אמת, אני לא צופה בערוץ 14. אתם בטח כן. אף שהייתי ממייסדיו כשעוד קראו לו ערוץ 20, הכיוון שתפס לא מתאים לי. אבל יש תוכנית אחת ששווה צפייה - "שיחה" של עודד הרוש, איש תקשורת שאני מעריך מאוד כבר מזמן, ועכשיו הראיונות שהוא עושה לא עושים הנחות, אבל חפים מתוקפנות ביביסטית מצויה. אני ממליץ על הפרק עם אלדד קובלנץ, ראיון נדיר בעומקו ובכנותו. בזכותו לחצתי 14 בשלט, וזה לא מעט.
חוק הנאשם
נכון הדבר הכי מרתיח בהוויה הישראלית הוא העבריינים האלה שדוקרים ביד אחת וביד השנייה מחזיקים את הכיפה שלא תעוף? נכון אין חילול השם יותר מגעיל מפושע בציציות? ונכון שאם יש דבר יותר מקומם מהחבר'ה האלה, זה בני משפחתם שבאים לעודד אותם ותוקפים משפחות של נפגעי עבירה?
פעם אחר פעם אני צופה במחזות הזוועה האלה, ומתפלא איך בהינף חוק אחד או שניים כל הבעיה הזאת מתחסלת. קבלו את חוק הנאשם על כל סעיפיו:
1. הנאשם בעבירה חמורה, המופיעה בעשרת הדיברות, שמגיע לבית המשפט בכיפה או ציצית או שתיהן, מסתכן בכפל עונש. מכיוון שהוא כפוף לשתי מערכות חוק, חוק המדינה וחוק התורה, אם יימצא אשם ייגזרו עליו שני עונשים לא חופפים, שיוציאו לו את החשק להתחזות לשומר תורה ומצוות. כמו כן, בסעיף קטן 1א' החוק קובע כי פושעים שרצחו, אנסו או גרמו במודע נזק גדול לזולת לא יוכלו לשבת באגף התורני. הוא יהיה פתוח רק לעוברי עבירות קלות, לעבירות שגגה, רשלנות ופשעים ברף הנמוך. כל השאר - לכלא הרגיל, כי מי שמחויב לתורה ולבורא לא פושע ככה, ואם פשע - סימן שאינו מאמין.
2. ביזיון. מי שמגיע לבית המשפט חמוש באביזרים דתיים, אך ידוע שבשעת ביצוע העבירה לא היה דתי, יעמוד למבחן על ידי רשם בית המשפט ובו יישאל שלוש שאלות הלכה פשוטות. לא יידע? יוריד הכיפה והציצית, ויואשם בביזיון בית המשפט ובהתחזות לאחר.
3. בני משפחה. נאשמים בעבירות חמורות יוכלו להביא איתם לאולם המשפט עד ארבעה בני משפחה, שיפקידו תעודות זהות בכניסה ויקבלו אותן בחזרה רק בתום הדיון, שבו יתנהגו למופת. אם מישהו מהם יעז לפנות לשופט בדיבורים אלימים, או יותר גרוע, לאיים על משפחת הנפגע או הנפגעת - הוא יוצא מייד מהאולם ועונשו של בן משפחתו יגדל בשנה.
4. סטרילי. כל בית משפט בישראל יוקף בשטח ברדיוס 100 מטרים שאליו אין כניסה לתומכי עבריינים. כל פעילות תמיכה בתוך השטח הזה תגרום למעצר מיידי של התומכים.
הנה, סידרתי לכם את זה. עכשיו רק צריך להחליף את רוב השופטים ואת הפרקליטות (והעומד בראשה), לבנות עוד בתי כלא ובתי מעצר, ולתת אומץ בלב השוטרים. אחרי שנגמור עם זה, נקים חברת מופת. עד אז - שימו כיפה. נזדקק להרבה רחמי שמיים בקרוב.
מלכודת הקליק
מכירים את הכותרות האלה באתרי רכילות בסגנון "משה קונץ וחיה לונץ נפרדים אחרי 30 שנה"? ואז אתה לא עומד בפרץ ולוחץ על הקישור - רק כדי לגלות שמשה וחיה נפרדים מעציץ הפילודנדרום האהוב שלהם לשבוע בשל נסיעה קצרה לנהריה, בסופה הוא יחזור אליהם למרפסת.
נותנים לך כותרת מעורפלת המבטיחה גדולות, ואחרי שלחצת אתה מגלה קטנות עד זעירות. אתה מבטיח לעצמך לא ליפול בזה יותר, אבל בפעם הבאה, כעבור שמונה דקות, זה קורה שוב
קוראים לזה הונאה, והעיתונות הדיגיטלית עברה כמעט כולה להונאות האלה, הנקראות גם קליקבייט, מלכודת הקליק. נותנים לך כותרת מעורפלת המבטיחה גדולות, ואחרי שלחצת, אתה מגלה קטנות עד זעירות. אתה מבטיח לעצמך לא ליפול בזה יותר, אבל בפעם הבאה, כעבור שמונה דקות, זה קורה לך שוב.
אז השבוע זה קרה לי. באתר TMI, הפועל תחת המותג "מעריב" שלא נותר ממנו שום דבר מאז שהייתי קורא אותו בשקיקה כל יום בילדותי, הופיעה הכותרת הבאה: "פרסום ראשון: אברי גלעד והאקסית חוזרים". לא תלחצו? בטח תלחצו. ואז, אחרי הלחיצה, יש טקסט ארוך על גירושיי הטריים, ועל יחסי עם הגב' אילון נופר, חברתי הטובה מאוד, מייסדת מיומנה ואושיית רשת ענקית, שיחד איתה אופיע בתוכנית "המטבח המנצח" בשידורי קשת.
אבל ב"מעריב" זה לא סיפור מספיק טוב, ולכן הוסיפו: "האם הקאמבק המקצועי במטבח יוביל לקאמבק רומנטי מלא?" (ממש לא), וגם "הוא מוצא נחמה בזרועות מוכרות מאוד" (לא).
מבינים? חברתי המעולה אילון, שהיתה גם בת זוגי זמן קצר לפני 200 שנה, ושכל הרומנטיקה בינינו מיצתה עצמה מזמן ונותרה רק חברות טובה, פתאום אמורה לנחם אותי בזרועותיה. אבל אני טיפוס שאינו מבקש נחמה מאף אחד ומאף אחת, כי אני אדון לחיי ולהחלטותיי, ומאמין שהכל לטובה, ואין צורך בשום נחמה, לא בזרועות ולא בתפוחי אדמה. אז למה כתבו ככה?
כי זה מביא תנועה. ובאמת כמות ההודעות שקיבלתי עם ברכות חמות היתה מדהימה, ונאלצתי לאכזב, וגם בנותיי קיבלו ים תגובות מחברותיהן, והיו צריכות קודם לבדוק איתי מה קורה, ולא נעים וכל זה. ורק נשאלת השאלה: למה זה סביר לשקר לקוראים, להטעות, להוליך שולל ועל הדרך לחבל בחיי האנשים שמעלילים עליהם יחסים שאינם, פרידות שלא קרו, ילדים שלא נולדו וכו'?
ועוד שאלה: האם במסגרת ההחלטות הטובות שאתם מקבלים על עצמכם לכבוד הקיץ, תחליטו שכל אתר שמבלף אתכם יימחק מהמועדפים שלכם? מהאינסטגרם? מהטיקטוק? לא נכון. כיף להשתקר. אתם מכורים לזבל הזה. ובכל אופן, בידיעה הבאה עלי תדעו: חרטא שמרטא. הכל כשהיה. אין חדש, וקצת חבל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו