המערכת הפוליטית הישראלית נוטה להתרכז באופן תדיר בסערות הביטחוניות והמדיניות התכופות - אך מתחת לפני השטח רוחשות שתי סוגיות פנים־ישראליות נפיצות, המאיימות לפרק את קואליציית הימין הנוכחית מבפנים. הימין הישראלי, שבמשך עשורים נבנה על הבטחות של משילות, עוצמה כלכלית וזהות לאומית גאה, מוצא את עצמו בעמדת חולשה היסטורית ומסוכנת לקראת הבחירות הבאות.
חולשה זו לא נובעת רק מאתגרי החוץ או מהמצב הביטחוני המורכב, אלא גם משני כשלים מבניים עמוקים שהממשלה הנוכחית מסרבת לפתור: הכישלון הכלכלי המהדהד והמשבר האזרחי סביב חוק הגיוס. אם לא יחול שינוי דרמטי בגישת הממשלה, אלו יהיו בדיוק הסוגיות שיביאו לקץ שלטונו של נתניהו.
ליברמן: "פונים אלי הסיעות החרדיות אומרים לי אנחנו לא סובלים את נתניהו" // יוני ריקנר
ההיבט הראשון, המורגש מדי יום בכיסם של כל האזרחים, הוא יוקר המחיה המשתולל. ממשלת ה"ימין על מלא" הבטיחה לבוחריה להוריד את מחירי הדיור, המזון והדלק, אך המציאות בשטח הפוכה ומדכאת. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הכלכלה ניר ברקת נושאים באחריות ישירה למצב, שבו מעמד הביניים והשכבות החלשות קורסים תחת הנטל.
סמוטריץ', שנדמה שסדר העדיפויות שלו מוטה באופן עקבי לטובת אינטרסים מגזריים ואידיאולוגיים על חשבון ניהול מקרו־כלכלי אחראי, לא השכיל לבנות תוכנית בלימה ממשית להעלאות המחירים המטורפות. מנגד, ברקת, שהבטיח להביא "רוח עסקית" ולפרק את המונופולים הגדולים, מתגלה כשר שמרבה בסרטוני יחסי ציבור ובמלחמות מילוליות עקרות מול רשתות השיווק, אך ממעט במעשים רגולטוריים שישנו את פני השוק. חוסר היכולת של השניים לעצור את שחיקת השכר ואת התייקרות סל הקניות הופכת את הבטחת "הימין הכלכלי" ללעג לרש. עבור הבוחרים הימנים המסורתיים, שלטון שלא מאפשר קיום בכבוד הוא שלטון שאיבד את זכות קיומו.
ההיבט השני, הנפיץ והמסוכן לא פחות ליציבות הממשלה, הוא ההיבט האזרחי־חברתי: חוק הגיוס והיעדר השוויון בנטל. אירועי השנה האחרונה זעזעו את אמות הסיפים של החברה הישראלית, והבהירו שהמודל הישן, שבו קבוצה אחת משרתת ונושאת בנטל הדמים בעוד קבוצה אחרת פטורה מכך כמעט לחלוטין, פשוט לא יכול להמשיך להתקיים. חוסר ההתפשרות הקיצוני של המפלגות החרדיות, המגובה בשתיקתה הכנועה של הממשלה, יצר את מה שרבים בציבור, כולל בקרב מצביעי ימין מובהקים ומשרתי מילואים, מכנים בזעם "חוק השתמטות".
במקום להוביל מהלך היסטורי של שילוב והשתתפות בנשיאת הנטל הביטחוני, הממשלה נגררת אחרי דרישות המפלגות החרדיות לשמר את המצב הקיים. חוסר היכולת של בנימין נתניהו לכפות פשרה הוגנת על שותפיו נתפס כחולשה פוליטית הרסנית, המעמיקה את הקרע בעם. כשהורים מכל קצות הקשת הפוליטית שולחים את ילדיהם לשירות מילואים ממושך - הם לא יוכלו להשלים עם ממשלה שמעדיפה שרידות קואליציונית על פני צדק חלוקתי בסיסי.
שתי הסוגיות הללו - הכלכלית והאזרחית - הן סוגיות של "החיים עצמם". הן חוצות מחנות ונוגעות בעצבים החשופים ביותר של הקיום הישראלי המודרני. הכתובת נמצאת על הקיר באותיות קידוש לבנה: הציבור הישראלי אולי מפגין סבלנות בעיתות חירום ביטחוני - אך הוא לא יסלח לממשלה שמפקירה את עתידו הכלכלי ואת ערך השוויון שלו.
אם נתניהו, סמוטריץ' וברקת לא ישכילו לנטרל את הפצצות הללו באמצעות פתרונות אמת אמיצים, ולא בסיסמאות - ביום הבחירות הם יגלו שהבסיס האלקטורלי שלהם פשוט התפוגג. ללא טיפול שורש ביוקר המחיה ובשוויון בנטל, הדרך לאובדן השלטון של הימין סלולה ובטוחה מתמיד. הממשלה הזו לא תופל רק על ידי האופוזיציה, אלא גם על ידי הכשלים המהותיים שהיא עצמה מסרבת לפתור במו ידיה.
ד"ר ניסים כץ הוא מומחה לתקשורת ולפוליטיקה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו