שכר השופטים על הכוונת: החוק החדש שמקדמת הקואליציה

ועדת הכנסת צפויה להצביע השבוע לקראת קריאה ראשונה על הצעת חוק של ח"כ אביחי בוארון, המבקשת לשנות באופן מהותי את מנגנון קביעת השכר של נושאי המשרה הבכירים ברשויות השלטון - בהם שופטים, חברי כנסת, שרים ובכירים נוספים.

עיקרי הדברים

• הצעת חוק חדשה מבקשת לשנות את שכר השופטים והפוליטיקאים
• שכר כלל הבכירים ייגזר משכר נשיא המדינה
• בוארון: המטרה היא לקצץ בשכר השופטים
• החוק צפוי לעבור בקריאה ראשונה בלבד בשלב זה

לפי ההצעה, תוקם ועדה ציבורית בת שלושה חברים שתהיה אחראית לקביעת שכרו של נשיא המדינה, וממנו ייגזר שכרם של יתר בעלי התפקידים. בראש הוועדה יעמוד חבר סגל אקדמי בכיר שימונה על ידי נשיא המדינה, ולצדו יכהנו שופט מחוזי או עליון בדימוס שימונה על ידי נשיא בית המשפט העליון, ודיין בדימוס מבית הדין הרבני הגדול שימונה על ידי נשיא בית הדין.

על פי המודל המוצע, שכרם של ראש הממשלה, יו"ר הכנסת ונשיא בית המשפט העליון יעמוד על 95% משכר נשיא המדינה. ראש האופוזיציה, ממלא מקום ראש הממשלה וממלא מקום נשיא העליון יקבלו 90%; שרים, שופטי בית המשפט העליון והרבנים הראשיים לישראל יקבלו 85%; ואילו חברי הכנסת מן המניין יקבלו 75% משכר נשיא המדינה.

גם שכר השופטים בערכאות הנמוכות יותר צפוי להשתנות. לפי ההצעה, שופט שלום ישתכר 65% משכר נשיא המדינה, בעוד ששופט מחוזי יקבל 75%.

המשמעות המעשית של החוק תלויה בגובה השכר שייקבע לנשיא המדינה. אם השכר יעלה, עשויים לעלות בהתאם גם שכרם של חברי הכנסת, השרים והשופטים. באופוזיציה טוענים כי זהו היעד האמיתי של המהלך. מנגד, בוארון טוען כי מטרת החוק היא דווקא לצמצם את שכר השופטים ולהביא לחיסכון תקציבי.

לדבריו, אם השכר ייגזר מהשכר הנוכחי של נשיא המדינה, שכרו של נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, העומד כיום על כ-100 אלף שקלים בחודש, עשוי לרדת לפחות מ-60 אלף שקלים.

למרות שההצעה צפויה לעבור בקריאה הראשונה, ההערכה במערכת הפוליטית היא שסיכוייה להשלים את הליך החקיקה בכנסת הנוכחית נמוכים. מדובר בתיקון לחוק יסוד, ולכן נדרש לו רוב של 61 חברי כנסת בכל שלבי החקיקה. עם זאת, בקואליציה רואים בעצם קידום החוק הישג פוליטי, שכן לאחר הבחירות ניתן יהיה להחיל עליו דין רציפות ולהמשיך את הליך החקיקה מהמקום שבו הופסק.