סל קליטה: האזינו לפודקאסט על הימים שבהם הקיבוצניקים שלטו בכדורסל הישראלי

מאמצע שנות החמישים ועד אמצע שנות השמונים של המאה הקודמת התקיימה אגדת הכדורסל הקיבוצי, שהצמיחה קבוצות שסיכנו את ההגמוניה של מכבי תל אביב ושחקנים שמילאו את שורות נבחרת ישראל • בעקבות אגדה זו, הרואה כעת אור בספר "הרבה יותר ממשחק, סיפורו של הכדורסל הקיבוצי", צללנו עם המחבר שלמה גלזר וקפטן נבחרת ישראל והפועל גבת יגור לשעבר איתמר מרזל, לסיפורים הקטנים והגדולים של הכדורסל הקיבוצי ולסיבות לעלייתו - ולשקיעתו • האזינו לפודקאסט "שמעו סיפור"

כדורסל בקיבוצים, תחילת הדרך. משמר העמק נגד יגור, 1960 . צילום: ארכיון יגור

אגדת הכדורסל הקיבוצי, זה שהצמיח במשך שנים תרבות ספורט הישגית וחברתית והפך לגאוות יחידה. אגדה זו רואה כעת אור בספר "הרבה יותר ממשחק, סיפורו של הכדורסל הקיבוצי" (הוצאת גלילית) שכתב שלמה גלזר, שחקן ומאמן עבר ואיש כדורסל בכל רמ"ח איבריו.

הספר סוקר את תולדות הכדורסל בקיבוצים ושופך אור על תופעה ספורטיבית והיסטורית מדהימה למדי שהיתה ואיננה עוד. תופעה זו כוללת, בין היתר, את סיפורם של מרסל חפץ וחבריו שעלו ממצרים מעט אחרי מלחמת העצמאות, הדביקו בשיגעון הכדורסל את חברי עין חרוד עד שעברו להפועל חולון, וכיכבו גם בנבחרת ישראל. בעקבות הספר, צללנו במסגרת הפודקאסט "שמעו סיפור" עם המחבר שלמה גלזר וקפטן נבחרת ישראל והפועל גבת יגור לשעבר איתמר מרזל, לסיפורים הקטנים והגדולים של הכדורסל הקיבוצי ולסיבות לעלייתו - ולשקיעתו.

בספר נמצאים גם סיפורם של כוכבי כדורסל רבים שנולדו וגדלו בקיבוצים, בהם כאמור מרזל מיגור וכן חנן קרן מרמת השופט, שהובילו את נבחרת ישראל בשנות ה-70 וה-80. הראשון ויתר על חוזה לשלוש עונות בהפועל רמת גן תמורת דירה ובחר להישאר בקיבוץ, ואילו השני חתם, רחמנא לצלן, דווקא במכבי ת"א ואפילו זכה איתה בגביע אירופה.

"אחריות אישית כלפי חברי יגור". איתמר מרזל (משמאל) במדי הנבחרת במשחק בארה"ב, צילום: ללא
מפגשים סוערים. שחקני מכבי ת"א (בלבן), מימין: תני כהן מינץ, חיים שטרקמן וטל ברודי, מול שחקני בית אלפא חגי הלפרין, דוד (דדה) עינב ועודד סולאז, במגרש בבית אלפא, 1967, צילום: לאונרד סקלרץ, באדיבות דוד (דדה) עינב

ואם כבר הצלחה קיבוצית, בימים אלה מציינים בגליל העליון 30 שנה לאליפות ההיסטורית, זו שקטעה רצף של 23 אליפויות רצופות בהן זכתה מכבי ת"א, והמנהל המיתולוגי עמית גל לא שוכח את החב"דניקים שהגיעו מצפת בעונת הדובדבנים ו"הביאו לאולם בכפר בלום חיבור נדיר בין אפיקורסים לשירת 'משיח משיח'".

"תמיד הייתי סביב כדורסל". שלמה גלזר, צילום: רן פרץ

"בשיאם, מסוף שנות ה־60 ועד תחילת שנות ה־80, הקיבוצים היוו 3.5% מהאוכלוסייה בארץ, וכמעט ממחצית הקבוצות בליגה ומסגל שחקני נבחרת ישראל היו מהקיבוצים", מסביר מחבר הספר גלזר את ממדי התופעה. "השיא היה בעונת 1968/9, אז שיחקו בליגה הלאומית שש קבוצות קיבוציות מתוך 14. בארבע אליפויות אירופה שבהן השתתפה נבחרת ישראל בין השנים 1977-1971 היו חמישה שחקנים מההתיישבות העובדת בין 12 שחקני הסגל, ו־10 מתוך 50 הקלעים הבולטים בכדורסל הישראלי הם בני קיבוץ.

"באותן שנים המשחקים התקיימו בימי שישי בערב, והיה ממש עוצר בקיבוצים וביישובים שמסביב. כל הקיבוצניקים, מההר ומהעמק, באו חפופים ולבושים להצגה הכי טובה בקיבוץ".

"הרבה יותר ממשחק". כריכת הספר,

"שמעו סיפור" - פודקאסט המוספים של ישראל היום. שיחות על מה שקורה מאחורי הקלעים של העבודה על הכתבות, מה שפורסם ומה שלא ובעיקר מה שמעבר לטקסט.

לקריאת הכתבה המלאה על ההיסטוריה של הכדורסל בקיבוצים - הקליקו כאן.

להזמנת הספר מהמחבר שלמה גלזר: 050-7677925

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר