מנכ"ל אורטק מערכות מיגון, רן נאור, על הפעילות במלחמה // צילום: יהושע יוסף
רן נאור
מומחה מיגון בינלאומי
מנכ"ל אורטק מערכות מיגון, המספקת פתרונות מיגון מתקדמים נגד טילים, הדף ובליסטיקה. תכנן והוביל מאות פרויקטים מורכבים עבור לקוחות צבאיים, ממשלתיים, תעשייתיים ופרטיים ברחבי העולם
רן נאור, מנכ"ל אורטק מערכות מיגון, אנחנו אחרי שבוע היסטורי, דרמטי, עם ניחוחות אפוקליפטיים, בוודאי באיראן. הדבר ששואלים את עצמם כל הישראלים בשבוע הזה הוא - האם אנחנו מוגנים? הממ"דים לא ספגו את הפגיעות הישירות, והאיום הקיומי האינדיבידואלי מרחף מעלינו כפרטים.
"הממ"ד מוכיח את עצמו כפתרון פנטסטי, ועם זאת - אין מצב לאפס נפגעים. הטילים שמגיעים הם טילים במשקל גדול מאוד. התנע של הטיל, כלומר מסה כפול מהירות, הוא כזה שגם אם הוא לא מתפוצץ, בלי חומר נפץ, הוא חודר קירות בטון בעובי עצום רק מהאימפקט שלו במבנה. אז כדי לייצר מבנה שיעמוד גם בתנע וגם בעוצמת ההדף מהפיצוץ - צריך לייצר עובי קירות שהוא לא מעשי, ואז הממ"ד יעמוד בפגיעה ישירה".
ואם אני רוצה כמעט 100%?
"תהיה מתחת לאדמה, במקלט מסורתי מבטון מלא שמעליו יש עוד שכבות. פיצוץ לא יכול להתרחש בחזית המקלט, כי הוא תת־קרקעי, כך שהטיל קודם פוגש את קירות הבניין. אז יזמת את הטיל, כלומר חומר הנפץ שבו הופעל, ואחריו יכול להגיע הדף משני בעוצמה מופחתת. אז על פניו, מקלט מסורתי הוא הכי בטוח, הכי קרוב ל־100% - אבל גם זה לא לגמרי מדויק".
תסביר.
"אנשים צריכים לרדת אליו מהקומות הגבוהות, ופוטנציאל התקלות והפציעות בדרך הוא עצום, הרבה יותר גדול מפוטנציאל הנזק להיפגע מטיל. הסטטיסטיקה מראה שרוב הפגיעות מתרחשות במהלך הריצה למיגון".
אז מי שיש להם ממ"ד - שיהיו בממ"ד.
"אנשים לא מבינים, אבל ממ"ד יודע לעמוד מדהים בפיצוצים, גם כאלו הרבה יותר כבדים ממה שקורה היום. הממ"דים שלנו ערוכים להתמודד עם היקפי פיצוץ הרבה יותר גדולים מהטילים האיראניים שהגיעו לכאן. אנחנו נבחנים בעומסי פיצוץ הרבה יותר כבדים, ואם לא התרחשה פגיעה ישירה בממ"ד - סביר מאוד שמי שנמצאים בו ייצאו בריאים ושלמים. לרוב, הנפגעים הם מי שלא הספיקו להגיע לממ"ד, או שלא נכנסו אליו. אגב, פגיעה ישירה היא לא רלוונטית, למשל, לקסאמים של חמאס, שהממ"דים שלנו עומדים בהם, גם אם על הקצה. כשעולים לרמת הגראדים והקטיושות - זו כבר בעיה אחרת".
תסביר את כל זה לתושבי פתח תקווה, למשל, שם טיל פגע בקיר שבין שני ממ"דים והביא למוות של ארבעה אנשים.
"הסבירות שיפגע טיל בדיוק בקיר של שלוש על שלוש בחזית הממ"ד היא קיימת, אבל היא נמוכה מאוד. מאידך, הסבירות שהוא יפגע בקירות מעל, בקירות בצד או בשכונה למטה - היא הרבה יותר גדולה, אבל אז אתה מוגן. מעבר לכך, גרעין הממ"דים בבניין הוכיח את עצמו כגוף מייצב מאוד למבנה, וכגוף ששומר על חיי אחרים. זו בשורה מדהימה, כי הדברים פשוט עובדים. חשוב שהציבור יבין שהדברים נבדקו ונמצאו כעובדים".
אז לשיטתך - לא לקחת את המקרה הנקודתי בפתח תקווה ולחשוב שאנחנו לא מוגנים. אבל מנגד, יש גם את אותו ילד בן 5 שנהרג לפני כארבע שנים מרסיס של רקטה שחדר את חלון הממ"ד.
"אלה מקרים נדירים. על פי רוב, הממ"ד פשוט יגן עליך, להוציא פגיעה ישירה שהיא נדירה. לראיה - תראה את שאר הממ"דים באותו בניין בפתח תקווה, שלפי הפרסומים כל השוהים בהם לא נפגעו".
משכנתה נגד איומים
הפגיעות האלה מעלות שאלה אחרת - למה רוב הממ"דים נבנים עם חלון וקיר חיצוני, ולא כחדר פנימי?
"גם כי אנשים רוצים שיהיו להם חיים טובים ומאוזנים בחדר עצמו, וגם כי רוצים לייצר מצב שבו אם קרה אסון ולא ניתן לפתוח את הדלת - עדיין תהיה אפשרות לחלץ אנשים".
האם נראה שינויים בתקנות של בניית הממ"דים לאחר מה שקרה כאן בתקופה האחרונה?
"בעקבות 7 באוקטובר והמתקפה באיראן, כנראה יהיו שינויים מסוימים בתקנות - אבל הם לא יהיו דרמטיים, כי הממ"דים, כאמור, עובדים מעולה".
היום בממ"ד, לדוגמה, אתה בונה קיר בעובי של כמה ס"מ?
"40 ס"מ לפחות זה ממ"מ - מרחב מוגן מוסדי. בממ"ד, מרחב מוגן דירתי, עובי הקירות המינימלי הוא 30 ס"מ".
ונגיד שהיית בונה בעובי של 70 ס"מ?
"למה 70? בוא נבנה 2 מטרים. ואז הבניין יהפוך כבד והנפח שלו יגדל, וגם נפגע בשטחים ציבוריים. זה לא כל כך ריאלי. ריאלית, אפילו קיר בעובי של מטר כנראה לא היה עוזר בפגיעה ישירה בתנע כזה. אולי היו נפגעים, ולא בהכרח הרוגים. הכל בגדר השערה. אבל זה לא ריאלי לבנות בעובי מטר, כי בסוף צריך לחיות במקומות האלה".
מה צריכים לעשות כל אותם אנשים שגרים בבניין ישן ללא ממ"ד, ולעיתים גם בלי מקלט?
"אלה בניינים ישנים, רובם עם אוכלוסיות לא חזקות, שצריכות למצוא איך להתמגן. בשנת 2020, פיקוד העורף יצא בקול קורא וביקש שיפצחו עבורו שיטות מה עושים כשאין ממ"ד ורוצים לעמוד באירועי פיצוץ טילים.
"בעקבות כך, פיתחנו שיטה שבה אנחנו מייצרים מעטפת פנימית, קפסולה פנימית בתוך החדר, הנקראת חד"מ, חדר ממוגן, שבו מחליפים את החלון והדלת הקיימים בחדר לכאלו של ממ"ד תקני, לצד עיטוף קירות החדר בפלטות של חומרים מרוכבים, קלים וחזקים בצורה בלתי רגילה. אלה חומרים שמהם בנויים גופים של מטוסים ויאכטות שצריכים לעמוד בעומסים בלתי רגילים. החדרים האלה נבדקו במטענים יותר מכפולים ממה שקורה היום, ומובן שהם עמדו במבחן. זה היה מציל חיים גם כאן.
"בסוף, במבנים קיימים וישנים, עידן הבטון והפלדה נגמר. אי אפשר לבוא לקומה שביעית ולצקת בטון, כי אין לך איך להחזיק אותו מבחינת משקל. שם נכנסים החומרים המרוכבים - אי־גלאס, קוולאר, עולמות הפלטות הכבושות. חומרים חזקים מאוד, אבל קלי משקל. אפשר גם לבחון את השימוש בהם בבניינים עתידיים במדינת ישראל, ואנחנו בודקים את השילוב שלהם בתעשיית הבניין".
כמה עולה חדר כזה?
"זה נע בין 100 ל־140 אלף שקלים".
מי בכלל יכולים לממן את זה?
"לכן נדרש פה שיתוף פעולה של עיריות, של המדינה. אנחנו נותנים משכנתה למיגון, אז למה הממשלה לא אומרת 'מי שממגנים בשנתיים הקרובות יקבלו 18% הנחה, ללא מע"מ'? אפשר גם להציע אי־תשלום ארנונה על החדר. תנו לאזרחים מוטיבציה להתמגן, וגם סיוע".
למה לא עושים את זה?
"כי פיקוד העורף לא רוצה שיהיו פערי מיגון, ובצדק. הוא רוצה שכולם יעשו ממ"ד. אבל לא כולם יכולים. לכן הפתרון שלנו יכול לסייע".
אבל בסוף, לצד העבודה המבורכת - יש לכם גם אינטרס: אתם מרוויחים כסף מכל המיגונים האלה. האם אתה זה שצריך לקרוא לכולם להתמגן?
"אני הראשון שאומר: אם אפשר ממ"דים - תבנו ממ"דים, אבל אם זה לא אפשרי - יש לי פתרון שרלוונטי למחר בבוקר. בתוך עשרה ימים סיימנו, וזהו. באנו, מיגנו - הלכנו. אבל את הפערים חשוב לסגור, כי המלחמה הבאה כבר התחילה, היא הרי רק עניין של זמן, ועדיין אין פתרונות ישימים לבניינים הישנים. זה עוול. אני מזכיר - לפי חלק מהנתונים, ב־56% מיחידות הדיור במדינת ישראל אין ממ"ד".
ויש גם מקלט אטומי
איך ייראה הדור הבא של המיגון בישראל? מהי המהפכה הגדולה שאנחנו צריכים לעבור?
"אנחנו למדים שהחימוש יהיה מדויק יותר, גדול יותר וחמקני יותר, כדי למנוע יירוט. נראה כמובן עוד נחילי כטב"מים, רחפנים. לכן המיגון החדש יצטרך להתכונן לכך בהתאם. ייתכן שנראה כאן בטון הרבה יותר קשה, שיידע לעמוד טוב יותר באותם עומסים. זה כמו לקחת חמאה רגילה ולהכניס למקפיא. את הגרסה הרכה אין בעיה לחצות בסכין, אבל את הקפואה - אי אפשר לחדור. אז בוא ניקח בטון שכאילו יצא מהמקפיא".
מעניין. תמשיך.
"אם אני מתפרע ומתייחס לגופים ולמפעלים רגישים, ולא לבתי מגורים, אז אפשר לייצר מבנים עם שכבה מקדימה שיוזמת את הפיצוץ לפני שהוא פוגע בבניין. במילים פשוטות: אתה מייצר מעין מגן לפני הבניין, 'קיר טיפש' שפוגש את הטיל לפני שהטיל פוגש בקיר הבניין. ראש הנפץ מופעל, אבל לא על המבנה המקורי. המעטפת הזו יכולה להיות זולה, מחומרים פשוטים וקלים. יש דברים כאלה בעולם. כל דבר כזה מקטין את הסיכוי לפגיעה בחיי אדם".
מעין כיפת ברזל פרטנית. זה בוודאי ידבר לישראלים רבים. בהקשר של מיגון העתיד, חשבתי גם על יפן, שם הבניינים ערוכים להתמודד עם רעידות אדמה. מה אנחנו יכולים ללמוד מהם?
"בהחלט אפשרי לייצר מבנים הדומים לאלה שביפן, שעומדים על בולמי זעזועים. כשמגיעה רעידת אדמה המבנה לא נלחם איתה, אלא פשוט זז איתה, וכך ממזערים את הפגיעה. מגדלים מאוד מתקדמים בישראל נבנים בטכנולוגיות כאלה לטובת רעידות אדמה".
היפנים לא נלחמים בטבע, הם עובדים איתו. בדיוק כך, הבניינים שלנו יכולים לדמות לוחמי אייקידו או ג'ו ג'יטסו: הם לא נלחמים ביריב - או בהדף, במקרה שלנו - אלא עובדים איתו.
"נכון. טכנולוגיות כאלה בהחלט יכולות לשפר את ההתמודדות שלנו. ההתמודדות תלויה גם באזור הנפילה: כשנופל טיל באזור מאוד צפוף, כמו תל אביב, לגל ההדף אין לאן לברוח, הוא כלוא בין בניינים. בשטח פתוח גל ההדף מתפזר בחלל, ולכן גם הנזק קטן יותר.
"אבל מעבר לאזור הנפילה, אני חושב שישראל נמצאת בפסגת הטכנולוגיה המיגונית בעולם. אין עוד מדינה שממגנת אזרחים כמו מדינת ישראל, והעולם יכול לשאת אלינו עיניים. עם זאת, ברחבי העולם מסע המיגון עוד לא התחיל בכלל, כי עד שמדינה לא חווה את הדברים על בשרה, כפי שחווינו אנחנו, אין יישום עמוק של הדברים. אבל בארץ - באורטק, למשל - אנחנו כל הזמן בפיתוח הדור הבא של המוצרים, ובכל אלה מעורב איתנו פיקוד העורף. רק לאחרונה סיימנו לפתח פלטות ייחודיות מדור חדש שאושרו בפיקוד העורף כדי למגן גופים שונים".
אתם עובדים גם עם גופים ביטחוניים ומוסדיים ועם גופי תשתיות. בעבר גם מיגנתם סוויטה נשיאותית במדינת ישראל, לקראת ביקור של נשיא אחת המדינות הגדולות בעולם. איך נראה מיגון כזה? עד כמה הוא הרמטי?
"סוויטה כזאת מוגנת בפני רמות של מטענים שהם יותר כבדים משמעותית ממה שרואים פה היום. במילים אחרות, היא ממוגנת כמו הממ"דים, אבל מעטפת הפתחים שלה מוגנת ברמות אחרות".
גם מי שרוצים לבנות מקלט אטומי מגיעים אליך.
"אנחנו מספקים ליווי וייעוץ לגבי מקלטים אטומיים. זה עולם שצריך לייצר לנו שרידות אוטונומית לאורך זמן, כשאנחנו מנותקים מהעולם".
אילו דרישות מיוחדות יש לגורמים שבאים לבנות מקלט אטומי?
"הדרישה שלהם היא להבטיח שלא משנה מה קורה בחוץ - בתום האירוע הם יכולים לצאת החוצה בריאים ושלמים".
מה אנחנו יכולים לדמיין שיש במקלט כזה? מטבח, חדר כושר, בריכה, חדר קולנוע?
"מקלט כזה יכול להכיל כיד הדמיון הטובה עליך, ויש לו גם דברים הכרחיים: מטבח, מקלחות, יכולת לאחסון אספקת מזון ומים לשבועות רבים, מערכת לסילוק של פסולת מזון, מערכת גיבוי לחשמל, מערכת טיהור שתאפשר כניסת אנשים מחוץ למקלט במקרה של זיהום רדיואקטיבי מחוצה לו, וכמובן מקומות לינה וחלל שהייה. זו רשימה חלקית. אחרי כל אלה - תפליג לאן שאתה רוצה".
כמה זה עולה?
"אלפי דולרים למטר מרובע".
איזה מקלט לך יש בבית?
"ממ"ד תקני, סטנדרטי, שום דבר מיוחד. אני מאמין בשיטה המסורתית והטובה".
סיפרת לי שיש עלייה בהיקף העבודה שלכם. אתה מקבל פניות מיוחדות, דרמטיות?
"בהרבה מאוד מקרים, אנשים הם חסרי סבלנות. הם במתח גדול מאוד, חלקם ממורמרים ומדברים לא יפה, כועסים הרבה פעמים. מבקשים שנבוא לבנות להם, ואם זה לא קורה מחר - 'אז מה אתה שווה?'. אגב, חלק מהאנשים הם כאלה שבכל מערכה מתעניינים שוב ושוב, אבל לא באמת עושים. כך או כך, אנחנו מנסים להיות קשובים וסבלניים ולתת את השירות הכי טוב שניתן לתת. זה לא מובן מאליו. יש חברות שלא עומדות בסטנדרטים מקצועיים, ולנו זה חשוב. כי בסוף - מיגון עושים פעם אחת בחיים".
להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il
