כנס לשכת עורכי הדין השנתי נפתח הבוקר (שני) באילת, וצפוי להימשך שלושה ימים. בטקס הפתיחה נאמו נשיא ביהמ"ש העליון, השופט יצחק עמית ועו"ד עמית בכר והזהירו מ"איום ממשי על מערכת המשפט מצד שלטון החוק". היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, נאמה אף היא והזהירה כי "החשש היום מחולשת מערכת הבלמים והאיזונים בדמוקרטיה הישראלית - כבד יותר מפעם".
עיקרי הדברים
- כנס לשכת עורכי הדין השנתי 2026 נפתח הבוקר באילת
- עקבות החוק שנידון בימים אלה בכנסת לפיצול מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, יתקיים דיון פתוח בנושא "החלשת שומר הסף המרכזי ופגיעה בעצמאות התובע הכללי"
- ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר: "בגזרת שלטון החוק, הלשכה מצויה באיום ממשי. נמשיך לשמור על עצמאות המערכת ללא מורא ובנחישות - כלל שנידרש"
- שר המשפטים יריב לוין השיב אש לדבריו של נשיא ביהמ"ש העליון עמית: "הציבור אינו מאמין לו ואינו מכיר בו"
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, נאם: "את נטל המלחמה נושאים בשבועות האחרונים תושבי הצפון. אנחנו מחזקים את התושבים בצפון ואת חיילי צה"ל. שבוע שעבר נפלה סמל רותם ינאי ז"ל. הכאב גדול מנשוא. בשל לשכת עו"ד - אני מוסר את תנחומיי.
"אני שמח לעמוד כאן בבמה המרכזית בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין. כנס שהוא ציון דרך משמעותי לעולם בית המשפט. לשכת עורכי הדין היא זרוע חשובה במערך שלטון החוק במדינה. ואכן, ב-65 שנות קיום הלשכה, וב-3 השנים האחרונות בפרט, הוכיחה הלכה למעשה עד כמה חשובה לשכה כגוף עצמאי ששוקד את טוהרו של מקצוע עריכת הדין ופועל לשמירת שלטון החוק וערכי היסוד של מדינת ישראל, כפי שמורה לנו סעיף 1 של לשכת עורכי הדין".
"הלשכה תעמוד בשנים הקרובות במספר אתגרים. אנחנו נפעל להגברת הגישה והנגישות לצדק. נפעל בנחישות נגד האלימות בחבר הישראלית בכלל והחברה העברית בפרט. לשכת עורכי הדין מחוייבת לשמירה על שלטון החוק. בגזרה זו, הלשכה מצויה באיום ממשי. נמשיך לשמור על עצמאות המערכת ללא מורא ובנחישות - כלל שנידרש".
"שפל חסר תקדים"
נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית: "השיח הציבורי בנוגע למערכת המשפט נמצא בנקודת שפל חסרת תקדים. אתמקד היום בסכנת הנירמול: בתהליך השקט שבו החברה מסתגלת לאובדן גבולות בשיח; לשחיקת האמת במרחב הציבורי ולמתקפות על הגופים שאמונים על שמירת שלטון החוק.
"ככל שחולף הזמן במלחמה הקשה הזו, נדמה שהשיח הציבורי השלים מעגל וחזר לנקודה שבה היה ערב פריצתה. שוב רטוריקה של פילוג וליבוי להבות; שוב האשמות לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. ושוב מאמץ מרוכז להחליש את מערכת המשפט בשיח בוטה ובהחלטות ויוזמות חקיקה שונות.
"אנשי ציבור משתלחים בשופטים מכהנים עם כינויי גנאי: 'אויבי האומה', 'הם לא של ישראל', 'שודדים ובריונים' ועוד. אנו עדים להתייחסויות לשופטים בשפה מזלזלת שאין להלום בשום מקום, בוודאי לא מפי גורמים שלטוניים. הנירמול הוא חומר מאלחש: מה שנראה אתמול כחריגה בלתי-מתקבלת על הדעת, הופך היום למקרה גבולי, ומחר - למציאות שגורה.
"הקו האדום הבא שאליו אנו הולכים ומתקרבים, הוא שחיקת מושג האמת עצמה, ומעבר של השיח הציבורי ממימד המציאות אל מימד הפייק. הפצת הפייק היא סכנה ישירה לדמוקרטיה וללכידות החברתית. כאשר המרחב הציבורי מוצף במידע כוזב, קשה מאוד להבחין בין אמת לבדיה. רבים ממי שעושים שימוש בפייק, אינם עושים זאת בטעות, אלא מתוך מטרה לשחוק את ערכה של האמת. ובלשון תקופתנו: רבותיי, זה לא באג, זה פיצ'ר.
"מכאן קצרה הדרך להכחשת פסקי דין מחייבים, להתעלמות מחובות על פי חוק, ואף ל'פתרון' מחלוקות בכוח ובאלימות, חלילה. כך הופכת הפצת הפייק למהלך משלים להקצנת השיח כלפי מערכת המשפט. ה'פייק' מכין את הקרקע; השיסוי זורע את הזרעים - והאלימות צומחת פרא. לא מזמן נפוצו כותרות שלפיהן בג"ץ נתן לכאורה החלטה על חלוקת הכותל המערבי וקביעת הסדרי תפילה במקום.
"אך האמת היא, שאותה החלטה שעליה דווח עוסקת באכיפת עמדתה של הממשלה עצמה. דוגמה נוספת, שעליה כבר ודאי שמעתם. בימים אלה חוזרת ומופצת הטענה כאילו בית המשפט התערב לכאורה במדיניות ההגנה של צה״ל במרחב הצמוד למכשול הביטחוני מצדו העזתי - האזור הידוע כ'פרימטר'. האמת היא, שמדובר במיחזור של פייק ישן על עתירות שנדונו עוד בשנת 2018, בנוגע להתמודדות של צה"ל עם אירועים המוניים ואלימים של עזתים בצמוד לגדר. אמור מעתה: 'פייק הפרימטר'.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין השיב לדברי לוין בדבר בחירתו לתפקיד: "מי שנבחר כחוק לא צריך להסביר כל כך הרבה שכך היה. רק מי שיודע ש'בחירתו' נעשתה באופן בלתי חוקי, נדרש להסברים ולתירוצים בלתי פוסקים. השופט עמית רוחש בוז עמוק לציבורים עצומים. בהתנשאות הוא רומס את הכרעת העם ואת מעמד הממשלה והכנסת. אבל, גם הוא יודע שיש דבר אחד שאי אפשר לכפות על הציבור בשום צו - אמון. והציבור אינו מאמין לו ואינו מכיר בו".
היועמ"שית, גלי בהרב מיארה: "עוד צפויים לנו ימים סוערים. הלחץ המופעל עלינו גדול, והוא יגבר. לא אחת אנחנו ואנשינו נתקלים ביחס לא הולם בדיוני הממשלה והכנסת, בלשון המעטה. אף נתקלנו באיומים. הזלזול בגורמי המקצוע השונים במדינה מופגן. זוהי סביבת עבודה מאתגרת.
"לא נרתע"
"אני מכירה היטב את פרקליט המדינה, את המשנים שלי ואת החומר שממנו קורצו המשפטנים בשירות הציבורי - לא נרתע! הסיפור הוא לא אנחנו, אלא השליחות הציבורית. נמשיך בדרכנו, באופן ישר ונחוש, במקצועיות ובענייניות.
"במקביל למערכה הצבאית מנהלת מדינת ישראל מערכה משפטית. אנו פועלים להדוף טענות חסרות בסיס שהועלו נגד המדינה, בין היתר בבית הדין הבין לאומי לצדק בהאג בהובלת דרום אפריקה. קצרנו הישגים משפטיים, אך לא נרפה עד שסיפור מתקפת הטרור הנפשעת והאכזרית של 7.10 יסופר במלואו והטענות נגד ישראל יידחו.
"לאחרונה הגשנו בשם מדינת ישראל את כתב ההגנה מול טענת הג'נוסייד המופרכת של דרום אפריקה. מסמך המשתרע על כ-1,000 עמודים. תוצר של עבודה יום וליל של עשרות משפטנים אצלנו במחלקה הבינלאומית ובשירות הציבורי כולו. עמדנו על כך שהתביעה הדרום אפריקאית מעוותת את הדין ואינה נתמכת בראיות.
"האשמת מדינת ישראל בהפרת האמנה למניעת הפשע של השמדת עם היא שקר גס. ניצול ציני ופסול של הליכי המשפט הבינלאומי. החל מהשבוע הראשון של המלחמה עסק צוות גדול במיוחד של חוקרי משטרה, אנשי צבא ופרקליטים מפרקליטות המדינה בחקירת פשעי החמאס ביישובי העוטף, בליקוט הראיות נגד המחבלים ובגיבוש כתבי אישום חמורים.
"הראיות שנאספו מזעזעות ומוכיחות באופן חד משמעי כי חמאס הוא ארגון רצחני שטבח ישראלים בשל היותם כאלה, ולמעשה את כל מי שנקרה בדרכו. לעומת זאת, הכוונה של ישראל לאורך המלחמה הייתה ברורה, לחסל את ארגוני הטרור, למגר את האיום ולהחזיר את החטופים. טענה לפיה הייתה לדרג המדיני או לצה״ל כוונה לפגוע או להשמיד את האוכלוסייה שקרית, ונועדה לפגוע בלגיטימיות של מדינת ישראל.
"נהדוף את הטענות נגדנו בבית הדין הבינלאומי, מתוך צדקתה של מדינה המקפידה לפעול לפי החוק הבינלאומי; ישראל זכאית להכרה המשפטית בזכותה להגן על עצמה ונעמוד על כך. זוהי הזדמנות מבחינתי להודות לארז פדן, פרקליט מחוז דרום בפרקליטות, וצוותו, שבמקצועיות רבה גיבשו את תיקי הראיות נגד מחבלי הנוח'בה.
"מחויבות המדינה לחוק ולמשטר דמוקרטי חשובה בכל עת, ובימים אלה אנחנו בשעת מבחן מיוחדת. הכרסום בחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית הואץ מאוד בתקופת המלחמה. אנחנו מצויים במה שניתן לכנות 'שלב ב'' של הרפורמה המשפטית. 'פאזה' קיצונית יותר של המהלך.
"מרוץ לחיסול הדמוקרטיה"
"אם בעבר התייחסנו לכך שדמוקרטיות נופלות בצעדים קטנים, בשל הקרבה לתום הקדנציה של הכנסת הנוכחית נפתח מרוץ לחיסול המוסדות הדמוקרטיים.
אם בעבר הדאיגה אותנו חולשת מערכת הבלמים והאיזונים בדמוקרטיה הישראלית, החשש היום כבד יותר. שלב ב' של הרפורמה מציב סימן שאלה, על עצם הרעיון כי בכלל נדרש ריסון על כוחו של השלטון.
"אפנה זרקור לשתי מגמות עכשוויות, שצריכות להדיר שינה מעיני כולנו.
מגמה ראשונה: נרמול אי-ציות להחלטות בית המשפט הרשות השופטת באמצעות בתי המשפט היא הבלם המרכזי, אל מול כוחה של הרשות המבצעת. בית המשפט הוא המגן על האזרח מפני עריצות ומפני שרירות.
"לכן המאמץ שהלך וגבר בעת האחרונה לקעקוע הלגיטימיות של פסיקת בית המשפט, מסוכן מאין כמותו. הניסיון של הרשות המבצעת וגורמים נוספים, לצרוב בתודעה הציבורית תפיסה לפיה החלטות מסוימות של בית המשפט העליון אינן חוקיות, ולכן מוצדק שלא לציית להן, מסוכן מאין כמותו.
"כך גם ההתנהלות של גורמים שונים מהקואליציה, שאינם מאפשרים לדיונים בבית המשפט להתנהל כסדרם, ומנסים לשבש אותם. המשמעות של 'נרמול' אי-הציות היא שהממשלה תבחר לציית רק להחלטות שנוחות לה. במילים אחרות, כוח שלטוני בלתי מרוסן, בואכה אנרכיה. מדובר בשינוי טקטוני של שיטת המשטר.
"בשפתו של המלומד הבריטי הארט, אנחנו מצויים בעיצומו של מהלך לשינוי 'כלל ההכרה'. הבסיס החברתי לזיהוי והכרה בנורמות משפטיות מחייבות. אלמלא נתעשת, ויפסקו פעולות מצד גורמי שלטון לקעקוע מעמדה של הרשות השופטת, לא ירחק היום שבו פסק דין של בית המשפט ייתפס בעיני הציבור כבלתי מחייב.
רצונה של הממשלה ותו לא, הוא שייקבע. בלי בלמים, בלי מרסנים. בלי דמוקרטיה.
"וחשוב להבין - גלי ההשפעה של המתקפה על בית המשפט אינם צפויים. קל להצית את האש. קשה לשלוט בגובה הלהבות. יש מי שישאל, אם הממשלה אינה מצייתת להחלטות בית המשפט, מדוע יתר המוסדות והציבור מחויבים בכך? אתן דוגמא אקטואלית לנרמול אי-הציות.
"החוק בישראל ברור - חובת הגיוס לצה"ל חלה על הכל; מערכת הביטחון משוועת להגדלת הצבא הסדיר; הרמטכ"ל זועק לחיילים ואי אפשר יותר להתעלם מכך; אחרי שנים של לחימה קשה, הנטל על המשרתים עצום, ואי השוויון קיצוני. הנתונים לימדו כי סנקציות נגד משתמטים ופגיעה בכיס מביאות חיילים לבקו"ם.
"מדינת משפט אינה יכולה להתעלם מהחוק המחייב גיוס של כולם ומהפגיעה בשוויון. לא ניתן לשתף פעולה, מבחינה משפטית, עם מצב שבו ביד אחת הממשלה מגבירה את הנטל על המשרתים; וביד השנייה הממשלה מאפשרת השתמטות המונית, ויש שיאמרו אף מעודדת אותה. זהו הרקע לקביעתו של בג"ץ כי על הממשלה לגבש מדיניות אכיפה אפקטיבית למניעת הטבות כלכליות ממשתמטים משירות צבאי.
"הכינוי 'חוק הפיצול' מטעה"
"הכינוי חוק ה'פיצול' מטעה. כאילו מדובר במעין שינוי ארגוני, כמעט טכני, חלוקת סמכויות בין פקידים. בפועל אין זה פיצול, אלא ריסוק. ריסוק המעמד המקצועי והעצמאי, הן של היועץ המשפטי לממשלה והן של התובע הכללי. הפיכתם של שומרי הסף והאמונים על אכיפת הדין במדינת ישראל לכאלה התלויים בדרג הפוליטי.
בחירות 2026 לכנסת ה-26 | סקרי מנדטים, מפת הגושים ועדכונים
"אחת הטענות שמעלים מנסחי החוק היא שהם הקפידו להותיר בגזרת התובע הכללי החדש ערובות מסוימות לשמירה על מידה מסוימת של עצמאותו.
בעוד היועץ המשפטי החדש יהפוך באופן כמעט מוצהר למשרת אמון, התובע, לכאורה, ייהנה מכמה הגנות, גם אם חלשות. אבל, הפרטים מגלים את התמונה העגומה. מנסחי החוק כללו בו מנגנונים שונים, 'Backdoors', למיסוד השפעה פוליטית על התובע הכללי ולהתערבות פוליטית בתיקים קונקרטיים.
"השפעה פוליטית על אכיפת החוק ויכולת הממשלה לקבוע את הדין עבור עצמה היא מאפיין של שחיתות. מדובר בזריקה אל פח ההיסטוריה את לקחי פרשת בר-און חברון ואת מסקנות ועדת שמגר שקמה בעקבותיה. ועדת שמגר קיימה עבודה מעמיקה ביותר והגיעה למסקנה חד משמעתית שכדי להגן על שלטון החוק וזכויות האדם היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי חייבים ליהנות מעצמאות מקצועית ואי-תלות בדרג הפוליטי. וכן, ועדת שמגר, שללה את רעיון הפיצול".
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, הגיב ב-X לדברי היועמ"שית בכנס: "אי אפשר להמציא דברים כאלה. לפי גלי בהרב מיארה, הקואליציה, שמשקפת את הרוב הדמוקרטי במדינת ישראל, נמצאת 'במרוץ לחיסול המוסדות הדמוקרטיים'. כי מה יותר דמוקרטי משלטון יחיד של עורכת דין אחת שלא נבחרה על ידי איש? אבל בדבר אחד גלי בהרב מיארה צודקת. המערכת תשנה לגמרי את אופייה. מדיקטטורה משפטית ללא חוק תהיה לנו דמוקרטיה. אמיתית. בקרוב".
גם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר תקף את דברי היועמ"שית: "היועצת המשפטית המודחת והעבריינית שוב מנסה להפחיד את הציבור. מי שבמשך שנים פעלה נגד הממשלה הנבחרת ורמסה את רצון הבוחר, היא האחרונה שיכולה להטיף לנו על דמוקרטיה. הציבור בחר במשילות, הציבור בחר בשינוי - ולא נאומים ממגדל השן יעצרו את זה".
"השבת האמון"
הפרקליט הצבאי, אלוף איתי אופיר: "נסיבות כניסתי לתפקיד, בעיצומה של תקופת מלחמה ממושכת, רב-זירתית וברגע משבר קשה עבור היחידה – חייבו אותי, ומחייבים אותי עדיין, לפעול בשני מישורים משמעותיים. שני מישורים הקשורים זה בזה.
"הראשון, הוא השבת האמון: הן אמון המפקדים במערכת המשפטית הצבאית ובעומדים בראשה; והן אמון המשרתים בצה״ל, והציבור הישראלי כולו, בכך שהמערכת המשפטית בצה"ל פועלת בהגינות, בענייניות, באחריות ובשיקול דעת – ללא ספק, וללא יוצאים מהכלל.
"והשני, המקביל, הוא ההכרח לוודא שהפרקליטות הצבאית, כחלק מצה"ל כולו, ממשיכה לנוע קדימה. לומדת, משתפרת, מתפתחת ובמקומות הנדרשים לכך מתקנת, על מנת למלא את ייעודה, הבטחת שלטון החוק בצה"ל כחלק בלתי נפרד מעמידתו של צה"ל במשימותיו, מחתירתו של צה"ל לניצחון ולהגנה על מדינת ישראל ואזרחיה.
"בתוך המציאות הזו, ובמבט לאחור בתום כחצי שנה בתפקיד, מתוך מפגש עם הצבא על פניו המגוונים, בחזיתות השונות, בתאי התקיפה, בחדרי הדיונים, בסיורים בשטח, ומשיחות עם מפקדים, לוחמים וחיילים – אני מבין טוב מקודם כמה מנעד התפקידים של הפרקליטות הצבאית, כגוף משפטי וצבאי הוא משמעותי וקריטי לביטחון המדינה.
"אין זה סוד, שמדינת ישראל נתונה כיום תחת מתקפה משפטית חסרת תקדים בזירה הבין-לאומית. הליכים בבתי דין בין-לאומיים, ניסיונות לקדם צווי מעצר נגד בכירי צה"ל והדרג המדיני, יוזמות משפטיות שונות, בטריבונלים מדינתיים ובינלאומיים, להגבלת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים לנו - כל אלה מהווים איום מרכזי המחייב התמודדות של ממש.
"כך, רק לפני מספר ימים פורסמה החלטת מזכ"ל האו"ם לצרף כוחות ביטחון ישראליים לרשימה השחורה הכוללת גופים האחראיים לאלימות מינית בסכסוכים, בשורה אחת עם ארגוני טרור כמו חמאס, דאעש ואל-קעידה. זוהי האשמה כוזבת וחסרת שחר, שהתאמצנו מאד לנסות ולמנוע אותה, ונמשיך להיאבק בה ובהשלכותיה.
"לפני מספר חודשים, מדינת ישראל הגישה את תגובתה המקיפה בתיק המתנהל בבית הדין הבין לאומי לצדק בהאג, במסגרתו מאשימה דרום אפריקה את ישראל בביצוע רצח עם ברצועת עזה.
"זוהי טענה מופרכת וחסרת בסיס, ואני משוכנע שהתגובה שגובשה, במאמץ בין-משרדי חסר תקדים בהיקפו, יחד עם משרדי המשפטים החוץ והביטחון וגורמי ממשלה נוספים, היא מסמך המבסס היטב את צדקת דרכה של מדינת ישראל. המערכה המדינית-משפטית עודנה בעיצומה והיא תלווה אותנו עוד שנים רבות".
"החזרת הכוח לעם"
בדיון פתוח שהתקיים בנושא "החלשת שומר הסף המרכזי ופגיעה בעצמאות התובע הכללי", בעקבות החוק שנידון בימים אלה בכנסת לפיצול מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, אמר יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, כי הצעת החוק היא "החזרת הכוח לעם".
"אין שום מדינה שבה אדם שאיננו נבחן ציבור מחזיק בסמכויות כאלה. שמעתי שהיא הייתה פה ושמעתי שהיא אמרה שהקואליציה עושה 'הפיכה נגד המוסדות הדמוקרטיים'. אני פעם למדתי קואליציה משקפת את הרוב הדמוקרטי, אז אם אנחנו הרוב הדמוקרטי הולכים נגד המוסדות הדמוקרטיים. באיזה צד במשוואה הזאת נמצא אדם אחד, אישה שמחזיקה בכל הכוח השלטוני?
"זה לא הפרדת הרשויות, איזה רשות היא מבצעת השופטת המחוקקת? האמת היא שהיא כולן. היא מבצעת, היא מחוקקת. הצעת החוק הייתה על השולחן כשהיא מונתה". המשנה ליועמ"שית, גיל לימון, השיב: "ביום שהצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש תעבור הציבור יאבד מעטפת הגנה".
עורך הדין עמית חדד נשאל בפאנל על הייצוג של רה"מ נתניהו במשפטו, וטען כי "מה שהשתנה זה לא רה"מ עם או בלי כתב אישום, אלא מה שהשתנה זה הייעוץ המשפטי לממשלה. 'בג"צ גופמן' זה קפקא על סטריאודים שמוכפלים בשלישית וברביעית. סבירות ההחלטה של ראש הממשלה למנות לתפקיד אדם שהוא לא טוב למדינה היא לא הגיונית.
המשנה ליועמ"שית גיל לימון אמר: "לנהל משפט נגד ראש ממשלה זה אירוע קשה ברמה הייעוצית. נתקלנו באנשים שניסו לסיים את כהונתם. נתקלנו באנשים שניסו לתת להם תפקידים על רקע עדותם. יש שאלה על החנינה - ואתה צריך יועץ משפטי עצמאי, ולא פוליטי.
ח"כ רוטמן אמר: "לא היה יועץ או משנה שחתומים על כל כך הרבה חוות דעת שביהמ"ש זרק מכל המדרגות. כשמדברים על שלטון החוק - יושב כאן גיל לימון שמונה בניגוד לכללים והוא יספר לכולם איך למנות בגילוי נאות. כמות החמאה שיש על הראש, מזל שממוזג פה. לימון השיב: "זה לא ראוי לתגובה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו