאז העלאת הריבית ב-2022, הפך לסמל של השוק הישראלי החדש, כזה שמנסה להתמודד עם הטלטלה באמצעות כלים פיננסיים "מתוחכמים" יותר. אלא שבמקרים רבים מדובר במכירות שאיבדו כל הגיון כלכלי: אין תזרים מזומנים לפרויקט, ההצמדה למדד בוטלה, תשומות הבנייה מתייקרות, והרווחיות נשחקת. שיטה שנולדה כדי להקל – הפכה לא אחת למלכודת.

מי שהזהיר עוד בתחילת הדרך היה יאיר קפלן, מנכ"ל בנק ירושלים. בראיון ל"נדל"ן היום" הוא אמר כי "הרוכשים מהמרים על עתיד לא נודע, אנחנו לא משחקים בזה", והתריע מפני קריסת משפחות בשל "האצבע הקלה על ההדק" סביב מבצעי המימון. היום, גם בבנק ירושלים וגם בהתאחדות יועצי המשכנתאות מספרים על מקרים שבהם האזהרה התממשה: יזם שפנה לבנק בבקשה לסייע למשקיע שרכש שש דירות במבצעי מימון – שתיים מהן החזיר ונקנס, את היתר הוא מנסה כעת לפרוס מחדש; או רוכש אחר שמכר ארבע דירות ב-20% פחות ממחירן המקורי.

ועדיין, לצד כל זה, חשוב לזכור: לא כל שימוש במודל 20-80 הוא שגוי. עבור רוכשים בעלי הון וניסיון, זהו כלי שמאפשר למקסם את ההון הקיים, לבנות אסטרטגיה חכמה וליהנות מגמישות. אבל כדי להפיק ממנו תועלת אמיתית נדרשת הבנה פיננסית עמוקה ותכנון מדוקדק.

צחי סופרין, סגן יו"ר דירקטוריון קבוצת סופרין, מסביר: "הלוואת 20-80 מבוססת על ניהול תזרים מזומנים. במקום להקפיא הון עצמי כבר בתחילת הדרך, הרוכש שומר על נזילות – כסף שניתן להשקיע או לנצל למטרות אחרות. כך נוצר חלון זמן שבו הכסף ממשיך לייצר ערך, בין אם בהשקעות קצרות טווח ובין אם בהקטנת התחייבויות אחרות של משק הבית. במובן הזה, המודל מאפשר ניהול יעיל וגמיש של המשאבים". עם זאת, סופרין מדגיש את הסיכון: "דחיית ההתחייבויות עלולה להפוך לחרב פיפיות. מי שלא בנה אסטרטגיה לגיוס ה-80% הנותרים, עלול למצוא את עצמו במצוקה כלכלית. תנאים שנראו סבירים במועד הרכישה עלולים להפוך ליקרים בהרבה, במיוחד בתקופות של אי-ודאות בשוק האשראי".

גם ישראל יעקב, בעלי משרד "ישראל יעקב שמאות מקרקעין", מזהיר מהיעדר איזון: "בנק ישראל הגביל את מסלול ה-20-80 כך שיחול רק על 25% ממלאי הדירות בפרויקט, צעד שנועד לאזן בין עידוד רכישות לניהול סיכונים. זה כלי חשוב, במיוחד לזוגות צעירים שמתקשים להיכנס לשוק, אבל הוא חייב להתנהל בזהירות. עסקה גדולה מתוך ביטחון רגעי עלולה להפוך להרפתקה פיננסית מסוכנת. האחריות שלנו כאנשי מקצוע היא לוודא שההקלות האלו משרתות את הציבור ולא דוחפות אותו לסיכון מיותר".

לדברי מימון פחימה, מנהל מערך הנדל"ן של הכשרה חברה לביטוח, עולם הנדל"ן הישראלי עובר שינויים עמוקים, אך דווקא בתקופות כאלה חשוב לזכור את היסודות: "מי שחי את העולם היזמי בעיניים וברגליים יודע שנדל"ן זה לא רק מספרים – זו התמדה, סבלנות ועבודה קשה. צריך לשבת על נכס, לחקור אותו לעומק, להבין איך אפשר להשביח אותו, לעצב אותו וליצור ערך אמיתי. לדעת לזהות את האדם הנכון שהנכס מתאים לו כמו כפפה ליד, אלה דברים שלא לומדים באקסלים". עם זאת, פחימה מדגיש כי גם לכלים האנליטיים יש תפקיד מרכזי: "מנגד, יש ערך עצום לנתונים ולחישובים שמלווים כל פרויקט, מהיתכנות כלכלית ועד ניתוח דירות להשכרה. החוכמה היא לשלב בין השניים". בהתייחס למבצעי המימון שהפכו לנושא טעון בענף, הוא מוסיף: "היו שהתנגדו למודל ה-80/20, אבל אני סבור שהוא היה כלי משמעותי שאיפשר לשוק להמשיך לנוע גם בתקופות מאתגרות, ובעיקר נתן הזדמנות אמיתית לזוגות צעירים לרכוש דירה שעליה חלמו".

האם הבנקים חוסמים את ירידת המחירים?

אחת הסוגיות הבוערות ביותר בשוק הדיור בשנה האחרונה נוגעת למעורבות הבנקים בתמחור הדירות. דו"ח של צוות ממשלתי בראשות פרופ’ אבי שמחון קבע כי התנאים שמציבים הבנקים ליזמים במסגרת הליווי הפיננסי פוגעים בתחרות ומונעים ירידות מחירים. כיום, יזם המבקש להעניק הנחה לרוכשים נדרש לקבל אישור מראש ובכתב מהבנק המלווה – מה שמייצר, לטענת הדו"ח, "אפקט מצנן" שמונע מהשוק להתאזן.

ההמלצה הדרמטית של הצוות: לאסור על הבנקים להתערב בתמחור לאחר חתימת הסכם הליווי, גם אם יידרש שינוי חקיקה. משמעות ההצעה היא ביטול הסעיפים שמגבילים את המחיר או מחייבים את היזם לעדכן את הבנק בכל שינוי, במטרה להחזיר את שיקול הדעת לשוק עצמו.

אלא שלא כולם רואים בכך בשורה חיובית. אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין לשעבר, מזהיר מפני השלכות הפוכות: "זהו תיאטרון אבסורד", הוא אומר. "אם ייאכף המודל הזה, ייבנו פחות דירות בישראל. ליווי בנקאי הוא לא הלוואה רגילה, מדובר בשותפות עסקית שבה לבנק יש אחריות להחזר ההשקעה. לכן טבעי שהוא יהיה מעורב בהחלטות כלכליות, במיוחד כשמדובר בהפחתת מחיר שעלולה לפגוע בביטחונות". דנוס מוסיף: "אם ההמלצות יהפכו לחוק, זה יהיה עוד סעיף מת בספר החוקים. הציבור אולי רוצה לראות ירידות מחירים, אבל לא בטוח שיסכים לשלם על כך את המחיר של האטה בבנייה".

החוץ בנקאי הוא הפתרון?

כשהבנקים מקשיחים תנאים וזוגות צעירים מתקשים לעמוד במגבלת ההחזר של 40% מההכנסה, יותר ויותר רוכשים פונים לאפיק המימון החוץ-בנקאי – שוק אלטרנטיבי שמציע גמישות, מהירות ופתרונות יצירתיים. אבל לצד היתרונות, זהו גם עולם שדורש אחריות, ידע ותכנון – כי בשוק שבו הכסף זורם מהר, גם הטעות עלולה להגיע מהר.

"לא פעם אני פוגש לווים איכותיים, משפחות בעלות הכנסה גבוהה, בעלי נכסים או משקיעי נדל"ן מנוסים, שמופתעים לגלות שהבנק פשוט לא יכול לתת להם מענה אמיתי", אומר הדר תמרקין, מנכ"ל מכלול משכנתאות. "הבעיה אינה בחוסן הכלכלי שלהם, אלא במגבלות הרגולציה והבירוקרטיה שנמשכות שבועות ארוכים". סביבת הריבית הגבוהה מקשה גם על החזקים שבמשק. משפחות עם נכסים והון עצמי משמעותי מגלות שהמערכת הבנקאית איטית מדי ואינה ערוכה לניצול הזדמנויות. "כשבנק מציע מימון מוגבל או לוחות זמנים מסורבלים, אנחנו מציעים פתרון מהיר וגמיש שמאפשר ללווה להמשיך ולהתרחב", מוסיף תמרקין.

גופי המימון האלטרנטיביים יודעים לבחון את היכולת האמיתית של משק הבית ולהתאים מסלול מדויק וגמיש יותר. אותו דבר קורה גם ברכישת דירה להשקעה נוספת: בעוד שהבנקים נעצרים במימון של עד 50%, גופים חוץ-בנקאיים מסוגלים להשלים את הפער בפריסה נוחה וללא תלות בהצמדות למדדים, פער שיכול להגיע למאות אלפי שקלים ביום המסירה. ולבסוף, יש גם את יתרון הזמן: מה שבבנק אורך שבועות, מחוץ לבנק קורה לעיתים בתוך ימים ספורים – וזה, לא פעם, ההבדל בין עסקה שמתרחשת לעסקה שמתפספסת.

ועדיין, חשוב לזכור שגם במימון החוץ-בנקאי אין קסמים. הריביות לרוב גבוהות יותר, והאחריות כולה מוטלת על הלווה. ללא בחינה מעמיקה של תנאי ההחזר והיכולת הכלכלית, הפתרון הגמיש עלול להפוך לנטל. לכן חשוב להיעזר בליווי מקצועי ולבחור בגופים מפוקחים בלבד.

כמה מהמכשירים המרכזיים שמציעים גופי המימון החוץ-בנקאי:

• משכנתה מדרגה ראשונה: הלוואה כנגד שעבוד ראשון של נכס, לרכישת דירה, שדרוג מגורים או השלמת מימון.
• משכנתה מדרגה שנייה: הלוואה נוספת על נכס קיים, בנוסף למשכנתה הבנקאית, לצורך גישור, השקעה או מחזור חוב.
• הלוואות גישור חכמות: לטווח קצר של עד חמש שנים, המאפשרות לצלוח תקופות מעבר מורכבות.
• מימון לנכסים ייחודיים: פתרונות לנכסים עם רישום מורכב, כמו טאבו ירדני, מושבים או נחלות.

נדגיש כי גופי המימון החוץ-בנקאי פועלים תחת חוק אשראי הוגן וחוק נותני שירותים פיננסיים מוסדרים, בפיקוח הדוק של רשות שוק ההון ובריביות תחרותיות. מדובר בכלי פיננסי עוצמתי – אך כזה שיש לדעת להשתמש בו בזהירות ובתבונה.

גם היזמים צריכים מימון

מעבר למימון הרוכשים, יש לזכור כי נדרש גם מימון ליזמים עצמם – נכון להיום צינור החמצן העיקרי של הענף. שוק הנדל"ן הוא כיום הענף השני בגודלו בבורסה אחרי ההייטק, עם יותר מ-100 חברות ציבוריות בשווי כולל של כ-204 מיליארד שקל. מאז העלאת הריבית ב-2022, היזמים מתמודדים עם עלויות מימון גבוהות במיוחד, זמני ביצוע מתארכים ושחיקה גוברת ברווחיות.

בתוך כך, תחום המימון החוץ-בנקאי בענף הנדל"ן צמח בקצב מסחרר: היקף הפעילות של חברות האשראי החוץ-בנקאיות זינק פי שבע בתוך חמש שנים, מתיק אשראי של כ-5 מיליארד שקל בסוף 2019 לכ-35 מיליארד שקל כיום. ועדיין, מרבית הליווי הפיננסי לפרויקטים עדיין מגיע מהבנקים המסחריים. ״החשיבות של המימון החוץ-בנקאי אינה רק בהיקפו אלא בהשפעתו על התודעה – הוא גרם לבנקים להבין שהם כבר לא לבד בשוק״, מסביר טל תפוחי, מנכ"ל גמלא הראל.

דו"ח עדכני של סוכנות הדירוג והמחקר S&P מתריע כי רווחיות היזמים נשחקת במהירות, בעיקר בשל עלויות מימון כבדות ומדד תשומות הבנייה שעלה בכ-5% בשנה האחרונה. לכך מצטרף המחסור בעובדים פלסטינים, שמעלה עוד יותר את העלויות לקבלנים וליזמים. ״יזמים נאלצים להציע הנחות והטבות כדי להזרים מזומנים, אך בכך הם פוגעים ברווחיות וביכולת לעמוד בהחזרים״, נכתב בדו"ח.

מתחילת השנה הצטרפו לבורסה 16 חברות נדל"ן חדשות, שגייסו יחד כ-2.5 מיליארד שקל באג"ח – עוד סימן לתלות הגוברת של הענף בשוק ההון. עומר אלפרן, שותף ברובי קפיטל, מדגיש: "היקף התחלות הבנייה הנדרש בישראל עומד על כ-60 אלף יחידות דיור בשנה, בעלות ממוצעת של 1.5 מיליון שקל ליחידה. הגורמים המממנים דורשים הון עצמי של כ-15%, כלומר צורך של כ-14 מיליארד שקל מדי שנה רק לבנייה למגורים. מדובר בהיקף עצום, שאינו מקבל מענה מלא בשוק ההון, במיוחד בקרב חברות בינוניות – שהן אלו שבונות בפריפריה ובתחום ההתחדשות העירונית. לכן, הרחבת הפתרונות מצד גופים מוסדיים וחוץ-בנקאיים היא קריטית להמשך קיומו של השוק".

לאור המציאות הזו, הקבלנים בישראל הפכו גם לאנשי פיננסים. אם בעבר מנכ"ל נדרש להבין בשיווק ובביצוע, כיום עליו לשלוט בגיוסי הון, ניהול תזרים והבנת השוק הפיננסי. רבות מהחברות מעדיפות למנות לתפקיד מנכ"ל רואי חשבון ואנשי כספים מנוסים. יוסי פרשקובסקי, יו"ר דירקטוריון פרשקובסקי השקעות ובנין, מסביר: "הבנקים הפכו זהירים מאוד, ולכן שוק ההון זיהה הזדמנות. יותר ויותר קרנות פרטיות נכנסות לתחום ומעניקות פתרונות מימון לפרויקטים שהבנקים מעדיפים להתרחק מהם. בסופו של דבר, המימון הוא השחקן המרכזי בקידום פרויקט נדל"ן בישראל, בלעדיו שום דבר לא זז".

דוגמה נוספת לקשר החשוב בין מימון חוץ-בנקאי לנדל"ן אפשר לראות גם בשוק ההתחדשות העירונית. אחד החסמים הגדולים ביותר בפרויקטים של פינוי-בינוי הוא הפער בין שלב האישור התכנוני לבין שלב קבלת המימון. לעיתים חולפות שנתיים ואף יותר מאישור התב"ע ועד להיתר, ובתקופה הזו היזם נדרש להשקיע משאבים רבים – בלי גב כלכלי יציב. חברת בונוס מצאה לכך פתרון חדשני: מודל אשראי המאפשר ליזם לקבל מימון כבר לאחר אישור התב"ע, כל עוד שיעור החתימות עומד על מעל 67%. המודל מאפשר העמדת מסגרת אשראי רחבה לפרויקט, מימון הוצאות תפעול וצמיחה ואף הזרמת הון לחברת האם. "בשוק של 2025, הזמן הוא קריטי", מסביר רו"ח אריק גולדיאן, בעלי החברה. "יזמים לא יכולים להרשות לעצמם להמתין. אנחנו מאפשרים להם לקדם ולהניע את הפרויקט באופן אפקטיבי, מה שמחזק גם את האמון של הדיירים ומזרז את החתימות".

לאחר תקופה ארוכה של זהירות ובלימה בגיוסי הון, ניכרת מגמת שינוי: יותר ויותר עסקאות מימון מצביעות על חזרה של אמון מצד הגופים המוסדיים הגדולים. כך, אלמוגים דיווחה לאחרונה כי מגדל ביטוח תשקיע בה כ-50 מיליון שקל ותהפוך לבעלת עניין עם 10% מהון החברה, בדומה לבית ההשקעות אנליסט. רו"ח שי זוזל, סמנכ"ל אסטרטגיה ומימון באלמוגים, ציין כי מדובר ב"הבעת אמון שתאפשר להמשיך לפתח את צבר הפרויקטים תוך שמירה על מדיניות פיננסית אחראית". גם פרשקובסקי השקעות ובנין גייסה סכום דומה, כ-50 מיליון שקל, בהקצאה פרטית של מניות לגופים מוסדיים כמו IBI ומנורה מבטחים, שהגדילה את אחזקתה ל-6.25%.

אריק גלעד, מנכ"ל תחום ייזום ונכסים מניבים בקבוצת י.ד. ברזאני, מסכם: "ענף הנדל"ן הישראלי משתנה מהיסוד. עלויות המימון צמחו בצורה דרמטית והפכו לגורם דומיננטי יותר מעלויות הביצוע עצמן. היום נדרש תכנון פיננסי מדויק, ניהול תזרים מוקפד ושילוב מושכל של מקורות חוב והון מהבנקים, הציבור והמוסדיים. אם בעבר מוקד הכוח היה בבנייה ובשיווק, כיום הוא עבר לתחום הפיננסים".

בסופו של דבר, מדובר בשינוי תפיסתי עמוק: הנדל"ן של 2025 הוא כבר לא רק ענף ביצועי – הוא ענף פיננסי לכל דבר. המימון הפך לגורם שמכריע הצלחה או כישלון. ומול מציאות שבה גופי המימון נהנים מרווחיות הולכת וגדלה, האתגר הבא של השוק יהיה למצוא את האיזון הנכון בין רווחי הבנק, היזם והקבלן – כך שהתחרות תשרת גם את הצרכן ותאפשר שוק יציב ובר-קיימא.

השלום יוריד את הריבית?

עם הכרזת תוכנית השלום, הירידה באינפלציה והתחזקות השקל, מעריכים כלכלנים כי בנק ישראל צפוי לאותת על שינוי מגמה – ואולי כבר בקרוב להוריד את הריבית. המגמה הזו מתיישרת עם הרוח הבינלאומית: הבנק המרכזי של נורבגיה הפחית את הריבית ב-0.25% לרמה של 4.25%; בשווייץ היא ירדה ל-0%; בשוודיה עומדת כבר על 2%; ובגוש היורו ובבריטניה שוררת יציבות עם נטייה כלפי מטה.

"גם בישראל נראית ירידה מסוימת בלחצי המחירים", אומר שמאי המקרקעין טל תפוחי, מנכ"ל גמלא הראל. לדבריו, שוק הנדל"ן הישראלי נמצא כעת בצומת דרכים מורכב: מצד אחד ביקוש קשיח שממשיך לדחוף את המחירים כלפי מעלה, ומנגד מציאות ביטחונית, כלכלית וחברתית שמייצרת בלמים משמעותיים. "השאלה היא לאן תיטה הכף בשנה הקרובה", הוא מוסיף. "אני סבור שעתיד שוק הנדל"ן בישראל הולך למקום אחד – עידן של יציבות".

יעקב ניצן, מנכ"ל ושותף בחברת רובי קפיטל, סבור כי הורדת ריבית תהיה מהלך מתבקש לצד צעדים נוספים שיחזירו את הענף לפעילות. "שוק הנדל"ן מתאפיין באי-ודאות קיצונית, הנובעת גם מהמצב הביטחוני וגם מסביבת הריבית הגבוהה. התוצאה היא ירידה בביקושים ובמחירים בחלק מהאזורים", הוא אומר. "הפחתת ריבית, בשילוב עם הפסקת הלחימה, תעודד יזמים 'לרדת מהגדר' ולהשתתף במכרזים שהמדינה צפויה לפרסם, וכן לקדם יוזמות בתחום ההתחדשות העירונית. בכל אחד מהמקרים הללו נדרש שותף פיננסי שמבין את המציאות המורכבת, בין אם באמצעות קרנות שותפות, חלוקת סיכונים חכמה או הרחבת פעילות עסקית".

ניצן רסקין, מנכ"ל "מאני – רשת יועצי המשכנתאות", מדגיש כי לצד צעדי המדיניות המאקרו-כלכליים, על המדינה גם לדאוג למי שנושא בנטל. "ישנם שלושה תחומים שבאמצעותם אפשר להעניק למילואימניקים הטבות משמעותיות: עלות הקרקע – להעניק קרקע חינם או בעלות סמלית באזורים מבוקשים; המימון – לספק סובסידיות והטבות במימון העסקה, ולסייע בהון העצמי; המיסוי – לשנות את מדיניות המס בעסקאות נדל"ן כך שתקל על מי ששירתו את המדינה", הוא אומר. "אני מאמין שעל המדינה לגמול ככל יכולתה לאנשים שעזבו הכל כדי להגן עליה".

במקביל, גל האנטישמיות בעולם מביא לעלייה ברכישות נדל"ן של יהודים מחו"ל – חלקם מתכננים עלייה, אחרים רואים בישראל השקעה בטוחה ויציבה. לכך מצטרף נתון דמוגרפי שלא משתנה: מדינה קטנה בשטחה עם אוכלוסייה שצפויה להכפיל את עצמה בתוך פחות מ-25 שנה. זהו ביקוש קשיח, כמעט בלתי שביר. המסקנה ברורה: אין לנו ארץ אחרת – והנדל"ן הישראלי, על כל המורכבויות שבו, ימשיך להיות הלב הפועם של הכלכלה גם בעידן של ריבית משתנה ושלום מתהווה.

יאיר קפלן, מנכ״ל בנק ירושלים: "הרוכשים מהמרים על עתיד לא נודע, אנחנו לא משחקים בזה"

צחי סופרין, סגן יו"ר דירקטוריון קבוצת סופרין: "במקום להקפיא הון עצמי כבר בתחילת הדרך, הרוכש שומר על נזילות"

מימון פחימה, מנהל מערך הנדל"ן של הכשרה חברה לביטוח: "מודל ה-80/20 היה כלי משמעותי שאיפשר לשוק להמשיך לנוע גם בתקופות מאתגרות"

הדר תמרקין, מנכ"ל מכלול משכנתאות: "אני פוגש לווים איכותיים שמופתעים לגלות שהבנק לא יכול לתת להם מענה אמיתי"

יוסי פרשקובסקי, יו"ר דירקטוריון פרשקובסקי השקעות ובנין: "המימון הפך להיות השחקן המשמעותי ביותר ביכולת לקדם פרויקטים של נדל"ן בישראל"

אריק גלעד, מנכ"ל תחום פעילות הייזום והנכסים המניבים, י.ד. ברזאני: "עלויות הביצוע ממשיכות לעלות, אך העלייה החדה ביותר נרשמת דווקא בעלויות במימון״

רו"ח אריק גולדיאן, בעלי בונוס: "אנחנו מאפשרים ליזמים לעבוד, לקדם ולהניע את הפרויקט באופן אפקטיבי"

יעקב ניצן, מנכ"ל ושותף, רובי קפיטל: "הפחתת ריבית, בשילוב עם הפסקת הלחימה, תעודד יזמים 'לרדת מהגדר' ולהשתתף במכרזי מדינה"

טל תפוחי, מנכ"ל גמלא הראל: "עתיד שוק הנדל"ן בישראל הולך למקום אחד: יציבות"

עומר אלפרן, שותף ברובי קפיטל: "היקף התחלות הבנייה הנדרש בישראל עומד על כ-60 אלף יחידות דיור בשנה"

אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין לשעבר: "ליווי בנקאי הוא לא הלוואה רגילה, מדובר בשותפות עסקית"