איך אמר יוגי ברה, התופס האגדי של הניו יורק יאנקיז: It's deja vu all over again. ובישראל, לא אחת נדמה באמת שנקלענו ללולאת דז'ה־וו שטנית שממנה אין דרך להיחלץ. הטראומה חוזרת על עצמה שוב ושוב ושוב, ואז חוזרת כמו תזכורת, רעננה ונמרצת, ומשיבה את כולנו למצב שיוט של חרדה.
הנה, שוב הממ"דים מתעדכנים מחדש - בקבוקי מים, סוללה ניידת לסלולרי, קצת שימורים, קצת ממתקים, פנס. מלחמה.
והנה זה בא: אז־ע־קה! האיראנים באים! האיראנים באים! רוטט הלב ("זו שעה מוזרה", מתהרהר לו הרהור). והנה המרוץ המבועת לחדר המוגן, והנה דפיקות הלב המואצות. והנה - רגע, מה זה, בשם אלוהים?! האדמה רועדת?! מה הם שלחו לכאן? פצצת אטום? באיזה קטע האדמה מזדעזעת? ואיפה קולות הנפץ? יש מצב שיש להם פצצה אלקטרומגנטית? מה לעזאזל קורה פה?
"ישראל לא ערוכה לרעידות אדמה, תתחולל מגה-קטסטרופה" // Envato
"רעידת אדמה!" נוהגות כותרות העיתונים לזעוק כששחקן כדורגל עובר במפתיע מקבוצה אחת לאחרת. "רעידת אדמה!" מרצינים פנים מגישי החדשות כשהם מבשרים על פיטוריו של פלוני ממשרד ממשלתי. "רעידת אדמה!" זועקים מדורי הבידור כשהם מבשרים על חשיפת הזוגיות בין דוגמנית לזמר. רעידת אדמה!
אבל זו אף פעם לא באמת רעידת אדמה, הלא כן? רעידת אדמה זה ביטוי, דימוי, צירוף לשוני - לא דבר שאשכרה מתרחש. עד ש... כלומר, ובכן - האדמה רועדת. וכשהיא רועדת הנפש הישראלית נדהמת: רעידת אדמה! רעידת אדמה של ממש פגעה בישראל! ואז הבלבול והמבוכה, ואנחת הרווחה: רעידת אדמה. מדובר בסך הכל ברעידת אדמה. אין נפגעים, אין נזק, אין טילים מאיראן. עד לכדי כך הגענו בישראל - שרעידת אדמה היא חדשה מרגיעה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
