מטוסי קרב של חיל האוויר ממריאים לתקיפות באיראן // צילום: דובר צה"ל
בראשית ינואר הזדמן גורם ישראלי לפגישה עם השר לעניינים אסטרטגיים, רון דרמר, בקומה השמינית של משרד ראש הממשלה בירושלים. שבוע אחר כך נפגש אותו גורם עם הרמטכ"ל דאז, הרצי הלוי, בלשכתו בקומה ה־14 שבקריה בתל אביב. משתי הפגישות הללו יצא הגורם עם אותה תובנה – ישראל חצתה את הרוביקון. תקיפה באיראן היא רק עניין של זמן.
חצי שנה מאוחר יותר, השילוב בין הקומה השמינית לקומה ה־14, בין המדיני לצבאי, הוא שאפשר לשחרר את הקפיץ של "מכת המנע" ביום שישי ה־13. האופציה הצבאית מול איראן, שעמדה על העץ זה עשור לפחות, הבשילה בתזמון מושלם עם האור הירוק המדיני. בום.
התוכניות למלחמה מול איראן, וליתר דיוק לתקיפה נגד מתקני הגרעין, התגבשו זה זמן רב במערכת הביטחון והכתיבו את בניין הכוח של צה"ל בשני העשורים האחרונים. ואולם בישראל, כמו בישראל, כל התוכניות הללו נזרקו לפח ברגע האמת כדי לפנות מקום לתוכנית חדשה, יצירתית ונועזת, שנרקמה בזריזות.
"בתכלס, התחלנו את נוהל הקרב לתקיפה בצורתה הנוכחית רק באוקטובר 2024", אומר גורם שהיה בסוד העניינים. "רק אז הבנו שצה"ל צריך להיות מוכן לא רק לתקיפה נקודתית באיראן, אלא למערכה שלמה".
עד לאחרונה, גם בכירי המערכת התייחסו לרעיון של תקיפה באיראן כדבר מופרך, מוצר שיישאר לעולם על המדף. אבל שלושה חודשים בסתיו 2024 שינו את הגישה הזו לחלוטין.
שמיים פתוחים. חיל האוויר בדרכו לתקיפה ברחבי איראן // צילום: דובר צה"ל
בספטמבר נערכו "מבצע הביפרים", המטס לשלילת הרקטות של חיזבאללה והחיסולים המוצלחים של צמרת הארגון, מנסראללה ומטה, שהפכו את חיזבאללה לברווז צולע. "תמיד אמרנו שלישראל אין גבול עם איראן, אבל לאיראן יש גבול עם ישראל - חיזבאללה שעומד על הגדרות ויגיב בעוצמה ברגע שנתקוף", אומר גורם צבאי לשעבר. "ברגע שהגבול הזה נמחק, התחיל משחק אחר".
באוקטובר יצא חיל האוויר למבצע "ימי תשובה", שכלל לראשונה פגיעה נרחבת בסוללות נ"מ על אדמת איראן, והצלחתו עשתה לטייסינו חשק לעוד, ובנובמבר נבחר דונלד טראמפ לקדנציה שנייה בבית הלבן והפיח רוח נוספת במפרשיהם של מצדדי התקיפה, וראש הממשלה בנימין נתניהו בראשם. בדצמבר, בצמרת הישראלית כבר לא שאלו יותר אם התקיפה מול איראן תתקיים. השאלה היתה רק מתי.
באותם ימים, כשבצה"ל החלו לדייק את פרטי התקיפה הממשמשת ובאה באיראן, הבינו שצריך לעשות שם בדיוק את מה שזה עתה נעשה בלבנון - מהלומה מרוכזת, מפתיעה, שתוציא את הצד השני משיווי משקלו. אם תרצו, דוקטרינת הדאחיה 2.0. "בצבא קוראים לזה 'מבצע עריפה'", אומר גורם שהיה בסוד העניינים. "ההבדל הוא שלחיזבאללה עשינו את זה בעשרה ימים ולאיראן עשינו את זה במכת הפתיחה, בתוך שעה אחת".
משינוי הדיסקט באמ"ן, דרך הצוותים שרקמו את המתקפה בחיל האוויר ועד למבצע ההונאה המדיני־תקשורתי שהרדים את האיראנים רגע לפני שעת ה־ש': כך נערכה ישראל למלחמה באיראן.
האגוז הקשה לפיצוח
בצה"ל אמנם התאמנו לתקיפת מתקני הגרעין האיראניים במשך שנים, אך במקביל גם הגיעו לתובנה כי תקיפה כזו תעכב את הפצצה האיראנית בשנים ספורות בלבד, ותגרור בעקבותיה מלחמה מורכבת מול חיזבאללה.
בהתאם לכך, בתקופת גדי איזנקוט כרמטכ"ל, העיסוק המודיעיני באיראן היה דל יחסית, ואמ"ן הפנה את מרבית משאביו צפונה, ללבנון. לגישה הזו תרם גם הסכם הגרעין של ממשל אובמה, שנחתם חצי שנה לאחר כניסתו של איזנקוט לתפקיד והקשה במידה מסוימת על האיראנים לפרוץ לפצצה. "התפיסה של איזנקוט היתה שהסכם הגרעין ישהה את תוכנית הגרעין האיראנית, ולכן אין מה למהר", אומר קצין בכיר לשעבר.
ביטול ההסכם על ידי טראמפ, במחצית 2018, החזיר את אמ"ן לשולחן השרטוטים. "חצי שנה אחרי ביטול ההסכם, כשאביב כוכבי מונה לרמטכ"ל, צה"ל התחיל לעשות 'שיפט' מודיעיני מלבנון לכיוון איראן", אומר אותו קצין בכיר לשעבר. אחת ההחלטות הראשונות של כוכבי היתה הקמת אגף האסטרטגיה והמעגל השלישי (אג"ס), שנועד לרכז את פעילות צה"ל אל מול מדינות שאינן גובלות בישראל, כלומר איראן.
בסוף 2021, כאשר כוכבי מינה את אהרון חליוה לראש אמ"ן, הדיון הראשון שערך חליוה היה בסוגיית "איראן גרעין". "כבר אז הבנו שמבחינה מודיעינית, אנחנו לא בכיוון", אומר אדם שהשתתף בדיון. בשנים הבאות ייערך באמ"ן שינוי מבני, שיסיט עוד ועוד משאבים וכוח אדם לכיוון איראן. זירת "צפון־מזרח" בחטיבת המחקר - שעסקה באיראן, בסוריה ובעיראק - פוצלה לשניים, וכך הוקמה זירה חדשה בראשות אלוף משנה, שעסקה אך ורק באיראן. הזירה הזו הצטרפה לאחותה האיראנית שהוקמה עוד קודם לכן בחטיבת ההפעלה. בהמשך הוקמה זירת איראן גם בחיל האוויר.
"מה שאתה רואה כעת הוא פרי המאמץ של אותן שנים בזירות איראן באמ"ן ובחיל האוויר", אומר גורם ששוחח איתנו. "לשם הלך הרבה מאוד כסף, והגופים האלה הצדיקו זאת".
ככל שמערכות הנ"מ האיראניות מופו ונחקרו מודיעינית, הגיעו באמ"ן ובחיל האוויר למסקנה שניתן לא רק לסלול את הדרך למתקני הגרעין, אלא גם לטהרן ולאיראן כולה. המילים "עליונות אווירית" החלו להיאמר, תחילה בלחישה ואחר כך בהתלהבות גדולה
חקר המטרות באיראן בידי אמ"ן וחיל האוויר התמקד בשלוש רגליים של תוכנית הגרעין: מערך הטילים, מתקני ההעשרה ו"קבוצת הנשק" (הרכבת מתקן גרעיני על טיל בליסטי). בהתאם לכך, באמ"ן אספו עוד ועוד מודיעין על משגרים, מחסנים ומפעלים במערך הטילים האיראני, ובחיל האוויר תוכננו תקיפות ממוקדות כנגד מתקני ההעשרה. בשלב מוקדם למדי הגיעו בצה"ל להבנה כי ניתן לפגוע מהאוויר ביעילות במתקן ההעשרה בנתנז, אך לא בזה שבפורדו, שנחפר לעומק רב בהרבה.
מערך הטילים ומתקני ההעשרה הציבו אתגרים משלהם, אבל בקהילת המודיעין הבינו שהאגוז הקשה ביותר לפיצוח הוא דווקא הרגל השלישית של תוכנית הגרעין, "קבוצת הנשק", תחום שבו החלו המדענים האיראנים לצבור תאוצה מדאיגה.
"בניגוד למתקני ההעשרה ומפעלי הטילים שפועלים במתקנים גדולים, פרויקט ההנשקה פועל במתקנים קטנים יחסית, ולא צריך בשבילו תשתית גדולה", מסביר גורם המעורה בפרטים. "שנית, במקרה של קבוצת הנשק, אתה מנסה להילחם בידע. אז איך, לעזאזל, שוללים ידע שנצבר לאורך הרבה זמן?".
ככל שאנשי המודיעין העמיקו בשאלה הזו, הם הגיעו לתובנה ש"צוואר הבקבוק" של קבוצת הנשק הוא המדענים עצמם. "הבנו שצריך להתמקד בגורם האנושי", אומר אותו גורם.
ב־2021 חוסל מוחסן פחריזאדה, ראש תוכנית הגרעין של איראן, במבצע מתוחכם על אדמת איראן. "פעולה יפה", מגדיר זאת אדם שראה כבר מבצעים רבים. "הבעיה היא שבאיראן יש הרבה מדענים וידע מדעי. חיסול של מדען אחד, בכיר ככל שיהיה, לא עוצר תוכנית שלמה". ואכן, גם ללא פחריזאדה המשיכה איראן לדהור קדימה. באמ"ן ראו זאת, והגו רעיון חדש – חיסול שורה של מדעני גרעין, בבת־אחת.
נושא חיסול המדענים עורר גם תחרות בריאה בין צה"ל למוסד. במוסד הציעו לבצע את הפעולה באמצעות רחפנים, בעוד שבצה"ל המליצו לתקוף את המדענים מהאוויר, באמצעות חימוש חדשני שניתן לשגר ממרחקים גדולים. בתחילה עלתה המחשבה לפגוע במדענים במקום אחד, במהלך ישיבה משותפת, אולם בהמשך הוחלט לשנות גישה ולפגוע בהם בנפרד, בבתיהם בטהרן.
כשהמבצע הצה"לי, המשותף לאמ"ן ולחיל האוויר, הוצג לראשונה לנתניהו בספטמבר 2002 תחת השם "נרניה", הוא נדלק על הרעיון. "העניין הכירורגי והסימולטני הצית את דמיונו", אומר אדם שנכח בחדר.
בעקבות כך, ביחידה 8200 של אמ"ן החלו לעקוב באופן קבוע אחר שורה ארוכה של מדעני גרעין איראנים, וידעו להגיד בכל רגע נתון היכן הם נמצאים. בחצי השנה האחרונה העבודה על המבצע הוגברה, ופעמיים בשבוע התכנסו מומחי הגרעין של חטיבת המחקר באמ"ן לסיעור מוחות, שבו צמצמו עוד ועוד את קבוצת היעדים לחיסול. "זה היה כאילו הם משחקים 'סופר־גול'", אומר גורם צבאי. "מבריכה מאוד גדולה של מטרות, הם בחרו את נבחרת המדענים הכי טובים בכל תחום, אלה שבלעדיהם מיזם קבוצת הנשק של איראן יהיה בבעיה. בחטיבת המחקר שייפו את העניין הזה יום ולילה".
לקראת תחילת 2025, כש"נבחרת החלומות" היתה מוכנה, הוקם צוות משותף לאמ"ן ולחיל האוויר שהפך את המבצע השאפתני לתוכנית אופרטיבית. ואז, למישהו באמ"ן היה עוד רעיון.
"את כולם במקביל"
הצלחת המתקפה המרוכזת על חיזבאללה בספטמבר 2024, שהוציאה את הארגון משיווי משקל ולמעשה הכריעה את המערכה מולו, גירתה את דמיונם של אנשי אמ"ן. כמה שבועות אחר כך החלו הגורמים שעסקו באיראן להעלות את הרעיון שלפיו ניתן לעשות באיראן את מה שנעשה בלבנון.
"לקחת להם את כל ההנהגה הצבאית, במכה אחת", מגדיר זאת גורם בקהילת המודיעין.
בניגוד ל"מבצע המדענים", שבו קבוצת המטרות צומצמה ככל שחלף הזמן, כאן פעלו אנשי אמ"ן להפך: מה שהתחיל כרעיון לחסל רק בכיר איראני אחד או שניים במקביל, התרחב לחיסול בכירים נוספים. כך, למשל, התוכנית הראשונית התמקדה בחיסול מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה, וזאת מתוך שיקול פונקציונלי - להקשות על האיראנים להגיב למתקפה ישראלית. אלא שלאט־לאט רשימת היעדים הלכה והתארכה, והחלה לכלול גם את מפקד משמרות המהפכה, ואת הרמטכ"ל האיראני וסגנו.
לדברי גורם המעורה בפרטים, "כשעלה הרעיון אף אחד לא האמין שאמ"ן ידע להביא את כולם במקביל", אך באמ"ן התעקשו והקימו צוות מיוחד שעסק במבצע מסביב לשעון. תוצרי הצוות הזה הוצגו לראש אמ"ן, האלוף שלומי בינדר, ובהמשך צורפו כשותפי סוד גם גורמים מחיל האוויר.
בחודשים האחרונים נערכו ישיבות רבות משותפות לבינדר, למפקד חיל האוויר האלוף תומר בר ולראש אגף המבצעים האלוף עודד בסיוק, שנועדו לסנכרן את המבצע עד לפרטי הפרטים שלו. ככל שחלף הזמן, שלושת האלופים והפקודים שלהם צברו ביטחון שאכן, המבצע היומרני הזה עשוי להצליח.
עוד בניגוד למדענים, שחוסלו בבתיהם הפרטיים, "מבצע הגנרלים" נועד להתקיים במהלך פגישה משותפת של הצמרת הביטחונית האיראנית. כדי לגרום לצמרת הזו להתכנס במקום אחד, שאותו ניתן להפציץ מהאוויר, יצא לפועל מבצע שיטוי מתוחכם, שפרטיו ייוותרו חסויים עוד זמן רב.
מעניין לגלות, שמבחינה מבצעית מבצע המדענים ומבצע הגנרלים הבשילו כמעט סימולטנית. הצוות המצומצם של שלושת האלופים, שהכיר את פרטי שני המבצעים על בוריים, הבין זאת ממש בשבועות האחרונים. מכת הפתיחה היתה מוכנה.
"סדרת מבצעים מורכבים"
פרט ל"מבצע העריפה" האיראני, היו עוד כמה מרכיבים בתוכנית המלחמה הישראלית. המרכיב הראשון, שדובר בו רבות בימים האחרונים, הוא סוגיית העליונות האווירית. גם בנושא הזה החלו לטפל בצה"ל רק לאחרונה.
כאשר החלו לפתח את התוכניות לתקיפת מתקני ההעשרה, היה ברור כי יש "לפלס" דרך עבור מטוסי חיל האוויר כדי שיגיעו בבטחה לנתנז ולפורדו. בזירת איראן החדשה, שהוקמה בחטיבת המחקר, הקצו משאבים עצומים למיפוי ולמחקר של סוללות ההגנה האווירית שנפרסו באיראן, וכאלה היו בשפע.
בשלב מסוים אף הוקמה ב־8200 יחידה ייעודית, שעסקה אך ורק בנושא השגת העליונות האווירית וכללה גורמים מאמ"ן ומחיל האוויר. "משימת 'סלילת הדרך' לאיראן קיבלה עדיפות באמ"ן על פני כל דבר אחר בשלוש השנים שקדמו ל־7 באוקטובר", אומר גורם שמכיר היטב את אגף המודיעין של צה"ל.
ככל שמערכות הנ"מ האיראניות מופו ונחקרו מודיעינית, הגיעו באמ"ן ובחיל האוויר למסקנה שניתן לא רק לסלול את הדרך למתקני הגרעין, אלא גם לטהרן ולמעשה לאיראן כולה. המילים "עליונות אווירית באיראן" החלו להיאמר, תחילה בלחישה ואחר כך בהתלהבות גדולה.
כחצי שנה לפני 7 באוקטובר 2023 הוקם בחיל האוויר צוות מצומצם של אנשי צוות אוויר, חלקם הגדול מילואימניקים, שנועד לשרטט את המסלול להשגת עליונות אווירית באיראן. הצוות קיבל מאותה יחידה סודית ב־8200 רשימה הולכת וגדלה של נקודות ציון, שבהן התמקמו סוללות ההגנה האווירית של איראן, לצד מידע קריטי נוסף. "מדינת ישראל שמה את כל מאמצי המודיעין שלה כדי לעזור לדבר הזה, וכשמדינת ישראל שמה את כל המאמצים על סוגיה מסוימת, היא מביאה תוצאות מטורפות", אומר גורם שמעורה בפרטים.
התוכניות הקודמות שרקם חיל האוויר לאיראן, נמחקו ונכתבו מחדש. "לאיראנים יש עשרות סוללות טק"א (טילי קרקע־אוויר) שפרוסות בשכבה ראשונה לאורך גבולות המדינה, ובשכבה נוספת מסביב למטרות איכות", ממשיך אותו גורם. "היה צריך לעשות מהלך מדורג, סדרה של מבצעים מאוד מורכבים מכל בחינה של הפעלת כוח אווירי, כדי לנטרל את ההגנה האווירית, וגם לקוות שזה יעבוד".
צוות העליונות האווירית הציג למפקד חיל האוויר את התוכנית, שאיש לא יכול היה להבטיח שתצליח כפי שלבסוף הצליחה. בר שמע היטב מה הסיכונים, אך היה מוכן לספוג הפלה של כמה מטוסים כדי לעמוד במשימה. "המטרה היא כמובן שאף מטוס לא יופל, אבל היתה מדיניות של מח"א (מפקד חיל האוויר) שקובעת כמה מטוסים אפשר להקריב ועדיין להמשיך בתוכנית כפי שהיא", אומר אותו גורם.
"לשמחתי, הצלחנו הרבה מעבר למה שציפינו ואף מטוס לא הופל. אני חושב שזה הצליח גם כי האויב לא באמת ציפה שישראל תתקוף ככה. לא היו להם תרגולות שבאו לידי ביטוי ברגע האמת".
גם באמ"ן היו מי שפקפקו ביכולת של חיל האוויר להשיג עליונות אווירית ללא נפגעים לכוחותינו. "כשהתחלנו את הסיפור, זה היה נראה בלתי אפשרי", אומר גורם אחר שמכיר את פרטי המבצע. "מערכות ההגנה האווירית של איראן הן גם איכותיות וגם רבות. לא מספיק לחסל אותן, אתה צריך לחסל אותן בקצב מאוד מהיר, ואם אתה לא עושה את זה כמו שצריך, טייסים ישראלים מתחילים ליפול באיראן".
בסופו של דבר, המשימה הושגה בתוך 36 שעות בלבד וללא נפגעים כלל. כבר בלילה הראשון לתקיפות הושמדו 30 סוללות נ"מ איראניות ומספר דו־ספרתי של מכ"מים. "מבצע העליונות האווירית הגדול בהיסטוריה", מגדיר זאת אדם שמכיר היטב את פרטי המבצע.
למבצע העליונות האווירית הצטרף בחודשים האחרונים גם המוסד, שהחדיר לאיראן רחפנים שהופעלו בידי סוכנים מקומיים ופגעו בכמה סוללות נ"מ.
אף שמבצעי המדענים והגנרלים יכלו להתבצע גם ללא עליונות אווירית, השליטה שהשיג חיל האוויר בשמי איראן הקלה מאוד את ביצוע התקיפות בנתנז ובאתרי טילים וגרעין נוספים. ובעיקר, היא הגבירה את ציד משגרי הטילים הבליסטיים, שכן פירוק מערך הנ"מ האיראני אפשר בהדרגה להפעיל יותר ויותר כטב"מים, שממריאים מישראל וטסים באין מפריע עד לטהרן.
"זה אומר שאפשר לתקוף חימושים בצורה סיטונאית, מטהרן ומערבה, מה שמצמצם בצורה דרמטית את שיגורי הטילים לישראל", אומר גורם שבקיא בפרטים. "ואז במקום מטח של מאות טילים ביום הראשון, קיבלת מטח של עשרות בלבד. זו דרמה מטורפת, כי זה מקטין מאוד את הלחץ והעומס בתוך ישראל".
למרכיב העליונות האווירית נוסף מרכיב נוסף, שבמקרה הזה דווקא נבנה לאורך זמן ובקפדנות, מתוך ראייה צופה פני עתיד. "אי אפשר לצאת להתקפה בלי הגנה", אומר תא"ל (מיל') רן כוכב, לשעבר מפקד ההגנה האווירית ומי שהיה מפקד יחידת החץ כבר ב־2006. "לכן, ההכנות למלחמה עם איראן ברמה ההגנתית התחילו כבר לפני עשרים שנה. זה היה איום הייחוס, לזה התכוננו, בשביל זה בנו הגנה אווירית רב־שכבתית ובשביל זה עשינו אימונים משותפים עם סנטקום, פיקוד המרכז של צבא ארה"ב".
ואכן, גורמים בחיל האוויר מאשרים שגם ההגנה האווירית וגם העליונות האווירית הם שני מרכיבים שלא היה ניתן להשיג ללא שיתוף פעולה מלא מצד וושינגטון. מה שמוביל אותנו למרכיב האחרון בתוכנית המלחמה של ישראל מול איראן. "האמריקנים", אומר גורם שבקיא היטב בתוכנית המלחמה. "התוכנית אמנם נבנתה בלעדיהם, אבל לא היה אפשר לבצע אותה בלי לקבל מהם רוח גבית".
"אי אפשר לצאת להתקפה בלי הגנה", אומר תא"ל (מיל') רן כוכב, לשעבר מפקד ההגנה האווירית. "לכן ההכנות למלחמה עם איראן ברמה ההגנתית התחילו כבר לפני 20 שנה. בשביל זה בנו הגנה אווירית רב־שכבתית"
עמוק בסוד העניינים
זמן לא רב לאחר כניסת טראמפ לבית הלבן בינואר 2025, החלו להגיע לראש הממשלה נתניהו מסרים מסביבתו של הנשיא כי הוא לא יתנגד נחרצות להפיכת "האופציה הצבאית" למבצעית, במידה והמשא ומתן מול טהרן על חידוש הסכם הגרעין ייקלע למבוי סתום. טראמפ, כך על פי דיווחים בתקשורת, גם הסיר בתקופה זו מגבלות על העברת מודיעין לישראל, ובתוך כך שימוש בלוויינים ובמערכות מכ"מ אמריקנים.
הנשיא האמריקני אמנם לא התחייב להצטרף לתקיפה לצד ישראל, אבל כמה גורמים במערכת הישראלית מאשרים שהוא היה עמוק בסוד העניינים. "תיאום מלא", מגדיר זאת אחד מהם. טראמפ, כך נראה, אף שיתף פעולה עם תרגיל ההונאה הישראלי שנעשה לאיראן בימים שקדמו למתקפת הפתע.
החל מסוף מאי, שבועיים בלבד לפני התקיפה, החל מה שניתן לכנות כ"מבצע השפעה" שנועד להרדים את האיראנים ולשכנע אותם שישראל אינה מתכוונת לתקוף בטווח הזמן הקרוב. המהלך המתוחכם הזה, שהונדס במשרד ראש הממשלה, כלל גם העברת מידע לעיתונאים ישראלים, ודווקא כאלה שאינם מזוהים עם נתניהו. צירו של מבצע ההשפעה היה המשא ומתן בין הבית הלבן לטהרן על חידוש הסכם הגרעין, והקרע שיצר לכאורה בין ארה"ב לישראל.
ב־28 במאי דיווח בן כספית ב"מעריב" כי השר דרמר וראש המוסד דדי ברנע נסעו לוושינגטון, ב"ניסיון נואש אחרון לבלום הודעה דרמטית על הסכם ביניים בין איראן לארה"ב בסוגיית הגרעין". לדברי כספית, מקורותיו לידיעה היו "עקשניים למדי". בפועל, השיחה בין דרמר וברנע לגורמים האמריקנים בוושינגטון באותה נסיעה עסקה בהכנות האחרונות לתקיפה.
ב־9 ביוני פרסמה מוריה אסרף בערוץ 13 כי דרמר וברנע נערכים לנסיעה נוספת, הפעם לפגישה עם סטיב וויטקוף. בימים הבאים המשיכו אותם מקורות "עקשניים" לפמפם בקרב עיתונאים ישראלים את הנרטיב כאילו החתימה האמריקנית על הסכם הגרעין היא עובדה מוגמרת, שדרמר וברנע נואשים לאוזן קשבת אמריקנית, ושטראמפ מתנגד נחרצות לתקיפה ישראלית באיראן. "המידע הזה ניתן לעיתונאים בכפית, בניגוד למקרים דומים בעבר", אומר אחד מאותם עיתונאים.
ב־10 ביוני פרסם הכתב המדיני של ערוץ 12, ירון אברהם, ידיעה שעל על פיה בשיחת הטלפון ביניהם אמר טראמפ לנתניהו כי הוא "לא התייאש מהמו"מ" מול איראן, ודרש ממנו "להוריד את התקיפה מעל סדר היום". יומיים אחר כך, כשמטוסי חיל האוויר כבר בדרכם לטהרן, פרסמה אסרף ידיעה נוספת, שעל פיה הרמטכ"ל אייל זמיר ומפקד חיל האוויר בר "נעמדו על רגליהם האחוריות" ואמרו לנתניהו כי ישראל לא יכולה לפעול לבדה מול האיראנים.
טראמפ, מצידו, המשיך לפזר בעניין מסרים אמורפיים כהרגלו, אך עמד על כך ש"אני לא רוצה שישראל תתקוף" את איראן. הוא אף שלח את שגרירו בירושלים, מייק האקבי, להעניק ראיון ל"ידיעות אחרונות" שבו טען השגריר כי "הנשיא ישמח אם הסיפור האיראני יסתיים בדרכי שלום". הכותרת הזו הופיעה על שער העיתון בבוקר יום שישי, 13 ביוני, אחרי שהתקיפה באיראן כבר יצאה לפועל.
גם בעיתונים אחרים, הכותרות באותו בוקר הבליטו את התנגדותו הנחרצת של טראמפ לתקיפה. אפילו ב"המבשר", העיתון של אגודת ישראל, ידעו לבשר בבוקר 13 ביוני שטראמפ אמר כי "כל עוד יש סיכוי להסכם, לא ארצה שישראל תתקוף".
כותרות העיתונים בישראל, שהודפסו לפני התקיפה אך פורסמו אחריה, מעידות כאלף מונים על הצלחתו של מבצע ההשפעה התקשורתי. המבצע היה כה מוצלח, עד שגם צעדים יוצאי דופן כמו פינוי משפחות הדיפלומטים האמריקנים מנציגויות במזרח התיכון בימים שקדמו לתקיפה, לא גרמו לאיראנים לחשוד שמשהו דרמטי עומד להתרחש מעל ראשם.
"כשטראמפ, פוטין, ארדואן או ביבי משקרים, אנחנו כבר לא נופלים מהכיסא", אומר יועץ התקשורת אבי בניהו, לשעבר דובר צה"ל. "אם ראש מדינה מרגיש שמותר לו לשקר בעניינים פוליטיים, אז בטח שמותר לו בדברים שקשורים לליבת הסוד"
"תמרוני תודעה"
מבדיקת "שישבת" עולה כי חלק מהמסרים המטעים שהופצו לתקשורת הישראלית הגיעו ישירות מדובריו של נתניהו. משרד ראש הממשלה גם לא הכחיש ציטוטים שיצאו לכאורה מהשיחות בין טראמפ לנתניהו, וזאת במטרה להקרין ויכוח בין ישראל לארה"ב. גורם ישראלי, שמשרד ראש הממשלה אינו זר לו, טען בהקשר הזה כי "ישראל הצליחה להפתיע את איראן עם תמרוני תודעה". לדבריו, "המטרה היתה לגרום להנהגה באיראן לחשוב שלא תהיה תקיפה, ואם תהיה, אז לא בטווח המיידי".
"בעגה המקצועית לא מדובר כאן במבצע השפעה, אלא בתרגיל הונאה - יצירת מצג שווא בקרב מקבלי ההחלטות", מסביר ד"ר רון שלייפר, חוקר לוחמה פסיכולוגית מאוניברסיטת אריאל ומחבר הספר "פוסט לוחמה פסיכולוגית".
"הונאה, ככלל, לא הופכת שחור ללבן. בשביל זה צריך אופרציה בסדר גודל של עשרות שנים, כמו מה שאיראן עשו לנו עם הקונספט של 'חמאס מורתע'. במסגרת לוח הזמנים לתקיפה באיראן לא היה זמן לאופרציה כזו. לכן, תרגיל ההונאה הופעל תחת העיקרון הקלאסי של לקחת תחום אפור, ואז לפי הצורך לבהיר או להכהות אותו".
האם המסרים המטעים, יש שיאמרו שקריים, שיצאו מכיוונו של משרד הממשלה, הם צעד אחד רחוק מדי? האם מדובר בשימוש מניפולטיבי בעיתונאים, שמפר ברגל גסה את האתיקה התקשורתית הנהוגה בישראל? שלייפר עונה על השאלה באמצעות השוואה למוסד הנישואים. "אם כל הגברים וכל הנשים היו מדברים מאה אחוז מהאמת מאה אחוז מהזמן, לא היה נשאר זוג נשוי אחד בעולם", הוא אומר. "לכל אחד מהצדדים יש אינטרסים אחרים, אבל יש גם אינטרס של כולם להמשיך לשתף פעולה. נראה שמי שביצע את ההונאה, ידע לנצל את המצב הזה".
"בחמש השנים האחרונות השקר הוא מכשיר לגיטימי בארגז הכלים של פוליטיקאים", מצטרף יועץ התקשורת אבי בניהו, לשעבר דובר צה"ל. "כשטראמפ, פוטין, ארדואן או ביבי משקרים, אנחנו כבר לא נופלים מהכיסא. אמר פעם יצחק שמיר שמותר לשקר בשביל ביטחון המדינה. אם ראש מדינה מרגיש שמותר לו לשקר בעניינים פוליטיים, אז בטח שמותר לו לשקר בדברים שקשורים לליבת הסוד של המדינה. ובכל זאת, נתניהו הפעם לא שיקר ממש. לכל היותר, אלו היו שקרים לבנים".
"הונאה, ככלל, לא הופכת שחור ללבן", מסביר ד"ר רון שלייפר. "בשביל זה צריך אופרציה של עשרות שנים, כמו מה שאיראן עשו לנו עם הקונספט של 'חמאס מורתע'. במסגרת לוח הזמנים לתקיפה באיראן לא היה זמן לאופרציה כזו"
לדברי השר לשעבר נחמן שי, שגם שימש בעברו דובר צה"ל, "אני השתדלתי לא להפעיל את התקשורת בשירותי, אבל מאז שעסקתי בדוברות חלפו הרבה שנים ויש איזו הידרדרות. בגלל שהפייק ניוז השתלט על הזירה, השימוש בשקרים הפך להיות שכיח. מה שפעם היה טאבו, הפך לשגרה. אמירת האמת היא בעדיפות פחות גבוהה.
"להגיד לך שאין מישהו במשרד ראש הממשלה שמפעיל עיתונאים, או שחקנים תקשורתיים אחרים, ומפיץ דרכם דיס־אינפורמציה? אני לא שולל את זה. גם העיתונות פתוחה היום יותר מתמיד להשפעות האלה".
בהקשר זה יש להדגיש כי מכל הבדיקות שערכנו, "מבצע ההשפעה" שקדם למתקפה באיראן לא יצא מכיוונו של דובר צה"ל או כל גורם אחר בצבא.
"אין חמאס, אין חיזבאללה, יש טראמפ, איראן מבודדת, ועם ישראל מוכן להרס ולהרג מבחינה מנטלית", אומר גורם שמכיר את הזירה הצבאית והמדינית היטב. "היה נכון לתקוף בעת הזו, כי התנאים הגיאו־אסטרטגיים והפנימיים אפשרו זאת"
"מודל הערימה"
בניגוד לפרסומים בתקשורת, שטענו כי "ידיעת זהב" שלפיה איראן עשויה להרכיב פצצה גרעינית ראשונה בתוך שבועות בלבד היא שהובילה לתקיפה, גורמים צבאיים טוענים כי מה שנתן את האור הירוק למתקפה הוא "מודל הערימה" - הצטברות של נסיבות שהפכו את המהלך לאפשרי. "היתה פה הבשלה של יכולות צבאיות ותמיכה אמריקנית", אומר אחד מהם. "הגענו למצב שבו יש את התנאים הכי טובים בהיסטוריה לתקיפה. זה היה התזמון המיטבי".
גורם אחר, שמכיר את הזירה הצבאית והמדינית היטב, מצטרף. "אין חמאס, אין חיזבאללה, יש טראמפ, איראן מבודדת, ועם ישראל מוכן להרס ולהרג מבחינה מנטלית", הוא אומר. "היה נכון לתקוף בעת הזו כי התנאים הגיאו־אסטרטגיים והפנימיים אפשרו זאת".
מי שכנראה לא מאוד הוטרד מהצטברות הנסיבות הללו הוא נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי, שביום שני שעבר נחת בישראל לביקור ממלכתי. ביומו האחרון כאן פקד מיילי עם נתניהו את הכותל המערבי. נתניהו ניצל את ההזדמנות כדי להטמין בין אבני הנצח פתק, עם ציטוט מתהילים: "עם כלביא יקום וכארי יתנשא". כעבור כמה שעות ימריא הנשיא מיליי חזרה לארגנטינה, ומטוסי חיל האוויר ימריאו לעבר איראן.
בבוקר שלמחרת, יום שישי, 13 ביוני, ידאג נתניהו לוודא שהפתק שלו יתפרסם בכלי התקשורת. "בכל זאת, הוא מבין משהו במבצעי תודעה", מחייך אדם שמכיר היטב את התנהלותו התקשורתית. "נתניהו עשה לעצמו יחסי ציבור של 'ידעתי לפני כולם'", מצטרף אבי בניהו. "אבל זה בסדר, מותר לראש ממשלה לעשות לעצמו יח"צ. אגב, לדעתי זו הפעם הראשונה שראש הממשלה קובע שם למבצע צבאי, ולא צה"ל או המחשב של צה"ל".
מבדיקת "שישבת" עולה שאכן, שם המבצע "עם כלביא" נקבע הפעם, באופן חריג, בידי הדרג המדיני.
itayilnai@hotmail.com
