כיצד בונים גורד שחקים תוך מספר שבועות?

אמצע שנות ה-2000 קבוצת Broad הסינית חוללה מהפכה בבנייה המסחרית בסין ובעולם כולו, כאשר חברת הבנייה הטרומית שבבעלותה השלימה בניין בן שש קומות ביום אחד בלבד. בהמשך אותגרה החברה ובנתה שני מבנים נוספים בקצב שיא: מלון Ark בן 15 קומות תוך פחות משבוע ומגדל T30 נוסף הכולל מלון בן 30 קומות - בתוך 15 ימים בלבד. ב-2014 עמדה הקבוצה השאפתנית בפני יעד חסר תקדים: הקמת המבנה הגבוה ביותר בעולם המכונה סקיי סיטי - גורד שחקים מפלדה בן 202 קומות ב-210 ימים. הבנייה לבסוף לא הושלמה, בין היתר עקב מחאות על נזק סביבתי, אך מאז הקימה החברה עשרות בניינים באותה שיטה, כאשר למעלה מ-70% מהמבנים מוקמים במפעל והיתר מורכבים באתר.

לשם שואפת האקדמיה למקצועות הבנייה בישראל. אמנם פעילות האקדמיה היא עדיין בחיתוליה, אך בקצב הסטודנטים שהיא הוציאה לשוק העבודה בשנה האחרונה - השמיים הם הגבול. בימים אלו עמל צוות האקדמיה לשלב גם לימודי בנייה מתקדמת וטכנולוגיות חכמות.

"אם בסין בונים בניינים וגורדי שחקים תוך ימים ספורים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות של הדפסות בתלת מימד והדפסת חומרי בינוי, אין סיבה שבישראל הדבר ייקח שנים", אומר חגי רזניק, מי שניסח את תוכנית ההקמה של האקדמיה. "השימוש בטכנולוגיה הולך ומשתלב גם באמצעי עזר למלאכת הבניין ולכן לצוות ההיגוי של האקדמיה – ראול סרוגו, ערן סיב, יצחק מויאל ומשה בן זקן, היה חשוב לשלב גם הכשרה לטכנולוגיה מתקדמת. התלמידים יפגשו בתוכנית הלימודים גם עם חברות הזנק בתחום".

לוקחים אחריות בבנייה

דיווחנו כבר ב'נדל"ן היום' על ההשקה וביצוע האקדמיה למקצועות הבנייה שהוקמה ביוני האחרון - תוצר של תפיסת העבודה של ארגוני המעסיקים שהחליטו לקחת אחריות על הכשרת כוח אדם מקצועי בענף הבנייה.

הוגי הרעיון וצוות ההיגוי לפרויקט כוללים את ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, יצחק מויאל יו”ר הסתדרות ועובדי הבניין והתעשיות הנלוות, ערן סיב יו”ר הסתדרות קבלני השיפוצים ומשה בן זקן מנכ”ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה. אליהם התווסף חגי רזניק מנכ”ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר שמונה לפרויקטור והופקד על הליווי המלא של הפרויקט ותפיסת העבודה הלאומית. רזניק היה אחראי להקמת צוות והצגת תוכנית עבודה סדורה וגיבוש חלופות לביצוע.

בטקס רב רושם שהתקיים לפני מספר חודשים בהשתתפות שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין וסגן שר הכלכלה יאיר גולן, הוכרז על הקמת "האקדמיה למקצועות הבניין, התשתיות והשיפוצים". הקורסים הראשונים כללו חשיפה של עובדי כפיים כלליים לענף הבנייה ובימים אלו הורחבו ההכשרות גם  לתחום האינסטלציה, גבס, בנייה מתקדמת ושיפוץ, בדגש על הפיכת בית רגיל לבית חכם. בשלב הבא יתווספו קורסים נוספים בדגש על המקצועות הרטובים, שילדאים, מנהלי פרויקטים ומנהלי עבודה. הקורסים מועברים על-ידי גורמי מקצוע מהענף וכוללים שיעורים פרונטליים בימים מלאים והתנסות בשטח.

מחסור של 35,000 עובדים

"תחום הבנייה נמצא במחסור מתמיד של כ-35,000 עובדים", מסביר מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה, משה בן זקן. "מצוקה של ממש קיימת במגוון העבודות הרטובות והטכניות כגון מסגרות, אלומיניום, טפסנות וריצוף – תת ענף שנחשב חיוני מאד לקבלני הבניין והשיפוצים. חסך נוסף איתו מנסים הארגונים להתמודד הוא מחסור חמור במנהלי עבודה, הנדסאים ומהנדסים. כבר כיום חסרים בענף מעל 3,000 מנהלי עבודה ומנהלי פרויקטים ובהמשך ידרשו עוד אלפי עובדים בתחומי הגמר וההתקנות ועוד אלפי ספקי שירות במגוון רחב של תחומים שאינם בנמצא כיום בישראל. מה שמייחד את התוכנית והאקדמיה, הוא שילוב של מטה פדגוגי המכיר את כל רזי הענף, מעורבות המעסיק בתוכן הנלמד, סבסוד מלא או עיקרי למוכשרים, הכשרה בסביבת עבודה (ON JOB TRANINIG), ליווי המשך והכשרות בענף".

מחקר שערך משרד הבינוי והשיכון בשנת 2020 הראה כי המחסור של כוח האדם בענף הבנייה הוא אקוטי, ומסתמנת מגמה ברורה של תלות הדדית בין בעלי המקצוע בענף. הבעיה בכוח האדם הענפי הוא היווצרות כשל שוק במסגרתו הקבלנים הגדולים אינם מעסיקים בדרך כלל כוח אדם ישיר, אלא עובדים באמצעות קבלני משנה. אלו האחרונים מעסיקים עובדי בניין בהעסקה זמנית, כך שלא נוצרת העסקה לאורך זמן ואין גורם אחראי שיש לו מוטיבציה להכשיר וללוות את העובדים. גם המחסור בהטמעת טכנולוגיה מתקדמת במסגרת ההכשרה מהווה מכשול מרכזי בהאצת הענף ועל-כן בכוונת האקדמיה, להיכנס לתחום ביתר שאת, כאמור.

אל תוך הריק הזה מינו ארגוני המעסיקים והעובדים את רזניק, לגבש תוכנית רב שלבית אותה החלו ליישם ובהמשך יצאו עם פיילוט באמצעותו הוכשרו עשרות עובדים בדרום הארץ, במרכזה ובצפונה.

הקורסים שהציעה האקדמיה מהווים פריצת דרך בענף, והן בקרב אוכלוסיות חדשות שעד עכשיו לא היו מעורבות במשק הישראלי. כך השתלבו בקורסים חניכים וחניכות מהחברה החרדית, אנשי הפזורה הבדואית, עולים חדשים וחיילים משוחררים שחיפשו דריסת רגל ראשונית בבנייה.

"ההכשרה מאפשרת לי להשתלב בעבודה בתחילה כעובד ולאחר מכן כמנהל וזה מקבל תמיכה ועידוד גם מהבית", מסביר הישאם אבו סלוק תלמיד מהפזורה הבדואית בנגב. 

תומר שרם, חיל משוחרר שהשתלב בתוכנית מוסיף: "תמיד הייתה לי משיכה טכנית, אבל העמקה עיונית ומעשית נותנת הרבה משמעות בפיתוח קריירה עתידית".

מאחדים כוחות עם הממשלה

בימים אלו מתנהלת עבודת מטה נמרצת של ארגוני המעסיקים והעובדים באמצעות הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה לקראת מיזם משותף כפול מול משרד הכלכלה ומשרד הבינוי והשיכון. לנושא יוקצו מיליוני שקלים בחלוקה הדדית בין הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה למשרדי הממשלה והצפי לחתימת המיזם והתנעתו היא התייצבות הממשלה ותחילת תכנית עבודה ב-2023.

לאחר שהשלב הראשון בתוכנית הוכתר בהצלחה רבה, כעת מעריכים השותפים שיוכלו לעלות הילוך ולפעול בשיתוף השרים הרלוונטיים. המטרה היא להעביר הצעת החלטה לממשלה שתשלש את היקף הסטודנטים המצטרפים ללימודים ומשתלבים בענף, באמצעות עירוב כל הגורמים המוסמכים של המדינה: כשירות התעסוקה, הביטוח הלאומי, מנהלת המעסיקים ועוד.

ערן סיב יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים ומיוזמי האקדמיה: "התהליך המדובר הוא אחד מהפרויקטים הלאומיים החשובים בתחומים של חברה וכלכלה. ללא המנהיגות של ראול סרוגו, יצחק מויאל ומשה בן זקן לא היינו מצליחים להפוך זאת מן הכוח אל הפועל. עתה המיזם מתרחב לשלב הבא. אין לי ספק שכל ממשלה נבחרת תרצה להצטרף להצלחה שיצרנו ולהביא אלפי עובדים לענף הבנייה והשיפוצים שמהווים את הקטר של המשק הישראלי והכול בשילוב טכנולוגיות מהעולם שהן המילה האחרונה בתחום".