מרדכי דוד ורועי סטאר הם כמו הבסיג' באיראן. אותם הימין מהלל?

משהו בי מבין את צהלות השמחה במחנה הימין למראה כל תעלול חדש של הצמד מקס ומוריץ,מרדכי דודורועי סטאר, שהם בעצם שני עבריינים קטנים, אנשים פגועים שמחפשים תשומת לב ומצאו את המעיין שממנו אפשר לשתות בלי להיענש.

אני מבין את האמירה ששני הכלומניקים האלהמעמידים מראה לפני פורעי השמאל, שעשו ככל העולה על דעתם וקיבלו גב מהמערכת המשפטית, וכך יכלו להטריד את כל מי שלא בא להם טוב בעין בלי לשלם מחיר. האמת היא שחזיתי בטור זה ממששכך יקרה בעתיד: שהתקדימים שיצרו מפגיני האופוזיציה - במיוחד הקיצוניים שבהם - יתהפכו להם על הראש וידרדרו את המדינה למלחמת כנופיות בריונים. אשר יגורתי בא.

בלימודים שלי את תורת ימימה אני מחשיב במיוחד משפט שאומר כך: "לא עונים לחוסר דיוק בחוסר דיוק כמאשימים". כלומר, אם מישהו עושה משהו שברור שהוא לא סבבה, אתה לא עושה משהו שגם הוא לא סבבה בשביל להחזיר לו ומאשים אותו שהוא אחראי. לא. התשובה ההולמת לחוסר דיוק היא דיוק. דווקא כשהזולת מרשה לעצמו להפר כל חוק וכל סדר, אתה דבק בסדר. מראה בעצם התנהגותך איך מתנהגים בני אדם. זאת דרך הימין האמיתי. תשאלו את ז'בוטינסקי.

רועי סטאר הוא עבריין קטן. שמו נקשר בזיוף רישיונות נהיגה לשוהים בלתי חוקיים בארץ שעלו על הכביש שלנו ללא לימודי נהיגה, וגם בסחר בסמים. את העבריין הזה מחנה הימין מרים על כפיים. איזה עולב. מבחינת סטאר, הוא פיצח את השיטה. אתה מסיח את הדעת מהעבירות שלך ויוצר לעצמך תמיכה ציבורית ופוליטית כדי שתוכל להגיד אחר כך שאתה נרדף.מעניין ממי הוא למד את זה, לכסות על עבירות קטנות עם עבירות גדולות. המצאה.

לגבי התכשיט השני, מרדכי דוד, כל המילים כבר נאמרו. מדובר בבחור אבוד, קבצן נדבות של תשומת לב, איש אומלל שנישא על כפי ההמון הנבער.

שני אלה מזכירים לי את פלוגותהבסיג' באיראן. הידעתם שהשירות בבסיג' הוא התנדבותי? לשם מתנקזים כל אומללי החברה, שמחפשים לעלות בסולם החברתי בזכות זה שהם מרביצים לאנשים טובים מהם. והנה, גם אצלנו מתחיל להיווצר בסיג' משלנו.

והשלטון? לא רק מחבק. השלטון מעניק לגיטימציה, וכך הופך את השניים - פלוס הגברת הדר מוכתר, שנוטפת זיעה ממאמץ למצוא חן- לזרוע שלטונית ממש. כשיפזרו פה הפגנות עם אופנוענים ואלות שבהן יפליאו מכות על עיוור, תזכרו איפה זה נולד.ומי היה הסנדק.