ריאותם הפיסית והנפשית של ילדים בארה”ב הולכת ומידרדרת לאורך שנים, כך על פי מחקר חדש שפורסם בכתב העת (Journal of the American Medical Association (JAMA).
"אנחנו בעיצומו של משבר בריאות ילדים – זה ברור ולא נתון לדיון", אמר ד"ר כריסטופר ב. פורסט, רופא ילדים ומחבר המחקר, ל־Newsweek. המחקר עקב אחר 170 מדדי בריאות שונים של ילדים שנאספו משמונה מאגרי נתונים לאומיים, בשנים 2007 ל־2023, והצביע על הידרדרות רוחבית במצב הבריאות של ילדים.
לדברי פורסט, ההידרדרות נמשכת כבר כמה עשורים ומשפיעה כמעט על כל תחום בריאותי, דבר שמעיד על בעיות מערכתיות עמוקות יותר בחברה האמריקאית. כך למשל, שיעור ההשמנה בקרב ילדים אמריקנים בני שנתיים עד 19 עלה מ־5.2% בתחילת שנות ה־70 לכמעט 20% ב־2018. בין מחזורי הסקרים של 2007–2008 ו־2021–2023, עלה השיעור מ־17% ל־21%, כלומר, אחד מכל חמישה ילדים.
בין השנים 2011 ל־2023, שיעור הילדים בני 3 עד 17 עם לפחות מצב כרוני אחד עלה מ־39.9% ל־45.7% במערכות בריאות ילדים. באוכלוסייה הכללית, הנתון עלה מ־25.8% ל־31%. סקרים בקרב הורים מצביעים על עלייה של 15-20% בסיכון למחלות כרוניות כלשהן אצל ילדים מאז 2011.
סיכון תמותה גובה ביחס לילדים אחרים
נתון מדאיג נוסף: ילדים בארצות הברית נמצאים בסיכון תמותה גבוה בהרבה מילדים במדינות מפותחות אחרות. בקרב ילדים ובני נוער בני שנה עד 19, הסיכון למות גבוה ב־80% בארה"ב לעומת מדינות ה־OECD, כלומר, ילד אמריקאי צפוי פי 1.8 למות בהשוואה לעמיתיו בחו"ל. שיעור תמותת התינוקות, שהיה דומה לשאר המדינות בשנות ה־60, החל לסטות מהמקובל כבר בשנות ה־70.
תינוקות מתחת לגיל שנה נמצאים בסיכון תמותה גבוה ב־78% בארה"ב לעומת 18 מדינות OECD דומות. הסיבות המרכזיות: לידה מוקדמת ומוות פתאומי בלתי מוסבר. בקרב ילדים גדולים יותר, הסיבות העיקריות למוות הן ירי ותאונות דרכים – ילדים אמריקאים נמצאים בסיכון פי 15 למוות מירי בהשוואה לעמיתיהם במדינות מפותחות.
מעבר לבריאות הפיזית, גם הרווחה הרגשית והתפקודית של הילדים האמריקאים הידרדרה. שיעורי תסמיני דיכאון, בדידות ותלונות גופניות כמו כאבי ראש ובטן החמירו. ישנה גם עלייה בהפרעות שינה והגבלות תפקודיות. משך השינה הממוצע של ילדים ירד בהתמדה מאז תחילת המאה ה־20.
תופעה נוספת היא התבגרות מוקדמת, בעיקר בקרב בנות. אחת מכל שבע בנות בארה"ב מתחילה וסת לפני גיל 12. החוקרים מזהירים כי תופעות אלה עשויות להיות קשורות ללחצים סביבתיים, תזונתיים וחברתיים שטרם הובנו לעומק. למרות שהמגמות החריפות בעשור האחרון, רבות מהן החלו עוד קודם.
פורסט הדגיש את המורכבות הרבה של הנושאים: "אין פתרונות מהירים או פשוטים. ילדים הם בפיתוח מואץ ותלויים במבוגרים ובמוסדות… הם האינדיקטורים הראשונים לכך שהמערכת כולה מדרדרת". לדבריו, המפתח טמון בקשר עם המשפחה והקהילה, והדבר הקריטי ביותר הוא ליצור סביבה אוהבת, מטפחת ורגישה בבית.
"אנחנו צריכים את החוכמה והאחריות ההורית הקולקטיבית, כדי להתחיל לשנות את הסביבות שבהן ילדים חיים, גדלים ולומדים, מסביבות מזיקות לסביבות מקדמות בריאות", הדגיש. "הורים לא יכולים לעשות את זה לבד. אנחנו צריכים רשת של תמיכה וטיפוח. תנו עדיפות למשפחה - אפילו לפני משכורת גבוהה יותר.
"אנחנו חייבים לשנות לחלוטין את הסביבה שבה ילדים מתפתחים". הוא מציע לבחון את ההקשרים החברתיים־סביבתיים של ילדות בארה"ב דרך פריזמה של קיימות אקולוגית: "בואו נסתכל על האקוסיסטם שבו ילדים גדלים, שכונה אחר שכונה, עיר אחר עיר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו