כבר לא מעצמה: המעמד של ישראל נפגע – וזו הסיבה

אם בעבר חלפו דרך הארץ מיליארד ציפורים בשנה, משבר האקלים הביא לצניחה של עשרות אחוזים במספרן • מה עוד פוגע בהן וכיצד פועלים בקק"ל לשמירה על ציפורי הבר? כל הפרטים

שקנאים עפים בשמי אגמון החולה. צילום: עינבר שלומית רובין - קק"ל

הקיץ עוד לא כאן באופן רשמי, ואי אפשר שלא להרגיש שמזג האוויר הופך להיות חם יותר ויותר – שינויי אקלים אשר פוגעים בתנאי הנדידה של הציפורים. כך, למשל, אנו עדים לשינויים בתזמון של גידול הצמחייה ושיאי שפע המזון באזורי קינון צפוניים, דבר שמוביל לכך שציפורים נודדות, שידעו לתזמן את הנדידה שלהן בדיוק למועד האופטימלי להגעה למקום הקינון, מגיעות פתאום באיחור ואינן יכולות להצליח בהעמדת הדור הבא באותו אופן שבו עשו זאת בעבר.

לרגל היום הבינלאומי לשמירה על המגוון הביולוגי שחל היום (רביעי), שנועד להגביר את ההבנה והמודעות לחשיבות השמירה על מגוון ביולוגי, ירון צ'רקה, הצפר הראשי של קק"ל, סיפר ל"ישראל היום" כי אם בעבר היו נודדות בשמי ישראל מיליארד ציפורים בשנה, מה שהפך אותה למעצמת נדידה בחצי כדור הארץ המזרחי, המספר צנח ב-30 השנים האחרונות בעשרות אחוזים, זאת בהסתמך על מחקר השוואתי שנעשה על בסיס נתוני מכ"ם מהשנים האחרונות שטרם פורסם.

נדידת שקנאים בגן הלאומי מגדל צדק, בשנה שעברה // צילום: שחר מגארי – רשות הטבע והגנים


לדברי צ'רקה, מגפות כמו שפעת העופות הפכו לגורם ישיר לצמצום הנדידה לישראל, כך שהפגיעה בעופות עלולה להוביל גם לפגיעה באיכות החיים שלנו, בני האדם. "בזמן התפרצות קטלנית של שפעת העופות בעולם, התגלו מאות אלפי גופות של שקנאים, אווזים וקורמורנים – עופות מים גדולים שמתלהקים ומקננים במושבות גדולות. נתונים נוספים שאספנו בשנים האחרונות מעלים חשש כי שפעת העופות פוגעת באופן מאוד משמעותי באוכלוסיות רחבות מאוד של ציפורי בר, גדולות וגם קטנות", אמר. "חשוב שנבין: אובדן בתי גידול הנובע בין היתר משינויי אקלים, זיהומים ויראליים וזיהומי רעש גורמים לצמצום המגוון הביולוגי, שהוא הבסיס לחוסן הקיומי שלנו כבני אדם על פני הפלנטה הזו".

במטרה לפעול למען הציפורים, בקק"ל הקימו את "רשת כנפי קק"ל", שמציעה לציפורים הנודדות אתרי עצירה על גבול הרצועות המדבריות של סיני והסהרה. באגמון החולה פועל כבר יותר מ-4 שנים מרכז אקלום לחיות בר, ש-80% מה"פציינטים" שלו הם ציפורים. שינויי האקלים גורמים לעלייה במספר העגורים החורפים בעמק החולה, וכדי לשמור על האקולוגיה של המקום ולאפס את זיהום הרעש הנוצר בשמירה על השדות החקלאיים, פותחו אמצעים חדשניים ולא מזיקים להרחקת העגורים מהשדות, באמצעות לייזר הנשלט מרחוק ומכוון באמצעות בינה מלאכותית.

"בנוסף על כך, הגברנו את מערכי הדרכה בבתי הספר ובסיורים של מדריכי קק"ל בנושא הציפורים, והעלינו את המודעות לסכנת ההכחדה שבה הן נמצאות וכיצד אנחנו כבני אדם צריכים לפעול בכדי לשמור על הציפורים הנודדות", סיכם צ'רקה. "עלינו להבין כי השמירה על הציפורים והטבע היא האינטרס של כולנו. איכות חיים טובה לציפורים היא תנאי לאיכות חיים טובה לבני האדם".

חסידות באגמון החולה (ארכיון), צילום: עינבר שלומי רובין - קק"ל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר