"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא רק אצל בני האדם: כך בעלי החיים דואגים לניקיונם

בפסח נהוג לצחצח כל פינה בבית, אבל האם אי פעם תהיתם האם וכיצד חיות שומרות על ניקיון גופן? • בדקנו עם אקולוג השטחים הפתוחים של רשות הטבע והגנים את הנושא – וחזרנו עם תשובות מפתיעות

,עודכן
0השמעה
פיל מתנקה ב"מקלחת" בוץ. צילום: Getty Images

בעוד כולנו עומלים בשבועות האחרונים על ניקוי מסיבי של כל פינה בבית לקראת חג הפסח, מעניין לקחת צעד אחורה ולהתפעל מהאופן שבו יצורים שונים בממלכת החי שומרים על הניקיון וההיגיינה שלהם.

בזמן שבני האדם מקרצפים ומצחצחים בקפדנות את חללי המחיה שלהם בעזרת שלל מוצרים ועזרים שונים, לבעלי החיים יש דרכים ייחודיות משלהם לשמור על עצמם ועל סביבתם נקייה ומסודרת.

ניקיון חברתי

"אחד מן המאפיינים של היונקים זה ליקוק של כלל גופם, מכיוון שברוק שלהם יש חומרים מחטאים", הסביר דותן רותם, אקולוג השטחים הפתוחים שלרשות הטבע והגנים. "בעלי חייםחתוליים, לדוגמה, הידועים בהרגלי הטיפוח הקפדניים שלהם, מבלים בכל יום כמות משמעותית של זמן בלקק את עצמם. לשונם המחוספסת פועלת כמו מברשת טבעית ומסירה לכלוך, פרווה וטפילים".

מחזקים את הקשרים. קופים בטנזניה (ארכיון),צילום: משה שי


אצלהקופים, כל הקשור לניקיון עובד תחת תהליך של תקשורת ומעמדות ביניהם. בהתאם למעמדות, הם מסרקים זה את זה – פעולה שעוזרת לניקוי טפילים וכן מחזק את קשריהם החברתיים. סידור הפרווה גורם לחום גופם להישמר והופך את גופם לחסין יותר.

בעלי חיים כגוןפילים, חזירים והיפופוטמיםנוהגים להתפלש בבוץ, ועל אף שלמוח האנושי התפלשות בבוץ נשמעת כמו חוויה מלכלכת, עבור אותם בעלי חיים מדובר בשכבת הגנה המסייעת להם להדוף טפילים וחרקים. הפילים גם משתמשים בחדקם כדי להתיז מים על עצמם, לא רק לצורך הידרציה אלא גם לניקוי מרענן דמוי מקלחת. התנהגות זו לא רק שומרת על ניקיון הפילים, אלא גם משחקת תפקיד בוויסות טמפרטורת הגוף שלהם.

בעולם המים,הדולפיניםמפגינים רמת ניקיון גבוהה למרות שהם חיים באוקיינוס ​​הפתוח ולעיתים מבצעים התחככות בסלעים תת-מימיים או אלמוגים כדי להסיר עור מת וטפילים. הם גם מסתמכים על יחסים סימביוטיים עם דגים אחרים כמו דגי הנקאי – דגים קטנים מאוד שנכנסים לתוך הפה של הדגים, גם הטורפים, ומנקים אותם. גם כאן מדובר בסימביוזה, שכן שני הצדדים זוכים: הנקאי זכה במזון, והדג זכה בכך שניקו אותו מטפילים ומחומרים לא רצויים.

ניקיון מפתיע. דולפינים (ארכיון),צילום: ד"ר אביעד שיינין

שאלה של סימביוזה

בדרך כלל, ממלכת העופות מתאפיינת בכך שהטפילים הכי אוהבים להגיע אליה, אך מסתבר כי לעופות רבים יש מספר טכניקות להיפטר מהם –בדרך אקטיבית, באמצעות המקור, באמצעות אמבטיות של מים וחול, או באמצעות "אמבטיית שמש", בההציפוריםיושבות להן בשמש ופורשות כנפיים. לאור השמש יש יכולות חיטוי טבעיות, שכן ההתחממות בו מסייעת להעלות את טמפרטורות הגוף – מה שגם תומך בבריאותן.

"עובדה מעניינת נוספת היא שבין ציפורים רבות מתקיימת פעולה של שיתוף פעולה עם הנמלה. מדובר בסוג של סימביוזה בין בעלי החיים, כאשר הנמלים עולות על הציפורים ומנקות את הטפילים שעליהן. כך,הנמליםמקבלות אוכל והציפורים מתנקות, ובהחלט אפשר לומר שכל הצדדים יוצאים מורווחים מהעסקה", הוסיף רותם.

גם סדר הנוצות תורם לעופות לשמור על הניקיון שלהם: נוצות הציפורים חייבות להיות מסודרות כדי שיוכלו לעוף כמו שצריך. סידור הנוצות בקפדנות רבה בעזרת המקור הוא גם הזדמנות לנקות אותן.

כולם מרוויחים. ציפורים ממין דרור ספרדי,צילום: נעם וייס - החברה להגנת הטבע

הפסולת של האחד היא הרווח של האחר

גם החרקים מנקים את עצמם בדרכים מגוונות. לפרפרים ולעשים, לדוגמה, יש קשקשים מיוחדים על הכנפיים שעוזרים להם לדחוק מהם את האבק. חרקים אחרים, כגון חיפושיות וצרצרים, משתמשים ברגליים שלהם ובחלקים מן הפה כדי להסיר מהם חלקי אבק והפרשות גוף. החיפושיות, בעיקר הגדולות שבהן, משתמשות בטלטול וברטט כדי לסלק לכלוך וחלקיקים זרים מגופן.

חרקים רבים גם מפיקים נוזלים שיכולים לסייע להם בניקיון. לדוגמה, דבורים מפיקות פרופוליס, חומר שרף, כדי שהגוף שלהן יהיה חסין למים, ובכך יגן עליהן מאבק ומלחות, וכן כדי לאטום את כל הרווחים והחריצים בחלל המחיה שלהן, מה שמבטיח סביבה נקייה ובטוחה עבורן. גם לדבורה וגם לחרקים אחרים יש שיערות מיוחדות בגוף המסייעות בהסרת חומרים לא-רצויים. דוגמה נוספת כזו היא הפרפר, אשר הקשקשים העדינים המרכיבים את כנפיו וגופו מסייעים בשמירה, בין היתר, על הטיפוח ועל הניקיון שלו.

פרפר בגינת הפרפרים באברבנאל,צילום: אודי אוחיון


חרקים כגון זבובים או חיפושיות זבל דואגים גם לניקוי השטח, כאשר החיפושיות לוקחות "פסולת" כגון גללים של בעלי חיים, מפזרות אותם כדי שיוכלו להתפרק ומטילות בתוכם ביצים, והזבובים מטילים ביצים בתוך פגרים של בעלי חיים ובכך מסייעים לתהליך ניקוי השטח.

אפשר לומר שעולם החי לא רחוק מזה שלנו. בעלי החיים מפעילים את כל האמצעים שברשותם כדי לשמור על ניקיונם ועל ניקיון סביבתם בדרך מתוחכמת במיוחד, שמתבססת על הדדיות ויעילות, ובכך הם מפגינים הבנה עמוקה של החשיבות בשמירה על הניקיון שלהם ושל שטחם לטובת בריאותם ורווחתם. בואו נעזור להם ונשמור על הטבע, ביתם, נקי ככל הניתן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר