אם השעה 00:00 עברה ואתם עדיין גוללים בטלפון או “רק מסיימים את הפרק”, כדאי שתדעו שזה אולי לא כל כך תמים. מחקר חדש מצביע על כך ששינה קבועה אחרי חצות עלולה לפגוע גם במצב הרוח, גם באיכות השינה - וגם בבריאות הכללית.
מאחורי המסקנות האלה עומד מחקר רחב היקף שנערך באוניברסיטת סארי שבבריטניה, בהשתתפות יותר מ־73 אלף נבדקים. החוקרים עקבו אחרי זמני ההירדמות, איכות השינה והתסמינים הנפשיים של המשתתפים - ומצאו קשר ברור: ככל ששעת השינה נדחית, כך עולה הסיכון לדיכאון, עייפות קבועה ותפקוד רגשי נמוך יותר. גם אם ישנים את אותו מספר שעות - הגוף מרגיש אחרת לגמרי כשהולכים לישון אחרי חצות.
למה זה קורה?
השעון הביולוגי שלנו - זה שאחראי על תחושת ערות ועייפות - מכוון לפי אור וחושך. כשאנחנו דוחים את השינה אל תוך הלילה, אנחנו מערערים את האיזון הזה. הגוף מתקשה להפריש מלטונין בזמן, השינה העמוקה מתקצרת, ובמקום להתעורר רעננים - אנחנו קמים עייפים, עצבניים ולעיתים גם חסרי מיקוד.
ההשפעות לא נגמרות במצב הרוח
לפי המחקר, שינה מאוחרת באופן קבוע עלולה גם להעלות את הסיכון לבעיות מטבוליות – כמו תנודות ברמות הסוכר, מה שעלול להשפיע בהמשך גם על הלב ועל מערכת החיסון. גם מערכת העיכול והורמוני הרעב נכנסים לסחרור כשהשינה נדחית.
מה אפשר לעשות?
הפתרון לא חייב להיות דרמטי. אם אתם רגילים להירדם מאוחר, התחילו להקדים את השינה בהדרגה -אפילו ברבע שעה בכל כמה ימים. הימנעו ממסכים לפני השינה, העדיפו תאורה רגועה ונסו לבסס שגרה קבועה. גם פעילות גופנית קלה ותפריט מאוזן תומכים בשינה טובה יותר. הגוף - וגם הנפש - יודו לכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו