איפה בישראל תוכלו לראות את אחד המעופפים הקדומים ביותר?

מצביעים בכנפיים: בזמן שאגמון החולה של קק"ל סגור למבקרים בעקבות המלחמה, עשרות מינים של שפיראים פוקדים את הפארק – ויוצרים מחזות מרהיבים באתר, עם מגוון רחב של זנים וצבעים.

שפיראים הם אינדיקטורים טובים לשינויים המתחוללים בבתי גידול, והם בבחינת מחוון בניטור המגוון הביולוגי. זחליהם שוכנים במים ובוגריהם מעופפים או מתיישבים על גבי צמחים, קרקע או סלעים, בדרך כלל בסמוך למקווי מים. מחזור החיים של שפיראים מתרחש אפוא במים, ביבשה ובאוויר, ולכן הם רגישים לשינויים סביבתיים מסוגים שונים. מלבד זאת, שפיריות הן טורפי-על מקרב החרקים, והימצאותן מעידה על קיומו של מארג מזון מתחת להן.

רבים מהשפיראים מגלים צרכים ספציפיים מבית הגידול: יש כאלה המעדיפים מים זורמים בעוד אחרים יתפתחו רק במים עומדים. לרבים צרכים מוגדרים של טמפרטורת מים, רמת חמצן מומס ורגישות גבוהה למזהמים שונים – כל אלה הופכים את השפיראיים לסמנים ביולוגיים (ביו-אינדיקטורים) חשובים לניטור מצב ואיכות מים. בישראל קיימים כ-60 מינים של שפיראיים. אגמון החולה, המהווה את אחד מבתי הגידול הלחים החשובים בארץ, התברך במגוון מיוחד, הכולל חלק מהמינים היפים, המיוחדים והנדירים ביותר בישראל.

בסדרת השפיראיים נוכל למצוא את השפיריות ואת השפריריות, שתי קבוצות השייכות לאותה סדרה – השפיראים (Odonata). שתי הקבוצות מתפתחות במים, כאשר הבוגרים חיים ופעילים בסמוך למקורות מים. שתי הקבוצות בכל הדרגות ניזונות מחרקים, ובשתיהן נמצא דו-פרצופיות זוויגית, כאשר הזכרים צבעוניים יותר מהנקבות.

הקבוצות נבדלות במספר סממנים חיצוניים, חלקם בולטים מאוד וחלקם דורשים תשומת לב רבה יותר. הדרך המהירה לזיהוי היא המראה הכללי והיציבה: שפיריות גדולות ומוצקות גוף ביחס לשפריריות הקטנות והעדינות, והן גם עפות מהר יותר. שפריריות סמוכות למקורות מים ושפיריות עשויות להרחיק קילומטרים רבים ממקווי מים, בייחוד פרטים שטרם הבשילו מינית לרבייה, שעיסוקם העיקרי הוא ציד. מראה הכנפיים במנוחה הוא כלל נוח, אבל לא מוחלט. יש מיני שפריריות הנחות עם כנפיים פרושות חלקית, הדרך המהימנה היא לשלב מספר סממנים יחדיו.

שפיראים הם בין המעופפים הקדומים עלי אדמות, שמבנה הכנפיים שלהם השתנה רק במעט בהשוואה למאובנים מוכרים (בני כ-190 מיליון שנים). הם מעופפים מעולים המסוגלים לתמרן בזריזות תוך מעוף מהיר ושינוי מהירות, כאשר מינים גדולים מסוגלים להאיץ למהירות של לא פחות מ-15-10 מטרים בשנייה. יש מינים המסוגלים לבצע דאייה, ריחוף או מעוף לאחור.

מינים נודדים יכולים לחצות מאות ואף אלפי קילומטרים של נתיבי נדידה, לעיתים מעל אוקיינוסים, בגובה של 2-1 קילומטרים, כאשר הם "רוכבים" על זרמי רוח קבועים, תוך חיסכון ניכר באנרגיה. יכולת מרשימה זו נסמכת על מבנה כנפיים המשלב חוזק רב וגמישות במשקל קל במיוחד. משקלה היבש של כנף שפירית הוא כ-0.3% ממשקל כל הגוף, אך אין ספק כי האיבר המרתק ביותר בה הוא העיניים: בכל אחת מעיניי השפירית יש לא פחות מ-29 אלף עדשות – איתן היא רואה בכמעט 360 מעלות. עובדה זו, יחד עם יכולת המעוף המהירה והתמרון שלה, הופכות את השפירית לאחד הציידים הטובים בטבע, עם שיעור הצלחה גבוה מאוד של 95%.

במטרה לשמר את מגוון המינים העשיר של החיה הזו, העוזרת לשמור על המערכת האקולוגית כולה, באגמון החולה, בקק"ל מבצעים מאמצי ניטור ולמידה.

עינבר שלומית רובין, מנהלת התוכן באגמון החולה, אמרה: "אנחנו שמחים לראות את הפריחה המחודשת של השפיראים בפארק, שגם בימים קשים כמו אלו מוסיפים צבע וחיות לאתר. אנחנו מקווים מאוד שבקרוב תושבי הצפון יחזרו לבתיהם, ויחד עם המטיילים הם יחזרו לפקוד את הפארק וליהנות מיופיו המרהיב".

שפירית דקרית אדומת עין // צילום: עינבר שלומית רובין - קק"ל