כך ערביי ישראל יוכלו להשתתף בשיקום הרצועה

הנה תוכנית מקורית ומעניינת לשיקום הרצועה ולהסדרת היחסים ללא הקמת מדינה פלשתינית מסוג כלשהו: ועדה עליונה מטעם ערביי ישראל, מגובה ביישות פוליטית בעלת סמכות ויכולת, נגיד אחת המפלגות הערביות או ארגון יציג כלשהו, לוקחת אחריות על פרויקט השיקום, תיאום פעולות הצבא אם ישנן ואסדור יחסי המעברים והסחר.

הסטנדרטים הביטחוניים נשמרים בקפידה בפיקוח אמריקני, כספי סיוע ושיקום מוזרמים מארה"ב ומכל העולם, פרויקט ההגירה מרצון נגנז - ובא אביב לרצועה. השליטה ישראלית, אבל היא מנוהלת בידי ערבים, ערביי ישראל.

יומרני מדי? עזבו. לא ועדה עליונה. גוף מייעץ לממשלה שמורכב מנציגי ציבור ערבים ישראלים. יותר מדי? עזבו גוף מייעץ. מפלגה שתומכת. עזבו מפלגה. מישהו שנפגש. עזבו נפגש. שולח מייל. ווטסאפ. נאדה וגורנישט. כל התסריטים האלה, שאיש לא העלה ואיש לא חשב עליהם, הם מתחום הפנטזיה והבדיה. לא יקרה וללא ספק יקרה. כולם יודעים שזה כך.

ובעצם: למה לא? זו הרי יכולה היתה להיות נוסחת פלא גואלת. פעולה מתמשכת, שיש בה גם פתרון בעיה בת נצח וגם מהלך שיקדם נרמול מהיר ועז של יחסי יהודים־ערבים בתוך מדינת ישראל.

מדוע ערביי ישראל וההנהגה שלהם אינם חלק משום פרויקט המדובר בימים אלה. בעצם, מה אני רוצה מערביי ישראל התמימים שאין בידם לעשות מאום? מה עם ההנהגה?

לפעמים כשחושבים על זה, זה נשמע מטורף לגמרי: מסביב יהום הסער. הכל משתנה בתהליכים ותתי־תהליכים דרמטיים ומשני עולם. פני המרחב, יחסי הכוחות, טבח 7, הטראומה הנוראה, המלחמה הממושכת, הסרת האיום האיראני והצפוני, הסכמי הפסקת האש, גאולת השבויים, הסכמי אברהם. איפה מנהיגים מקומיים ערבים בתוך כל זה? איפה טיבי ועודה ועבאס, שלושה שזוכים לאוזניים קשובות בחברה היהודית ואף לחיבה סמויה? מה שומעים מהם בכל הימים האלה? נהי, מרמור ופה ושם סטנד־אפ. הנה, עשו עם עצמכם מבחן קצר בשעה שאתם קוראים/ות שורות אלה: האם אתם מצפים ליוזמה מדינית/חברתית כלשהי ממנהיגים פוליטיים ערבים ישראלים? ממש־ממש כלום. מקסימום לייצוג אינטרסים של הבוחרים (שזה הגון וראוי), השתלבות חיובית בחקיקה מועילה (טוב ויפה) - וזהו. כל השאר - מרמרת וסטנד־אפ. יציקת שמן על המדורות הבוערות ממילא ודיבורים כמו חול. הכל טובל בייאוש משתק ובחוסר אמון מרפה ידיים.

אני, כמו ישראלים יהודים רבים, בקיא קטן במערך ההנהגה הערבית הישראלית.

אני ניזון מהתקשורת ופה ושם מהיכרות אישית. אין בדברים האלה הבעת דעה מקצועית או פרי בדיקה ומחקר. רק מבט מתבונן ואינטואיציה בריאה שבאה עימו: אם מנהיגי הערבים הישראלים לא נוטלים חלק כלשהו, אפילו זעיר, במאמצי האסדרה וניסיונות השיקום של עזה, אם הם לא חלק מהאירוע - משהו כאן דפוק מאוד ולא נורמלי.

תחשבו על זה וחכו יום־יומיים. בטח אחמד טיבי יגיד על זה משהו שנון במליאה.

איזה צחוקים. שיגעון.