מלכוד 61
ארבעה חודשים מלאו היום להשבת החטופים ולהכרזה על סיום המלחמה בעזה. 86 סקרים התפרסמו מאז. המשותף לכולם, למעט אחד, הוא שלגוש השינוי אין 61 מנדטים, הרוב הדרוש להקמת ממשלה יציבה, בלי רוטציה עם נתניהו ובלי טובות מעבאס. כמספר ראשי המפלגות, כן מספר התשובות לשאלה "איך תקימו קואליציה?". גנץ מציע אחדות, גולן - ממשלה עם עבאס. את תוכנית ה־58 של איזנקוט אתם כבר מכירים. ליברמן משנן כמו במדיטציה את המספר "63", אולי איכשהו בכל זאת הגוש יקבל את מספר המנדטים הזה.
ובנט? כאן התשובה מתחלקת לשניים. חלק אחד הוא רמז שגם "הציונות הדתית" תוכל להצטרף לממשלה כזו ותייתר את הצורך בהצטרפות עבאס. הבעיה היחידה היא שזה בדיוק מה שנאמר גם אחרי בחירות 2021, אך סמוטריץ', מה לעשות, פחות התחבר. החלק השני הוא סוג של אחדות פריטטית. הרי בנט הודיע שאין מנדט לשבת עם הערבים, ולא השמיע התחייבות דומה ביחס לליכוד. זה כבר שינוי מהותי: המשמעות היא, בדומה לגנץ, ממשלה עם נתניהו. אמנם, לא כגלגל חמישי כמו שמציעה כחול לבן אלא כמו בשיעור נהיגה, עם שני הגאים במכונית אחת.
הראיה המובהקת ביותר להפנמה בגוש השינוי של המצב האלקטורלי החדש היא שלל היוזמות עתירות התקציב במגזר הערבי: יום שיבוש (מעניין באמת מאיפה הגיע הרעיון לחסום את איילון כדי להשיג שינוי?) ומערכי עידוד הצבעה כבירים שנבנים בימים אלה לקראת הבחירות. אם המטרה היא להשיג 61 אצבעות ציוניות, הצבעה ערבית מאסיבית היא קטסטרופה. אם המטרה היא לבלום את נתניהו מלהגיע ל־61, עידוד ההצבעה במגזר הוא צו השעה. הקמת הרשימה המשותפת לא היתה יוזמה של בנט וחבריו, להפך. אבל ההנחה היא שהרכבת עתירת הקרונות הזו כבר יצאה מהתחנה, ואין טעם להיאבק בה.
המבחן הבא יגיע בכל זאת: מה יעשו נתניהו ומתנגדיו כאשר תגיע ההצעה לפסול את בל"ד מהתמודדות לכנסת? מדובר במפלגה עם רקורד עשיר של תמיכה בטרור או שותפות בו מצד בכיריה. פסילתה עשויה להביא לירידה בנכונות הערבית להצביע. בבחירות האחרונות גם הליכוד וגם יש עתיד לא התייצבו: נתניהו כי רצה שבל"ד תשרוף קולות, ולפיד כי חשש מכעסם של המצביעים הערבים. גורלה של הסיעה הפנאטית תלוי עכשיו בתוצאות הסקרים לקראת סוף הקיץ.
מי מפחד מהקלפי
אל הבחירות הישירו החרדים את מבטם, ואז השפילו את עיניהם. היה צריך לקרוא שוב ושוב את התדרוך של "בכיר חרדי" (אומרים שזה ח"כ משה גפני): "כעת שוקלים ברצינות בסיעות החרדיות לקבל את רוב דרישות הייעוץ המשפטי, כך שהסנקציות ייכנסו לתוקף מיידית ויחולו עד גיל 29, ויעדי הגיוס יהיו גבוהים יותר". האפשרות השנייה היא להעביר חוק פטור, בלי תמיכה של הייעוץ המשפטי ואף שבג"ץ יוציא נגדו מייד צו ביניים. "הסיכוי שהרב לנדו יורה ללכת לבחירות - נמוך מאוד", פסק הגורם הבכיר מבני ברק.
רגע, זה קצת מבלבל. או כניעה מוחלטת בנושא המכריע ביותר לחרדים, או מלחמה עד הסוף. אבל בחירות - לא.
ובקיצור, אחרי שלוש שנים של מסכי עשן, איומים, משברים, אולטימטומים, דדליינים וגיטי כריתות על סף חתימה, מתברר - למרבה התדהמה - שהכל היה סתם. מי היה מאמין, חוץ מכולם?
יש לכך שתי סיבות. הראשונה - ש"ס ודגל התורה יודעות היטב שהאחראי למצב הוא בג"ץ, לא הקואליציה. אז מה יעזור להן לנקום בה? שנית, עזיבת הממשלה היא אירוע לא רציונלי שיוביל - בהכרח - לאופוזיציה בדור הקרוב. הרי לא תוקם ממשלה טובה יותר, רק להפך. ייאמר לזכות חסידות גור שהבינה את המצב כבר לפני שנה. הם החליטו לנטוש את גוש נתניהו, דרעי וגפני החליטו להישאר, וכל השאר הוא רעש רקע. כעת מדברים על עונש סמלי: הקדמת הבחירות מאוקטובר לספטמבר. אפילו הסנקציות שמציעים החרדים להטיל על עריקים מגוחכות פחות.
המטרה העיקרית של העברת חוק גיוס כבר אינה הסדרת מעמד תלמידי הישיבות אלא החזרת המפלגות החרדיות לקואליציה, ערב בחירות שסיכויי הניצחון בהן אינם נראים גבוהים במיוחד. אם הולכים לכמה חודשי ממשלת מעבר, וביתר שאת אם שוב חוזרים למערכות בחירות ברצף, שרי ש"ס ויהדות התורה רוצים להיות שם כשזה יקרה.
הכלת ההכלה
כל אחד חייב חשבון נפש על חלקו לפני 7 באוקטובר. חשבון הנפש שלי הוא טור שכתבתי ב־2018 נגד הנהי על שריפת שדות העוטף באמצעות עפיפוני תבערה. סברתי, בטעות, שהעפיפונים הם שריד פתטי של תוכניות חמאס להשמיד את כולנו, ולכן אין צורך להתרגש מהם. לא הבנתי שמדובר ברמז מטרים לכך שאין חומה שאי אפשר לעבור עם קצת יצירתיות, ושבמקום שבו שורפים שדות בסוף ישרפו חמ"לים ובתים.
מאז יש לכולנו אלרגיה להכלה וממצב שהוא פחות מניצחון מוחלט. אחרי הסייגים האלה, הנה דיון שמתפתח בימים אלה בצמרת הביטחונית־מדינית של ישראל בנושא עזה: מה עדיף - המצב הקיים ברצועה, או חידוש המלחמה עד להשמדת חמאס. ארגון הטרור עדיין שולט בחלקה הפנימי של עזה, מסדר מחדש את שורותיו, מקבל כסף מהמיסים שהוא מטיל על "הסיוע ההומניטרי" (או במילים פשוטות יותר: סחורות - מאייפון 17 ועד פולי קפה איכותיים). נשק שנאגר במערכה הראשונה ישמש לטבח בישראלים הרבה לפני השלישית. לכן, לכאורה, אין שאלה.
אבל בעצם יש: כל עוד ישראל מסרבת לכבוש את הרצועה דרך קבע, אין למבצע צבאי דרך לשלול מחמאס את מרכז הכובד שלו - הנשק הקל. רובם יימלטו יחד עם האוכלוסייה ממוקדי הלחימה. כדי לפרק את כל המנהרות יהיה צורך בשנים. צה"ל שוהה כבר כמעט שנתיים ברפיח, ועדיין מתגלות שם מנהרות כל העת. הצבא, וגם כמה שרים בכירים (מאוד), סבורים שלישראל עדיף, לפיכך, להישאר דרך קבע ב־58 האחוזים משטח הרצועה ולהמשיך לעטוף את חמאס עטיפת חנק, מאשר להיכנס למלחמה שתפגע בלגיטימציה ולא תביא להישג הנדרש.
באשר לשאלת ההתעצמות, כאן המחלוקת העיקרית. חיילי מילואים בשטח טוענים שיש כזו, כולל שיקום מנהרות. בצמרת סבורים שהדיווחים מופרזים מאוד. אחרי הכל, הן מלט והן ברזל, שני החומרים העיקריים המשמשים למנהרות ולרקטות, אינם נכנסים לרצועה וגם לא ייכנסו כל עוד חמאס לא מתפרז. המטרה העיקרית היא להגביר את קצב התקיפות כדי לשמור את חמאס במגננה, ובלי לחפש תירוצים כדי לחסל את מבצעי הטבח. ובקיצור: האם עדיף רוב הרצועה בלי פירוז חמאס, או פירוז חמאס בלי רוב הרצועה?
בהחלט הקרחון קרס
לא בכל יום מתגלים שקריה של כל צמרת מערכת אכיפת החוק, ועוד לבית משפט. לא בכל יום, אכן, רק בכל רבעון. יש דמיון מטריד בין תצהיר השקר של הפרקליטות הצבאית לבג"ץ בעניין הדלפת הסרטון משדה תימן, לבין שלל ההצהרות השקריות של כל מערכת אכיפת החוק בשאלה המכריעה של תיק המתנות נגד נתניהו: אם היועץ המשפטי לממשלה נתן אישור לחקור את הסיגרים והשמפניות, כפי שדורש חוק יסוד: הממשלה, אם לאו.
השבוע פרסמו שופטי נתניהו את ההתבטאויות שהתביעה הכחישה את קיומן. מנדלבליט מזדעזע בדיון סגור מהעובדה שהסוסים הדוהרים של המשטרה ברחו מהאורווה. "אתם עכשיו מתחילים בדיקה אחרת לגמרי, בדיוק על דברים שלא אישרתי", הוא נוזף בהם. היועמ"ש אישר לחקור את "הקרחון" - מפעל מתנות וכסף בהיקף גדול מאנשי עסקים. "הקרחון קרס", פסק, "אין פה את הבשר שחיפשתי בשלב זה. עם כל הכבוד לסיגרים, שמפניה, חליפה, זו לא התעשייה שאנחנו חושדים שאולי יש... זה בפירוש לא מה שאני אישרתי בזמנו. אני לא יודע אם על אריזת סיגרים מלפני עשר שנים אני אחקור אותו".
כמה שקרים יכול הפרוטוקול לסבול? מומי משולם, בכיר החוקרים בתיק, סיפר לשופטים ב־2023: "אני זוכר שפרקליט המדינה אמר שצריך לבדוק את נושא המתנות... והיועץ סיכם, אני באמת לא זוכר, סיכם בצורה די לקונית, נאמר את זה ככה, לחקור את נושא טוהר המידות. היועץ סיכם בהקשר לכך בקונטקסט הזה שיש לנו מנדט לחקור בנושא טוהר המידות". משולם יכול לטעון לדמנציה מוקדמת, אבל התובעת בתיק לא תוכל לטעון זאת - היא נתפסה בשקריה. "המאשימה עיינה בפרוטוקולים מהתקופה הרלוונטית שנערכו בלשכת היועמ"ש, ולא מצאה בהם את הציטוט המיוחס בפרסום".
ומנדלבליט? הוא עשה משהו מתוחכם יותר: אמר אמת, אבל רק חלק קטן ממנה. בתצהירו לבית המשפט הוא סיפר ש"נתתי אישור לרוב פעולות החקירה המהותיות שנעשו בתיקים" - רוב, למעט אחת: פתיחת החקירה בתיק המשמעותי ביותר נגד ראש הממשלה.
משורת העבירות שבוצעו בתיקי נתניהו - סחיטת עדים, המצאת ראיות והסתרת אחרות - זו המשמעותית ביותר. בידי השופטים כבר יש בקשה לביטול האישומים מטעמי הגנה מן הצדק. אבל ההרכב מורתע. הוא ספג מקלחת של שופכין וביוב כשחיווה את דעתו על קריסת סעיף השוחד בכתב האישום, ומאז הם נזהרים מאוד. אחרי מלחמת איראן חייבו את נתניהו להופיע, בעוד דיונים מקבילים במשפט רונאל פישר בוטלו בשל המצב הביטחוני, כאילו פישר יושב בקבינט ונתניהו הוא מובטל משועמם. לכן, כנראה, דחו את ההכרעה בהגנה מן הצדק לסיום המשפט. הגיע הזמן שיתפסו אומץ ויגלו אחריות, ויקבלו החלטה כעת.
מטעמו של מנדלבליט, כרגיל, לא נמסרה תגובה. הוא ואהוד ברק נוהגים להתראיין בפנים מכורכמות על קץ הדמוקרטיה. אין זה לכבודם להגיב להאשמות כבדות המוטחות בהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו