גייסנו יותר מ־600 חיילות וחיילים, אמיצות וגיבורים, למשימה מסובכת: לחשוף את המקום הסודי ביותר - המחשבות שלהם. לשמחתנו, הם עמדו במטרה וכבשו את היעד בגדול.
התחלנו בדבר הכי חשוב: אוכל! מהר מאוד גילינו שעם כל הכבוד לתרומות הרבות בצורת סטייקים, שהגיעו לשטח ודיללו משמעותית את כמות הפרות בישראל, רוב החיילים - כשני שלישים - מאמינים במשפט "הצבא צועד על קיבתו", אבל עדיף שהיא תהיה מלאה באוכל של אמא. נו, טוב, גם של אבא שיודע להכין יותר מחביתה.
חיילים חרדים שרים את ההמנון בטקס ההשבעה // צילום: דובר צה"ל
לקינוח כולם הלכו על הקרמבו הלאומי, עם כמות חטיבתית של חובבי וניל, לעומת יחידה מובחרת של מעדיפי מוקה. ושלא תטעו: אלה לא רק בני 22-18 שעדיין זוכרים חסד לימי התיכון העליזים. הם אמנם הרוב, אבל בין משתתפי הסקר היו גם מילואימניקים ואנשי קבע בני 25-23, ואפילו בני 35 פלוס.
בכל מקרה, הם כולם צריכים להיזהר עם הביס כדי לא ללכלך את השפם, שבשאלת הטרנדים הוא הוביל ביתרון קל. קצת פחות ממחצית מגיבורינו הלכו על טרנד החתונות, בעיקר כי חופה בבונקר זולה יותר מאשר באולם אירועים. חוץ מזה, לזוגות הטריים ברור שלפני החופה יידרש גילוח של השפם - גם של הכלה הקרבית.
חלומות ב(ה)קיץ
וכך הם יצאו לחזית בראש שקט (רובם מזרוע היבשה, אבל היו לנו גם נציגים מהים ומהאוויר), עם רוב ברור שמעדיף להילחם בקיץ, לעומת כשליש הנוטים לאמבטיות בוץ, כי מה אכפת להם - הרי זאת אמא שתקועה אחרי זה עם כל הכביסה.
הם כבר חושבים על היום שאחרי, שבו קצת יותר מחצי מהם יטוסו לחופשה בחו"ל - בכל יעד שהוא לא עזה, למרות החוף היפה. השאר בחרו בארצנו, ובונים על הנחת חיילים בצימר.
חלקם גם יטוסו בקיץ לאולימפיאדה בפריז, כי הרוב המוחץ בטוח שנחזור משם עם סדרה של מדליות - אבל תכל'ס, ללוחמים וללוחמות שלנו מגיעות המדליות האמיתיות, של עוז וגבורה, והן הרבה יותר שוות מהזהב האולימפי.
בין לוחמינו המהוללים יש גם מי שיעדיפו לטוס באביב לאירוויזיון בשבדיה, ומתוכם - רוב די מצומצם שבטוח שהנציג שלנו וגם השופטים לא יזייפו בדרך לזכייה חמישית בתואר. הללויה לדוז פואה.
ולבסוף, השאלה הכי חשובה: האם יחד ננצח? המאמינים בזה יכולים לגרום אפילו לקים ג'ונג־און לחלום על שיעור בחירה כזה - 100%!
צילומים: אי.פי, פריפיק, גיא זלצר, דניאל קמינסקי, GettyImages, משה שי, אורן בן חקון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
