"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
צעירים הפסיקו להשתמש ברשתות למשך שבוע - וזה מה שקרה
מחקר של אוניברסיטת הרווארד מצא ירידה של עד 25 אחוזים בתסמינים נפשיים לאחר שבוע של הימנעות מרשתות חברתיות • עם זאת, מומחים מזהירים כי לא בטוח שהשיפור מחזיק לאורך זמן

מחקר: צעירים הפסיקו להשתמש ברשתות חברתיות למשך שבוע - וזה מה שקרה//אנוואטו

צעירים הפסיקו להשתמש ברשתות למשך שבוע - וזה מה שקרה

מחקר של אוניברסיטת הרווארד מצא ירידה של עד 25 אחוזים בתסמינים נפשיים לאחר שבוע של הימנעות מרשתות חברתיות • עם זאת, מומחים מזהירים כי לא בטוח שהשיפור מחזיק לאורך זמן

,עודכן
0השמעה
[object Object]

מחקר שפורסם ב-JAMA Network Open מצא כי צעירים בני 18 עד 24 שהפחיתו את השימושברשתות החברתיותלמשך שבוע בלבד דיווחו על ירידה משמעותית בסימפטומים של דיכאון, חרדה וחוסר שינה. לפי הנתונים, תסמיני חרדה ירדו בממוצע ב-16.1 אחוזים, תסמיני דיכאון ב-24.8 אחוזים, ונדודי שינה ב-14.5 אחוזים. מנגד, לא נרשמה ירידה בתחושת הבדידות.

המחקר, שסוקר בניו יורק טיימס, עקב אחרי 295 צעירים שביקשו להשתתף בניסוי והונחו "להימנע ככל האפשר" משימוש בפייסבוק, X, אינסטגרם, טיקטוק וסנאפצ'אט. השימוש הממוצע שלהם ירד משעתיים ביום לכ-30 דקות. השיפור בלט במיוחד בקרב משתתפים עם תסמיני דיכאון חמורים.

הצעירים הונחו "להימנע ככל האפשר" משימוש ברשתות,צילום: GettyImages

ד"ר ג'ון טורוס, החוקר הראשי ופסיכיאטר מבית הספר לרפואה של הרווארד, הדגיש כי הפחתת שימוש ברשתות אינה "טיפול ראשון במעלה", אך יכולה לשמש ככלי משלים בטיפול נפשי. לדבריו, ההשפעה החיובית נבעה ככל הנראה מהימנעות מ"התנהגויות בעייתיות" ברשת, כמו שימוש אובססיבי והשוואה חברתית, ולא מירידה כללית בזמן המסך.

עם זאת, מומחים רבים הביעו ספקות לגבי משמעות הממצאים. מכיוון שהמשתתפים בחרו מרצונם להפסיק את השימוש ברשתות, חלק מהחוקרים טענו כי השיפור עשוי לנבוע מציפיות מוקדמות ולא מההתערבות עצמה. בין היתר, נטען כי היעדרה של קבוצת ביקורת במחקר הופכת את המספרים ל"חסרי משמעות".

השיפור בלט במיוחד בקרב משתתפים עם תסמיני דיכאון,צילום: אי.אף.פי

חוקרים נוספים, ובהם פרופ’ קנדיס אודגרס מאוניברסיטת קליפורניה, ציינו כי ייתכן שהמשתתפים פשוט אימצו את הנרטיב הרווח שלפיו רשתות חברתיות "רעות לבריאות הנפש". במחקרים קודמים נמצאו תוצאות מעורבות: חלקם הצביעו על אפקט זניח או לא קיים.

עם זאת, יש שהביעו אופטימיות זהירה וציינו כי המחקר מצטרף למחקרים נוספים שמראים כי בקרב צעירים, יש ירידה לעיתים בדיכאון ובחרדה, כאשר הם לוקחים הפסקה מהרשתות. כלל המומחים מסכימים כי נדרש מחקר נוסף כדי להבין אם ההשפעה חיובית לאורך זמן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו