"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא רק כוח רצון: זו המיומנות החשובה שמנבאת הצלחה

כשמשהו מרגיש לא נעים - מתח, ביקורת, עייפות או אי שקט פנימי - המוח האנושי מפעיל את מערכת ההישרדות והגוף מתכונן לפעולה • מחקרים מצביעים על כך שתרגול של "שהיה במתח" עוזר לנו להתמודד עם מצבים שונים בחיים

,עודכן
0השמעה
שהיה בחוסר נוחות יכולה לעזור לכם. צילום: istockphoto

אנחנו רגילים לחשוב שהצלחה תלויה בכישרון, במשמעת עצמית או במוטיבציה. אבל מחקרים מראים שקיים גורם נוסף, בסיסי בהרבה - והוא מנבא הצלחה יותר מכל דבר אחר: היכולת להישאר בתוךחוסר נוחות.

המוח האנושי בנוי לחפש נוחות וביטחון. כשמשהו מרגיש לא נעים - מתח, ביקורת, עייפות או אי שקט פנימי - הוא מפעיל את מערכת ההישרדות: האמיגדלה שולחת אות אזהרה, רמות האדרנלין והקורטיזול עולות, והגוף מתכונן לפעולה.

כשהמוח חש עייפות, הוא מפעיל את מערכת ההישרדות,צילום: Envato Elements

אבל ברוב המצבים האלה אין סכנה אמיתית, רק תחושה פנימית של אי נוחות שאנחנו ממהרים להסיר. הבעיה היא שכך אנחנו גם מונעים מעצמנו לגדול, כי כל שינוי אמיתי - בין אם פיזי, רגשי או מנטלי - עובר דרך שלב שבו לא נוח. כשאנחנו בורחים ממנו מהר מדי, אנחנו עוצרים את תהליך ההסתגלות והלמידה עוד לפני שהוא מתחיל.

מה קורה במוח כשאנחנו נשארים רגע אחד נוסף?

ברגע שבו אנחנו לא בורחים מהתחושה, אלא נשארים בה עוד כמה שניות, המוח לומד דבר חדש: שתחושת חוסר נוחות אינה בהכרח סכנה. התגובה הפיזיולוגית של "בריחה או תקיפה" מתחילה לדעוך, ורמות ההורמונים בגוף חוזרות לאיזון.

במונחים מדעיים, זהו תהליך של ויסות עצבי (Neural Regulation). מחקרים מצביעים על כך שתרגול של "שהיה במתח" מפחית את פעילות האמיגדלה ומחזק את הקורטקס הקדם-מצחי - האזור במוח שאחראי על בקרה, ריכוז והחלטות. המשמעות היא שהאדם נעשה פחות תגובתי ויותר יציב, פחות מונע מדחף ויותר מונחה מבחירה.

תרגול חוסר נוחות עוזר לאיזון הגוף,צילום: iStockphoto

מנבא ההצלחה האמיתי

בין אם מדובר באימונים גופניים, שמירה על תפריט תזונתי, עמידה ביעדים בעבודה או ניהול מערכות יחסים - הגורם שמנבא מי ישמור על התמדה לאורך זמן הוא לא בהכרח כוח הרצון, אלא היכולת להישאר רגע אחד נוסף בתוך חוסר נוחות מבלי לוותר.

אנשים שמסוגלים לשהות בתחושות לא נעימות - עייפות, תסכול, רעב, או אי שקט פנימי - מראים לאורך זמן רמות גבוהות יותר של ויסות רגשי, חוסן מנטלי והצלחה אישית. הם לא מתפרקים כשהדברים לא מסתדרים, ולא מחפשים פתרון מהיר רק כדי לא להרגיש את אי הנוחות. הם פשוט יודעים לנשום לתוכה - ולתת לה לעבור.

שהיה חוסר נוחות מחזקת חוסן מנטלי,צילום: istockphoto

איך ניתן לאמן את היכולת הזו?

החדשות הטובות הן שזו לא תכונה מולדת, אלא יכולת נרכשת.
המערכת העצבית ניתנת לאימון בדיוק כמו שריר - באמצעות חשיפה הדרגתית לחוסר נוחות, במנות קטנות ומבוקרות.

1. נשימה מודעת לפני תגובה

עצרו לשלוש נשימות איטיות לפני כל תגובה אימפולסיבית. פעולה פשוטה זו מעבירה את הגוף ממצב הישרדות למצב שליטה תוך שניות.

2. לתת שם לתחושה

מחקרים מראים שקריאת רגש בשם ("זה פחד", "זה תסכול") מפעילה אזורי ויסות במוח ומפחיתה את עוצמת הפחד.

חשוב לאמן את היכולת לשהות בחוסר נוחות,צילום: storyblocks

3. חשיפה עדינה

מים קרים בסוף המקלחת, עמידה בתור בלי לבדוק את הטלפון, או להישאר עוד חמש שניות בתרגיל באימון. כל פעולה קטנה כזו מלמדת את המוח שתחושת חוסר נוחות אינה סכנה.

4. עיכוב תגובה

כשיש דחף לפעול מיד - לענות, לאכול, לברוח - חכו עשר שניות.
זהו תרגול קלאסי של עיכוב תגובה (Response Inhibition)
שמחזק את מנגנוני הבקרה במוח.

5. רפלקציה יומית

בסוף היום, שאלו את עצמכם: "איפה הצלחתי להישאר עוד קצת?". תיעוד מודע של רגעי סבלנות מפתח למידה עצבית ומגביר עמידות לאורך זמן.

מקלחת קרה יכולה לעזור בחשיפה עדינה לחוסר נוחות / מידג'רני

למה זה חשוב?

היכולת להישאר בתוך חוסר נוחות היא לא רק מיומנות רגשית -
היא מנגנון ביולוגי שמאפשר למוח להסתגל, לפתח גמישות עצבית (Neuroplasticity) ולבסס דפוסים חדשים של שליטה ויציבות.

בסופו של דבר, הצלחה אמיתית לא נמדדת רק במה שאנחנו עושים, אלא גם ביכולת שלנו לא לברוח כשהדברים נהיים לא נוחים. זו הנקודה שבה משתנה לא רק מה שאנחנו עושים - אלא מי שאנחנו הופכים להיות.

שירלי קורן, דיאטנית קלינית ומאמנת כושר, מייסדת אפליקציית הכושר FitMama.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר