לוּ הייתי שר מתכלל במדינת ישראל

"מדיניות ברורה לעשרות שנים קדימה"

יגאל דמרי, בעלי חברת י.ח דמרי

 "בעיית הדיור לא קשורה למפלגה כזו או אחרת, זו בעיה לאומית"

"ישראל סובלת ממחסור חמור בדירות, והמצב הנוכחי דורש פתרון מיידי. זו עובדה, ונכון להיום לא נראה כאילו יש תכנית כדי להוציא את המדינה מהמצב בו היא נמצאת. בעיית הדיור לא קשורה למפלגה כזו או אחרת, זו בעיה לאומית. אם הייתי שר, קודם כל הייתי ממנה פרויקטור מקצועי ופועל להקמת כוח משימה רב-משרדי שיתכלל את הנושא ויציע מדיניות ברורה לעשרות שנים קדימה.

בנוסף, הייתי פועל לעצור את הבירוקרטיה המיותרת, להגביר את הבנייה על קרקעות מתוכננות ולוודא שהיצע הדירות יעמוד בקצב הביקוש. כמו כן, לטובת האנשים הרבים שזקוקים לדירות, יש לפתח את שוק השכירות לטווח ארוך ולקדם בכל הכח פרויקטים של התחדשות עירונית. נוכח הגידול הדמוגרפי, התוכניות הנוכחיות לא מספיקות. יש להשקיע בפריפריה, לנצל את ההזדמנות שנוצרה בעקבות המלחמה, ולעודד זוגות צעירים לעבור לשם באמצעות סבסוד קרקע, מענקים ותמיכה כלכלית. זו משימה לאומית חשובה".

"יש לעודד יהודים להשקיע בארץ"

רונית שבירו, בעלים בקבוצת שבירו

 "שר מתכלל חייב להביט במבט של שנים קדימה ולא לדאוג באופן צר רק לציבור מצביעיו"

"אם הייתי שרה מתכללת, הייתי יושבת עם נציגי משרד האוצר, הכלכלה, השיכון ורמ"י, מקבלת מהם סקירה על מצב הדיור הנוכחי, ומטילה עליהם לקבוע יעדים שהם רוצים להשיג לחמש השנים הבאות – כל משרד בהתאם לתחום האחריות שלו. לאחר מכן הייתי דורשת מכל משרד להכין אסטרטגיה להשגת היעדים, ודורשת עדכון אחת לחצי שנה בנוגע להתקדמות. בנוסף, יש לעודד תושבים חדשים להשתקע בפריפריה, וכמובן לעשות הכל כדי שאוכלוסיית המפונים תחזור לגור שם, תוך מתן הטבות מס בין היתר ליישובי העוטף והצפון כדי לחזק את האוכלוסייה שם, לתמרץ יזמים לבנות שם וכו'. לצד זאת, לעודד יהודים מכל העולם להשקיע בארץ, גם אם לא מתכננים לבצע עלייה. יש להקים גוף מקצועי ונטול אינטרסים לייעול הוצאת היתרי בנייה ולקבוע יעדים לפינוי-בינוי. חשוב ליצור וודאות למשקיעים ולתושבים, ולפעול באחריות לבניית עתיד מדיני יציב וחזק".

"הזדמנות לקרב לבבות"

יוסי אברהמי, יו"ר ובעלים של קבוצת יוסי אברהמי

 "צריך קודם לפתור את המשבר הפוליטי חסר התקדים שבו אנו נמצאים"

"כדי שיהיה אפשר להציל את המדינה, יש קודם כל לפתור את המשבר הפוליטי חסר התקים שבו אנו נמצאים, ולהשיג שלום והסכמה בין כל חלקי העם. ייתכן שהמלחמה יצרה הזדמנות לקרב לבבות, והממשלה חייבת לנצל זאת כדי לגשר על הפערים בין המגזרים השונים. לאחר השגת יציבות שלטונית, יש לקדם שיח בונה בין משרדי הממשלה ולהציב את שוק הדיור בראש סדר העדיפויות, תוך התייחסות לשיקולים ביטחוניים ולטיפול בנפגעי המלחמה, תוך שיקום האזורים שנהרסו במלחמה. צריך מאמץ ממשלתי להאיץ בנייה של יחידות דיור על ידי ביטול חסמי בירוקרטיה, הקלה ברגולציה ובמיסוי, והפשרת קרקעות לבנייה. בנוסף, יש למצוא פתרון למצוקת העובדים בענף, לא רק באמצעות ייבוא של כמה עשרות אלפי עובדים זרים, אלא גם דרך הכשרה מקצועית של עובדים ישראלים, ותמריצים נוספים שיעודדו אותם לבוא לעבוד בענף הבנייה".

 "תכנית להקמת תשתיות מתקדמות"

יוסי פרשקובסקי, יו"ר חברת פרשקובסקי

 "כיום אין לרשויות המקומיות אינטרס לקדם היתרי בנייה ליזמים ולקבלנים"

"כתוצאה מכך שאין כיום תשתיות ראויות להקמת פרויקטים מגורים, אין לרשויות המקומיות אינטרס לקדם היתרי בנייה ליזמים ולקבלנים, שכן זה עלול ליצור בעיות מול התושבים שיתמרמרו על מצבן של התשתיות. אם הייתי שר מתכלל במדינת ישראל, הייתי פועל מיד להקמת תשתיות איכותיות באזורי הביקוש ובפריפריה.

הייתי מערב את כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, החל ממשרד השיכון, דרך משרד התשתיות ועד משרד האוצר, ומקים צוות עבודה מיוחד שמטרתו היא לשפר את התשתיות באזורים אלו ולהוציא לפועל תוכנית מוסדרת של תשתיות מתקדמות באזורים בהם צפויים להקים פרויקטים נדל"ניים. ברגע שהתשתיות יהיו מוכנות, הרשויות המקומיות יאמצו את הקבלנים והיזמים, ויהיה להן אינטרס לקדם היתרי בנייה במהירות האפשרית, כדי להוציא לפועל פרויקטים למגורים עבור התושבים. דבר זה יסייע בפועל להורדת מחירי הדירות באזור, שכן ייווצר היצע גדול יותר של דירות בשוק".

"המחסור בעובדים גורם נזקים"

אבי זיתוני, מנכ"ל קבוצת זיתוני

 "להביא עשרות אלפי עובדים זרים לענף הבניה כמה שיותר מהר וכך להניע את עבודות הבניה והתשתית בענף"

"המחסור בכוח אדם בענף הבנייה בישראל גורם לנזקים עצומים, הפוגע לא רק בתהליך הבנייה עצמו אלא גם בכלכלה הלאומית. המחסור הזה מייקר את עלויות הבנייה ומוביל לתוצאה ישירה של עלייה דו-ספרתית במחירי הדירות בשנה הקרובה. כשיש פחות עובדים, הקצב של הפרויקטים מתעכב, מה שמוביל לירידה בהיצע הדירות בשוק, ובסופו של דבר מכביד על האפשרויות לרכישת דירה עבור זוגות צעירים ומשפחות. לכן, הצעד הראשון והמהותי שעלינו לבצע הוא לתכלל בין משרדי הממשלה השונים, לרבות משרד השיכון, משרד האוצר ורשות האוכלוסין וההגירה. יש לגבש תוכנית סדורה שתקבע את האופן שבו ניתן להביא במהרה עשרות אלפי עובדים זרים לענף הבנייה. שילוב עובדים זרים איכותיים ומנוסים בענף לא רק שיסייע להניע את עבודות הבנייה והתשתיות, אלא גם יאפשר להאיץ את קצב הבנייה, לשפר את איכות הביצוע ולצמצם את העלויות".

"ליווי ממשלתי צמוד"

מיכה קליין, מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים

 "ליצור מסלולים אטרקטיביים ליזמים באמצעות סבסוד ריביות או הקצאת קרקעות בעלות אפסית"

"פתרון מצוקת הדיור בישראל דורש טיפול מתכלל ושורשי. בראש ובראשונה, יש לצאת לשיווק נרחב של קרקעות ע"י רמ"י. הקרקעות חייבות להיות זמינות לבנייה ללא חסמים, עם מסלולי תשלום נוחים לקבלנים ויזמים, ולממשן במהירות לצורך בנייה מיידית. לצורך כך, נדרש ליווי ממשלתי צמוד שיכלול הסרת חסמים ברשויות המקומיות, פתרון בעיות כמו שדרוג מתקני טיהור שפכים, תחבורה, טיפול בפסולת ואספקת מים. הסכמי גג עם הרשויות המקומיות יכולים לשמש כאחד הכלים המרכזיים, בנוסף להענקת תקנים ותקציבים לרשויות לגיוס כוח אדם איכותי שדרוש לייעול תהליכי התכנון והרישוי. בנוסף, יש לטפל באתגר הדיור להשכרה, במיוחד בימים אלו שבהם הביקוש גובר עקב המפונים מהצפון והדרום. יש ליצור מסלולים אטרקטיביים ליזמים באמצעות סבסוד ריביות או הקצאת קרקעות בעלות אפסית לעידוד פיתוח דיור להשכרה ארוכת טווח. חשוב להדגיש כי השפעות פתרון מתכלל כזה יורגשו רק כעבור שנתיים עד שלוש שנים מתחילת יישומו".

"להגדיל את התחלות הבנייה"

דורון נמרוד, בעלים משותף ומנכ"ל קבוצת רם אדרת

 "גיוס חברות ביצוע זרות עלול לפגוע בחברות הישראליות ובעובדים שהן מעסיקות"

"אחד הכישלונות הגדולים של ממשלת ישראל מאז ה-7 באוקטובר הוא חוסר היכולת לגייס עובדים מקצועיים לענף הבנייה, במיוחד לאחר שנאסרה העסקת עשרות אלפי פלסטינים. בנוסף, משרד הבינוי והשיכון מתכנן לגייס חברות בנייה זרות לביצוע עבודות מגורים בישראל. חברות הבנייה הישראליות הן ותיקות ומקצועיות, עם ניסיון רב בהתמודדות עם אתגרי הענף. הן מעסיקות כוח אדם מקצועי, כולל מהנדסים ומפקחים, אך סובלות ממחסור בכוח עבודה מקצועי. גיוס חברות ביצוע זרות עלול לפגוע בחברות הישראליות ובעובדים שהן מעסיקות. ענף הנדל"ן נמצא בנקודה קריטית, כשהאתגר המרכזי הוא הגדלת יכולות הביצוע. יש להגדיל את התחלות הבנייה לאור הגידול הצפוי באוכלוסייה, להאיץ את ההתחדשות העירונית, ולמגן מוסדות ציבוריים בקווי העימות. לכן, לו הייתי שר, הייתי משקיע במאמצים לגיוס עובדים זרים מקצועיים שיפעלו תחת חברות ישראליות, ומקצה תקציבים נוספים להכשרת עובדים ישראלים".

"סיוע לרוכשי דירה ראשונה"

מריו זוזל, בעלים משותף חברת אלמוגים

 "יש לחזק את התשתיות הכלכליות והחברתיות במדינה, כדי להבטיח שירותים חיוניים"

"מלחמת חרבות ברזל הציבה בפני מדינת ישראל נושאים בוערים המצריכים מענה דחוף, ובעיקר השקעה בשיקום ופיתוח תשתיות הדיור. נושא זה חיוני להחזרת תחושת הביטחון והיציבות לתושבים, במיוחד לאלו שנפגעו מהמלחמה. להגדלת היצע הדיור דרוש שיתוף פעולה בין משרד הבינוי והשיכון ורמ"י לייעול הליכים בירוקרטיים, השקעה בתשתיות ועידוד בנייה מאסיבית של דירות חדשות, בדגש על דיור בר השגה. יש להעניק סיוע לרוכשי דירה ראשונה, לחוקק חוקים להגנת שוכרים ולפקח על מחירי השכירות. בנוסף, יש לחזק את התשתיות הכלכליות והחברתיות במדינה, כדי להבטיח שירותים חיוניים כמו מערכת חינוך מודרנית ומערכת בריאות איתנה, ולעודד יזמות ותמיכה בעסקים קטנים. שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי והפרטי, כולל ממשלה וחברות נדל"ן, יכול ליצור פתרונות לשיקום המדינה. נדרשת תוכנית חומש רב-מערכתית כדי להפוך רעיונות אלה למציאות, תוך גיוס תמיכה ציבורית רחבה".

"מיזמי דיור להשכרה הם הכרחיים"

יקי אמסלם, מנכ"ל קבוצת אלמוג

 "קיצור הזמנים יפחית את הוצאות המימון של היזמים על רכישת הקרקע, מה שימנע את העברת העלויות הללו לרוכשי הדירות"

ראשית, יש לקדם רישוי עצמי מהיר בהתאם לקריטריונים מוגדרים לנפח בנייה, צפיפות וגובה, על מנת לצמצם הליכים בירוקרטיים המעכבים התחלות בנייה. הפחתת מספר הגורמים המוסמכים לאשר תכנון תוביל לעלייה ניכרת בהתחלות הבנייה ובמספר יחידות הדיור המוצעות לציבור. בנוסף, קיצור הזמנים יפחית את הוצאות המימון של היזמים על רכישת הקרקע, מה שימנע את העברת העלויות הללו לרוכשי הדירות. כדי להתמודד עם המחסור הגובר במנהלים מקצועיים בענף הבנייה,

יש לעודד למידה והסמכה של מהנדסים ומנהלי עבודה באמצעות מענקים למוסדות הלימוד ולעובדים שהוכשרו. פתרונות מגורים בדמות מיזמי דיור להשכרה הם הכרחיים, שכן בקרוב לא תהיה אלטרנטיבה לצעירים שאינם יכולים להרשות לעצמם רכישת דירה. המדינה צריכה להחזיר את החוק המגדיר תנאי של 5 שנים בלבד לקבלת הטבת המיסוי, ולסבסד את עלויות המימון שהתייקרו בעקבות עליית הריבית, לצד הטבות יצירתיות נוספות כמו נקודות זיכוי מס ליזמים".

״היכולת לייצר הרבה דירות בזמן קצר״

"לקבוע לוחות זמנים מחייבים"

רון אבידן, מנכ"ל חברת אזורים

 "תמריצים לראשי רשויות שיעמדו ביעדי בנייה וסנקציות על אלו שלא יעמדו בהם"

"יש לנקוט בצעדים מידיים כדי להתמודד עם משבר ההיצע בישראל. בראש ובראשונה, חשוב להבין את היקף המשבר ואת השפעותיו על הכלכלה, שוק העבודה והחברה הישראלית. נדרשת גישה מערכתית וראייה רחבה כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים העומדים בפנינו. כדי להשיג זאת, יש למנות פרויקטור לאומי שיתמקד בהתמודדות עם המשבר, כפי שנעשה במהלך מגיפת הקורונה. הפרויקטור, בכפיפות ישירה למשרד ראש הממשלה, יאחד את כלל המשרדים הנוגעים לענף, כולל משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל, משרד האוצר ומשרד התחבורה. מטרת העל היא לייצר דירות בהיקף משמעותי ובזמן קצר, מה שיכול להוזיל את עלות ההקמה הממוצעת לדירה בישראל. הפרויקטור יצטרך לקבוע לוחות זמנים מחייבים להוצאת היתרי בנייה ואישורי תוכניות, ולהעניק סמכויות עצמאיות לגורמים מתכננים כדי להקל על הבירוקרטיה. בנוסף, הפרויקטור יבצע תכלול לשיקום יישובי הצפון והדרום, אשר נזקקו להתחדשות משמעותית גם לפני המלחמה".

"מה שטוב לאירופה טוב לישראל"

אבי תם, מנכ"ל אסיה סיירוס

 "לאפשר ייבוא ישיר של מוצרים בתקינה אירופאית בלי לעבור במכון התקנים בארץ"

"ראשית, הייתי מאשר לחברות בנייה לגייס עובדים מסין ללא הצורך לעבור דרך תאגידי כוח אדם. התיווך הנוכחי מייקר משמעותית את עלויות כוח האדם ובכך גם את עלויות הבנייה. שנית, הייתי מוביל מהלך כדי להכליל את ענף הבנייה ברפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל', שמקדמים במשרד הכלכלה. מהלך זה יאפשר ייבוא ישיר של מוצרים בתקן אירופי, ללא צורך לעבור במכון התקנים בארץ, מה שיכול להקל משמעותית על הענף. דבר שלישי, על המדינה להעניק בונוסים משמעותיים לוועדות תכנון ובנייה עבור כל היתר שמתקבל במהירות וביעילות, תוך שנה מיום הגשת התוכניות. כיום, לוקח מינימום שנתיים להוציא היתר, מה שמעכב פרויקטים. במקביל, יש להעלות את שכר אנשי המקצוע שבודקים את התוכניות בוועדות, כולל הענקת בונוסים, כי הם למעשה מהווים את צוואר הבקבוק בתהליך".

"החרגה של הריבית על הענף"

איל הנדלר, יו"ר קבוצת כנען

 "היזמים לא פילנתרופים, אם אין כלכליות לפרויקט בגלל הריביות הגבוהות או עלויות הקרקע אז הוא לא יקודם"

"יש צורך מיידי ביצירת מדיניות שתספק ודאות בעתות משבר, במיוחד בהיעדר כוח עבודה שיספק מענה לביקושים הגוברים. המדינה חייבת לנקוט צעדים לצמצום השפעות המלחמה על השוק, והצעד הראשון הוא להביא עובדים שיזרזו את ביצוע הפרויקטים וידחפו את השוק קדימה. בתור שר מתכלל, הייתי מסיר חסמים בירוקרטיים, כי ללא כוח אדם לא תתבצע בנייה. תפקיד המדינה הוא להבטיח כלכלה יציבה, והעובדה שיש התאוששות מסוימת לאחר ההלם הראשוני אינה מספיקה, כאשר יש חוסר של 90 אלף עובדים והריבית גבוהה. בנוסף, יש לשחרר במהרה פרויקטים של התחדשות עירונית, מה שיסייע גם למשק וגם לחדש את מרכזי הערים. בשלב השני, הייתי מוביל להחרגה חלקית של הריבית על הענף כדי לעודד יזמים להשתתף במכרזים. בנוסף, יש לשנות את שיטת התשלום במכרזי רמ"י, כך שבמעמד הזכייה ישולמו 20% מההצעה והיתרה במועד קבלת היתר הבנייה או לאחר 3 שנים".

"התחדשות עירונית כמנוע צמיחה"

שחר רז, בעלי חברת קונטמפו

 "לגבש תוכנית חלופית לתמ"א 38, שתעודד התחדשות עירונית בפריפריה ובמרכז הארץ"

"התחדשות עירונית היא לא רק מנוף לצמיחה כלכלית, אלא גם כלי לריפוי חברתי וביטחוני. כדי להפוך אותה למציאות, עלינו להתגבר על מספר אתגרים. בראש ובראשונה, הבירוקרטיה המכבידה: יש לפשט ולקצר את הליכי התכנון והבנייה, תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים של בטיחות ואיכות. בנוסף, יש לגבש תוכנית חלופית לתמ"א 38, שתעודד התחדשות עירונית בפריפריה ובמרכז הארץ, עם דגש על חיזוק מבנים נגד רעידות אדמה. כדי להתמודד עם המחסור בכוח עבודה, הממשלה צריכה לקדם תוכניות הכשרה מקצועיות מואצות ולהקל על גיוס עובדים מחו"ל. אני מציע להקים צוות משימה לאומי שיגבש תוכנית פעולה מקיפה להתחדשות עירונית. הצוות יכלול נציגים מהממשלה, מהרשויות המקומיות, מהמגזר העסקי ומהחברה האזרחית. יחד, נוכל להפוך את ההתחדשות העירונית למנוע צמיחה שיחזק את ישראל ויבטיח את עתידה".

 "אף אחד לא לוקח אחריות"

ארז שפונדר, מנכ"ל ובעלים משותף בקבוצת שפונדר פדלון 

 "המלחמה הוכיחה לנו שהמדינה חייבת להסתמך יותר על עצמה בייצור חומרי גלם לבנייה"

"אילו הייתה לי הסמכות כשר מתכלל לבצע שינויים שיסייעו למשק הישראלי לצאת מהבוץ, הייתי מתמקד בפתרון בעיית כוח האדם הקשה. הבעיה נובעת מחוסר תיאום חמור בין רשות האוכלוסין והגירה, משרד הבינוי והשיכון, משרד הפנים, משרד ראש הממשלה ותאגידי כוח אדם זרים. יש יותר מדי גורמים שמעורבים בהבאת עובדים זרים, ובסופו של דבר אף אחד לא לוקח אחריות. כתוצאה מכך, ענף הבנייה נמצא ללא כוח עבודה זמין ומקצועי שיחליף את הפועלים הפלסטינים. לכן, יש למנות אחראי אחד שיתכלל את הפתרון, לקדם הסכמים להבאת עובדים זרים ולהכשיר את העובדים לעבודה בישראל. בנוסף, המצב הביטחוני הוכיח שישראל חייבת להסתמך יותר על עצמה בייצור חומרי גלם לבנייה. הקטנת התלות במקורות חוץ ופתיחת מפעלים לייצור חומרים יאפשרו לישראל להיות עצמאית יותר ויחזקו את העורף בעתות מלחמה ומשבר".

"מתן פיצוי הולם ללוחמים"

רוברט ראובן סיבוני, מבעלי נווה ים סוף אילת

 "להקים קבוצת רכישה לכל הלוחמים, כאשר הקרקע תינתן בסבסוד חלקי מהמדינה"

"אם הייתי שר במדינת ישראל, הייתי מוביל להחלטת ממשלה אחרי המלחמה, להקים קבוצת רכישה עבור הלוחמים, הפצועים ומשפחות שכולות שנלחמו במלחמת חרבות ברזל. המטרה היא לבנות עבורם פרויקט מגורים, כאשר הקרקע תינתן בסבסוד חלקי או בחינם על חשבון המדינה, כולל פטור מתשלום מס רכישה. נציע לחברות המתמחות בתחום לבנות פרויקטים במספר ערים ברחבי הארץ. העלות למשפחות הלוחמים תהיה רק עלות הבנייה, והרווח ליזמים יהיה 10% מהיקף הפרויקט. החלוקה תתבצע כך: לוחמים – פטור של 50% מעלות הקרקע; פצועים – פטור של 75% מעלות הקרקע; משפחות שכולות – פטור של 100% מעלות הקרקע; פתרון זה יאפשר מתן פיצוי הולם, ובעיקר יעניק נכס בעלות מינימלית. אני מקווה שזה יענה על הצרכים של הלוחמים יוקיר להם תודה ואף ידרבן אחרים להמשיך לשרת את המדינה".

 "מחסור של כ-100,000 דירות"

עמית גוטליב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז ת"א והמרכז

 "הייתי מבצע תוכנית תמריצים שתסייע לצמצם את הפערים בין צרכי המדינה בהגדלת כמות יחידות הדיור, לבין העדפות הרשויות המקומיות לשטחי תעסוקה"

"כשר מתכלל, הייתי פועל במקביל בשני מישורים. ראשית, הייתי מבצע תוכנית תמריצים שתסייע לצמצם את הפערים בין צרכי המדינה בהגדלת כמות יחידות הדיור לבין העדפות הרשויות המקומיות, שמעדיפות שטחי תעסוקה בשל חישובי עלות-תועלת והוצאות שונות לכל תושב. יצירת מערכת תמריצים מאוזנת עם יעדים ברורים תאפשר בניית עשרות אלפי יחידות דיור נוספות באזורי ביקוש ובפריפריה, תוך פיתוח תשתיות תומכות כמו מבני ציבור, מוסדות חינוך וכבישים. כיום יש מחסור של כ-100,000 דירות, ומספר זה רק הולך ועולה. שנית, לבניית יחידות דיור דרוש כוח אדם. לאחר ה-7 באוקטובר, אנו מתמודדים עם גירעון של כ-80,000 פועלים פלסטינים. אחת הבעיות המרכזיות בהבאת עובדים זרים איכותיים היא הבירוקרטיה בין המשרדים והמאבק על קרדיט. זה חייב להיפסק, כי החסמים הללו גורמים לנזק כבד. שני המהלכים הללו יכולים ליצור אופק אופטימי לתושבי המדינה, ליזמים ולקבלנים".

"להכיר במצוקת הענף כבעיה לאומית"

גיל קטה, מנכ"ל ובעלי קטה גרופ

"הנתונים מראים שכמות הדירות הנמכרות גבוהה מכמות התחלות הבנייה"

"ישנה בעיה מהותית של חוסר וודאות ואי קבלת החלטות בישראל, שמשתקפת בשוק הנדל"ן עלולה להשפיע על העתיד. נדרש קו מנחה ברור שיאפשר לתכנן צעדים הבאים, שכן ודאות היא בסיסית לכלכלה. לו הייתי שר מתכלל, הייתי פותר את הבירוקרטיה בנושא כוח האדם לאחר גיבוש אסטרטגיה ברורה. ישנן דרכים לפעול, כגון תקצוב משרד הפנים שיאפשרו גיוס עובדים נוספים לרשות ההגירה ואוכלוסין, פתיחת מדינות נוספות להבאת עובדים מנוסים, והבאת עובדים ייעודיים לפרויקטים ספציפיים. בנוסף, כדאי לשקול פתרונות כמו תגמול ישראלים לעבוד באתרי הבנייה, פתיחת קורסי הכשרה, ומתן מענקים גבוהים. עוד לפני הפתרונות היצירתיים, נדרשת הקמת כוח משימה רב-משרדי שיתכלל את המצב וייתן מענה למאתגרים הקיימים. כיום יש התחלות בנייה נמוכות וכוח אדם חסר, והשפעות אלו פוגעות בענף כולו. יש להכיר במצוקת ענף הנדל"ן כבעיה לאומית ובהתאם לקבל החלטות יוצאות דופן".

"לתמוך ברשויות המקומיות"

פולי טטרו, שותף ומייסד חברת לידר טופ קפיטל

 "יש לפתור את בעיית הפועלים באתרי הבנייה בהקדם, כדי לאפשר לענף לחזור לפעילות שגרתית ולהימנע מנזקים נוספים"

"בשנים האחרונות אנו עדים לניסיונות ממשלתיים אמיתיים לקדם וליישם פרויקטים של התחדשות עירונית, במטרה להסדיר את התחום ולאפשר ליזמים לפעול בסביבה של ודאות מירבית. עם זאת, התהליכים עדיין איטיים, סבוכים ובירוקרטיים, ומשכך, אנו רואים במבחן התוצאה כי מספר הפרויקטים המוגשים עדיין נמוך. לדוגמה, בשנת 2023, היתרי הבנייה שניתנו לפרויקטים של התחדשות עירונית מהווים כ-15% מכלל ההיתרים שניתנו בענף. שני חסמים עיקריים מעכבים את אישור וביצוע הפרויקטים: ראשית, הזמן הממושך שנדרש לאישור תכנית ברשות המקומית, ולאחר מכן אישור התב"ע והיתר הבנייה. שנית, בעקבות המלחמה, אנו מתמודדים עם מחסור משמעותי בפועלים וקושי לאתר חברות ביצוע, מה שמוביל להתייקרות עלויות הביצוע. בתור שר מתכלל, אפעל להסרת החסמים הללו. בהקשר הראשון, יש לתמוך ברשויות המקומיות כלכלית ותכנונית, כדי לזרז את אישור התכניות. בהקשר השני, יש לפתור את בעיית הפועלים בהקדם, כדי לאפשר לענף לחזור לפעילות שגרתית ולהימנע מנזקים נוספים"

"הפחתת הריבית במשק"

יעקב ניצן מנכ"ל ושותף בחברת רובי קפיטל

 "ההתחדשות העירונית הפכה הקטר הכי משמעותי במשק, היא דרך המלך למיגון הדירות הישנות"

"הפעולה הראשונה שיש לבצע היא הפחתת הריבית במשק. הריבית הגבוהה פוגעת הן ביזמים והן ברוכשי הדירות. הפחתת הריבית תעודד יזמים לרכוש קרקעות ותאיץ את הבנייה, ובמקביל תקל על רוכשי המשכנתאות ובכך תגדיל את הביקושים בשוק. הפעולה השנייה היא האצת ההתחדשות העירונית. תחום זה מהווה כיום את הקטר המרכזי במשק, את דרך המלך למיגון הדירות הישנות, אך לצערנו הממשלה לא מתייחסת אליו ככה. נכון שיש גידול באישור התוכניות, אך קיים פער משמעותי בין התוכניות לביצוע. בשנת 2023 אושרו תוכניות ל-40,000 יחידות דיור בהתחדשות עירונית, אך בפועל החלה בנייתן של 13,000 יחידות דיור בלבד. זה לא מספיק. לשם כך, יש צורך מהותי להסיר חסמים ולהאיץ את הביצוע".

"למזער את הסיכונים ליזמים"

נתנאלה ולדמן, סמנכ"לית פיתוח עסקי קבוצת מכלול

 "המלחמה הביאה לחשיפת העוולות ההיסטוריות שנעשו במיגון וחיזוק דירות לתושבי הפריפריה"

"מלחמת חרבות ברזל שינתה את פני המדינה ואת תפיסת הביטחון של אזרחיה, ובכך יצרה הזדמנויות לשינויים עמוקים בתחומים שונים, ובפרט בתחום הנדל"ן, שיכולים להוביל לרפורמות שיטיבו עם הענף שנים קדימה. בראש ובראשונה, המלחמה הביאה לחשיפת העוולות ההיסטוריות שנעשו במיגון ובחיזוק דירות לתושבי הפריפריה. יש כאן הזדמנות לייצר תוכניות למזעור הסיכונים הכלכליים עבור היזמים ולהציע פתרונות כמו קרקעות משלימות, זכויות בנייה מוגברות ומענקים, וזאת בכדי להפוך את הפרויקטים לאטרקטיביים יותר. בנוסף, על המדינה לעודד הגירה חיובית לאזורים אלו באמצעות יצירת מקומות עבודה, הקמת מוסדות חינוך ותשתיות ראויות, מה שיביא לשינוי אמיתי באורח החיים בפריפריה. לתקן כשלים רגולטוריים, כמו תהליכי הרישוי הקשים שמעכבים פרויקטים ומביאים להאטה בתחום. לצד השינויים האלו, דרושה תוכנית ממשלתית מקיפה שתשקיע תקציבים משמעותיים בהתחדשות עירונית".

"מקדם הוראת חירום"

יגאל צ'ודנר, מנכ"ל ומייסד נתיבי הקמה

"הארכת הוראת השעה להקמת מרחבים מוגנים בלי מהיתר, והרחבתה למוסדות ציבור ולמרחב הציבורי"

"הייתי מקדם הוראת חירום המאפשרת בנייה מחדש באזורים שנפגעו מהלחימה על בסיס ההיתר האחרון שאושר, בתיאום עם גורמי הבטיחות לפי הכללים הרלוונטיים – כגון קונסטרוקציה ופיתוח. במילים אחרות, הייתי מאריך את תוקף היתרי הבנייה עבור בניינים שנפגעו מהלחימה, לפרק זמן שייקח בחשבון את העובדה שחלק מהציבור עדיין לא חזר, כמו גם את המחסור בקבלנים זמינים. בנוסף, לאור האיום המתמשך על מקורות האנרגיה, יש להקל על הליכי הרישוי והבירוקרטיה לתחנות כוח סולאריות ומתקני אגירת חשמל. יש להרחיב את הפטורים למערכות פוטו-וולטאיות פרטיות ולשקול השקעה מדינית ומוניציפלית בהתקנת מערכות אלו על מבני ציבור. כמו כן, יש להאריך את הוראת השעה המאפשרת הקמת מרחבים מוגנים ללא היתר, ולהרחיב אותה למוסדות ציבור ולמרחב הציבורי. השקעה מדינית ומוניציפלית נדרשת גם לחידוש, שיפור והוספת מרחבים מוגנים במרחב הציבורי ובבנייני הציבור, כדי להבטיח את בטיחות הציבור ויכולת ההתמודדות עם מצבי חירום בעתיד".

"קיצוץ רוחבי של 70%"

שלום שטרית, מנכ"ל חברת שתית

"החסמים שהוטלו על ידי פקידי הממשלה בשנים האחרונות לא רק שאינם מועילים למדינה, אלא גם פוגעים באזרח"

"אילו מוניתי היום לשר מתכלל של ממשלת ישראל, הייתי מודיע על קיצוץ רוחבי של 70% בכל משרדי הממשלה, במטרה לצמצם את הגירעון ולכסות את הוצאות המלחמה. נוכחתי לדעת שהמגזר הציבורי במדינת ישראל גדל בשני העשורים האחרונים במאות אחוזים. השאלה היא, מה עושים כל האנשים במשרדי הממשלה? לצערי, הם מבזבזים כספים ומקבלים החלטות שמגבירות את הרגולציה וההגבלות במדינה. לכן, נדרש לצמצם את משרדי הממשלה ל-12 משרדים בלבד, ובכך לשחרר משאבים. מי שיישאר בתפקידו, החל מהשרים ועד המנכ"לים, נדרש לעבוד. עבודה היא אינה ייצור חסמים, אלא שחרור חסמים. החסמים שהוטלו על ידי פקידי הממשלה בשנים האחרונות לא רק שאינם מועילים למדינה, אלא גם פוגעים באזרח. כמו כן, אני מקווה שנגיד בנק ישראל יקטין עוד השנה את הריבית במשק ל-3%. בשנים הקרובות נצטרך לפנות משאבים חדשים להקמת מפעלים חדשים, שיחזירו למדינה את העצמאות הכלכלית ויקטינו את התלות שלנו בעולם".