באמצע הראיון עימו, חושף צביקי טסלר, המסביר הלאומי של פיקוד העורף, פרט מפתיע: בביתו בקיבוץ הדתי קבוצת יבנה, שם הוא מתגורר עם משפחתו, אין מרחב מוגן.
"הנה, זה לא סיפור של צביקי שיושב באולפנים, אלא תפקיד היסטורי ואחריות של כל אחד ואחד וערבות הדדית", הוא אומר, "אני גר בבית ישן של הרבה מאוד שנים בקיבוץ, ובמקרה אין לי מרחב מוגן. אז הדלת של השכנים שלנו תמיד פתוחה, וכבר יצא לנו להיות שם במרחב המוגן כשהיתה אזעקה. אפילו שידרתי משם".
הוא כנראה הפנים הכי מוכרות, ובוודאי הכי מרגיעות, של המלחמה באיראן. ערב ערב הוא על המסך של חדשות 12: נותן הנחיות להיכנס למרחב המוגן ולא לצאת עד לקבלת אישור פיקוד העורף, מבקש שנדבר עם הילדים, אפילו שנשחק איתם, ובעיקר שלא ניכנס לפאניקה. פה ושם, כהדהוד לימי מלחמת המפרץ, הוא גם מציע שנשתה מים.
בלי שאננות, בלי פאניקה
אנחנו מדברים כמה שעות אחרי התקיפה האמריקנית באיראן. כשאני שואל לשלומו הוא עונה: "הכי טוב שאפשר", ומייד מסייג: "אני אומר את זה באופן כללי. גם לא הגדרתי כמה אפשר. אני מנסה כל הזמן להיות במרכז ולא בקיצוניות. לאזן בין הוראות מדויקות, מידע אמין וסמכותיות ולא לייצר פאניקה בציבור. אני חייב לאזן בין אלו שנמצאים בשאננות, יוצאים לצלם יירוטים וחוגגים על האירוע, שזו בעיה בפני עצמה - לבין אלו שנמצאים באמת בחרדה גדולה מהטילים ומהמלחמה.
"נכון שאני בפרונט ומול המצלמה, אבל אני וכל המסבירים המצוינים שלנו לא לבד. יש מערכת שלמה של הסברה של פיקוד העורף ברשתות החברתיות, בטלגרם, גם באתר שלנו".
בליל מכת הפתיחה של מבצע עם כלביא, רוב הישראלים נמו בשלווה במיטותיהם, בלי לדעת מה עומד לקרות. טסלר, מצידו, היה בסוד העניינים, והמתין בחניון של נווה אילן כמעט שעה עד שנכנס לאולפנים, כדי שהמידע לא ייחשף. אפילו לאשתו לא אמר מילה. "קיבלנו תדריך לפני", הוא מספר, "רציתי לשמור על חשאיות, ושזה לא ייפגם בגללנו".
אבל בזמן שהוא מנחה את הציבור כיצד להתגונן ולהציל חיים, יש בטסלר צד שאולי היה רוצה להיות במלחמה הזו במקום אחר. "אני חושב שכולנו חלק מההיסטוריה כרגע. במקרה זה נפל במשמרת שלי. אם תשאל אותי באופן אישי, הייתי מעדיף להיות בקוקפיט, בדרך מזרחה (טסלר היה בעברו טייס מסוקים, מפקד טייסות וכיהן בתפקידי פיקוד רבים בצבא, במשטרה ובפיקוד העורף; ע"נ).
מחפש את המקלט הקרוב
טסלר, למרות הרזומה העשיר שלו, נשאר איש ענו וצנוע. הוא הסכים לקיים את הראיון הזה בגלל המצב בעורף ותפקידו כמסביר של פיקוד העורף. הוא חוזר ומדגיש כמה הוא ממוקד במתן הנחיות מצילות חיים של פיקוד העורף, גם במחיר של הימנעות מהשתתפות בכל דיון אחר באולפן.
על המשמעת של הציבור בזמן המטחים יש לו בעיקר מילים טובות, והוא מנסה, מתוקף תפקידו, לשמש דוגמה. "זה מאמץ של מדינה שלמה. אני חלק ממנה. כשאני נוסע מקבוצת יבנה לנווה אילן או להפך, בכל מקטע כביש אני מתכנן מה אני עושה אם אני מקבל התראה. אולי לפנות ליישוב הקרוב, אולי לחפש מקלט".
הוא מוצף בטלפונים בימים אלה; לא מפתיע, כשנזכרים שהוא משמש כתובת להמוני ישראלים. לא שזה מפריע לו. "אני בתפקיד, ואני משתדל להשיב לכולם. אמנם ארץ נהדרת עשו פניות מוזרות (הכוונה לחיקוי שלו בתוכנית, שביצע ערן זרחוביץ'; ע"נ), אבל אין כאלו. אנשים באמת פונים כשדברים רלוונטיים מטרידים אותם".
לישון? אל תצחיקו אותו. מאז החלה המלחמה הוא עובר לילות שלמים בלי שינה, אחרי שעות רבות של שידורים. "אני מגיע לפעמים הביתה לפנות בוקר ולעיתים עוד משדר מהבית. אני לא מתלונן ולא עייף".
אתה אוכל בכלל? חי בין השידורים?
"אני אוכל יותר מדי, ופחות מדי חלבונים".
בראיון המלא עימו, שיתפרסם בסוף השבוע, מספר טסלר בין השאר על ההתרגשות שאחזה בו כשהחלו התקיפות באיראן - ואיך חיכה במקלט בחדר האוכל של הקיבוץ לבנו, שהאזעקות תפסו אותו בדרכים.
הכתבה המלאה - בסוף השבוע ב"שישבת"