מחקר חדש חושף: שינה מוקדמת משפרת את יכולות החשיבה של בני נוער

מחקר חדש חושף כי בני נוער שהולכים לישון מוקדם יותר וישנים זמן ממושך יותר מחבריהם נוטים להציג יכולות מנטליות חדות יותר ולהשיג ציונים גבוהים יותר במבחנים קוגניטיביים.

במחקר שכלל יותר מ-3,000 מתבגרים, אלו שהלכו לישון מוקדם יותר, ישנו זמן ממושך יותר והציגו דופק נמוך יותר בזמן השינה, הפגינו ביצועים טובים יותר במבחני קריאה, אוצר מילים, פתרון בעיות ומבחנים מנטליים אחרים.

אומנם החוקרים ציפו שבני נוער עם הרגלי שינה בריאים יקבלו ציונים טובים יותר מאלה שישנו גרוע, אך הופתעו מההשפעה המשמעותית שהייתה להבדלים קטנים בשינה.

"אנחנו סבורים שהשינה היא זו שמניעה את היכולות הקוגניטיביות הטובות יותר, בין היתר כי אנחנו מבססים את הזיכרונות שלנו במהלך השינה", אמרה ברברה סהקיאן, פרופסור לנוירופסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת קיימברידג'.

לילה של שינה טובה קושר זה מכבר לביצועים מנטליים טובים יותר, אך חוקרים עדיין מנסים להבין את התהליכים המתרחשים בגיל ההתבגרות, כאשר התפתחות מוחית קריטית מתרחשת במקביל למעבר לשעות שינה מאוחרות יותר ופחות שינה בכלל.

צוותה של סהקיאן, יחד עם חוקרים מאוניברסיטת פודן בשנחאי, ניתחו נתונים מ-3,222 צעירים שהשתתפו במחקר ההתפתחות הקוגניטיבית של המוח בגיל ההתבגרות, המחקר הארוך ביותר על התפתחות המוח ובריאות הילד בארה"ב. המשתתפים עברו סריקות מוח, מבחנים קוגניטיביים, ועקבו אחר השינה שלהם באמצעות שעוני פיטביט.

המחקר מצא שאפילו בעלי הרגלי השינה הטובים ביותר ישנו פחות ממה שמומחים ממליצים. לפי האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה, בני 13-18 צריכים לישון 8-10 שעות בלילה.

המתבגרים חולקו לשלוש קבוצות מובחנות:

• הקבוצה הראשונה (כ-39%): הלכו לישון הכי מאוחר והתעוררו הכי מוקדם, עם ממוצע של 7 שעות ו-10 דקות שינה בלילה.
• הקבוצה השנייה (כ-24%): ישנו בממוצע 7 שעות ו-21 דקות.
• הקבוצה השלישית (כ-37%): הלכו לישון הכי מוקדם, ישנו הכי הרבה, והציגו את הדופק הנמוך ביותר בזמן השינה, עם ממוצע של כ-7 שעות ו-25 דקות.

למרות שלא נמצאו הבדלים משמעותיים בהישגים החינוכיים של הקבוצות השונות, אלה בקבוצה השלישית קיבלו את הציונים הגבוהים ביותר במבחנים קוגניטיביים, אחריהם הקבוצה השנייה, כאשר הקבוצה הראשונה השיגה את התוצאות הנמוכות ביותר. סריקות מוח הראו שלחברי הקבוצה השלישית היו נפחי המוח הגדולים ביותר ותפקודי המוח הטובים ביותר.

סהקיאן ציינה כי היה "מפתיע" שהבדלים קטנים בשינה יצרו השפעה כה גדולה. "זה מרמז שהבדלים קטנים בכמות השינה מצטברים עם הזמן ויוצרים הבדל גדול בתוצאות", הסבירה.

טיפים לשיפור השינה ולחידוד המיומנויות המנטליות

לבני נוער שרוצים לשפר את השינה שלהם ולחזק את המיומנויות המנטליות, סהקיאן ממליצה על פעילות גופנית סדירה לעזרה בשינה, והימנעות משימוש בטלפונים ניידים או מחשבים בשעות מאוחרות בערב.

פרופסור קולין אספי, מומחה לרפואת שינה מאוניברסיטת אוקספורד, שלא היה מעורב במחקר, הוסיף: "אחת התוצאות של מוחות מפותחים מאוד, המסוגלים לבצע משימות מורכבות, היא שכבני אדם אנחנו תלויים במיוחד בשינה, במיוחד בשנות ההתפתחות".

"כפי שמראה מחקר זה, הירדמות מאוחרת וקבלת פחות שינה היא בעייתית. אין ספק שזה מחמיר בימי לימודים כאשר צעירים צריכים לקום מוקדם יחסית ל'להשלים' בסופי שבוע - תופעה הידועה כ'ג'ט לג חברתי'".

לדבריו, "כחברה, היינו עושים טוב אם היינו שמים יותר דגש על שינה, למשל על ידי שילוב יותר תוכן בריאות שינה בחינוך האישי והחברתי בבתי ספר תיכוניים".

גארת' גאסקל, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת יורק, בירך על המיקוד בתחילת גיל ההתבגרות. "הייתי רוצה לראות יותר מחקרי התערבות במהלך גיל ההתבגרות כדי שנוכל לגלות כיצד לעזור למתבגרים עם דפוסי שינה תת-אופטימליים. לעתים קרובות, ניתן לבצע שינויים פשוטים יחסית בשגרת השינה, למשל סביב שימוש במסכים, כדי לשפר את העיתוי ומשך השינה".