ההחלטה לתקוף את איראן התקבלה על ידי הנשיא האמריקני דונלד טראמפ לאחר פגישתו עם ראש הממשלה נתניהו במאר א-לאגו בסוף דצמבר 2025, אך יסודותיה הונחו הרבה קודם לכן, וחלק ניכר מהם לא קשורים כלל לישראל או לנתניהו. משיחות עם שורה ארוכה של גורמים מדיניים וביטחוניים - ישראלים, אמריקנים וגם דיפלומטים מהאזור - עולה תמונה ברורה: ליושב בבית הלבן יש מטרה אסטרטגית חשובה במעלה והיא הפלתו או החלשתו המכריעה של המשטר באיראן.
יתרה מכך, גם הפרסומים שעלו בין השאר ב"ניו יורק טיימס" וב"וושינגטון פוסט" ולפיהם נתניהו 'גרר' את טראמפ וארה"ב למלחמה, בין השאר בטענה כי אפשר להפיל את המשטר, אינם נכונים בעליל. מהשיחות שקיימתי עולה כי לפחות חלק מבכירי ממשל טראמפ כמו גם הוא בעצמו, היו אלה שהעריכו כי ניתן להפיל את המשטר - בעוד הצוות הישראלי הציג תמונה זהירה בהרבה בסוגיה הזו.
הפגישה הראשונה של נתניהו במאר א-לאגו במהלך חופשת סוף שנת 2025, היתה עם שר החוץ מרקו רוביו, שר המלחמה פיט הגסת' ועם ג'ארד קושנר וסטיב וויטקוף. כבר בשלב הזה עלתה הסוגיה של מטרת העל האסטרטגית, ועל השולחן עמדה השאלה האם ניתן להפיל את המשטר. באותם ימים ממש הושלמו ההכנות לשינוי משטרי במדינה אחרת, קרובה יותר לארה"ב - ונצואלה.
רוביו והגסת', שהיו עמוק בתוך ההכנות הללו, הגיעו למסקנות מעט שונות באשר לאיראן. הגסת' האמין כי הפלת המשטר היא אפשרות ממשית, באמצעות עידוד המחאה הפנימית וסיוע לה, עידוד וסיוע למיליציות האתניות ומכה צבאית עצימה על ראשי המשטר ומתקניו הצבאיים. "משטר המולות האסלאמי חייב ללכת, העם האיראני יכול וצריך לקחת את גורלו בידיו - ואנחנו נסייע לו לעשות את זה", דברי הגסת' באחת מהפגישות.
שר החוץ רוביו, המוביל את המדיניות האמריקנית באמריקה הלטינית, היה פחות נלהב. בפגישה הראשונה הוא ניסה להעמיק באפשרויות המעשיות של הפלת המשטר, הטיל ספק באשר להנחה שזה אפשרי רק במתקפה אווירית וגם הזהיר מההסתמכות על הכורדים: "הם לוחמים מעולים ואמיצים אבל כוחם לא גדול. תמיכה בהם עלולה לעורר קשיים עם ידידותינו באזור (טורקיה; ד"ז)".
כאן, בניגוד לדיווח ב"ניו יורק טיימס", ההערכה הישראלית היתה קרובה בהרבה לרוביו מאשר להגסת'. הנתונים והמידע שהוצגו בין השאר על ידי ראש המוסד דדי ברנע, המזכיר הצבאי רומן גופמן ועוד קצין מודיעין ישראלי בכיר, הביאו להערכה כי הפלת המשטר היא משימה סבוכה וארוכת טווח.
עוד קודם לכן, לפי גורם ישראלי, בפגישה אחרת שהתקיימה גם היא במעונו של הנשיא האמריקני בדצמבר 2024, נתניהו העלה בעיקר את סוגיית המלחמה בעזה והחטופים, וטראמפ היה זה שעבר לדבר על איראן ועל הצורך להוציא את השפעתה הרעה מהתמונה במזרח התיכון ובעולם כולו.
הפניית האצבע לעבר ישראל כמי שדחפה את ארה"ב לתקיפה, אם כן, נכונה חלקית בלבד. בפועל זו החלטה אמריקנית טהורה, מתוך הבנה כי המשטר מהווה איום על אמריקה ועל המערב כולו, ובוודאי על האינטרסים האמריקניים במזרח התיכון.
התחקיר המלא - מחר באתר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו