אין זו הפעם הראשונה שבה ישראל בכוננות ספיגה לקראת מתקפה של נשיא רפובליקני על רודן ממזרח לנו. ב-2003, לאורך חודשים ארוכים, היתה פאניקה בארץ ערב הפלישה האמריקנית לעיראק. בסיבוב הקודם נפלו בארץ טילי סקאד, והחשש עכשיו היה שכאשר סדאם יבין שאין לו מה להפסיד, הוא יתקוף במאות טילים, הפעם עם ראשי נשק כימיים.
בסופו של דבר התברר שנשק כימי מעולם לא היה, ושלדיקטטורים יש שני מצבי צבירה: בראשון הם מאמינים שישרדו ולכן לא שוברים את הכלים, בשני הם כבר במנוסה בלי יכולת להשיב מלחמה. המעבר בין שניהם לרוב מהיר מכדי לתכנן מתקפה על השטן הקטן.
למרות החששות כאן, אין מקבל החלטות בישראל שלא היה מצביע בעד מהלך אמריקני אגרסיבי נגד משטר האייתוללות. הנזק האפשרי נופל בהרבה מהתועלות שיקומו לישראל מנפילת המשטר. בכיר במערכת עשה השבוע חשבון כמה כסף וכמה אוגדות ייחסכו לצה"ל אם תתחולל מהפכה. נפילת חיזבאללה, כך העריך, תתחולל בתוך שבועות, כשייגמר הכסף למשכורות, לשיקום ולנשק. גורל הארגון בלבנון יהיה רע ומר ולא בגלל צה"ל, אלא בגלל הלבנונים. חמאס ייקלע למצוקה תזרימית איומה. החות'ים לא ימוגרו אבל גם מצבם יידרדר. הבעיה הפלסטינית לא תיעלם, אבל היא לא תתודלק בכסף ונשק. בלי פרויקט גרעין ואיום טילים בליסטיים, יהיה אפשר להפנות סכומי עתק לאתגרים אחרים. התועלת המיידית לבטחון המדינה נאמדת ב-100 מיליארד שקלים. לו יהי.
מה יכול טראמפ לעשות? אולי להתעניין מה תכננה ישראל לתקוף באותו יום שבו הוא עצמו סובב את המטוסים לאחור, כמה שעות אחרי תחילת הפסקת האש. המבצע שעמדו טייסינו להוציא לפועל היה גורם פגיעה סדרתית, קשה, חסרת תקדים במטרות משטר. הוא היה גורם, בין השאר, לעמודי עשן רבים בטהרן, ומעמיק את הפגיעה במוסדות השלטון האכזרי שמדכא את הציבור. "הם לא יודעים מה לעזאזל הם עושים", זעם אז טראמפ מול המצלמות על ישראל ואיראן. כעת הוא כנראה בדרך לעשות משהו גדול ומשמעותי עוד יותר.
הטור המלא של עמית סגל - מחר באתר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו