"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
נמצאים ליד מישהו בחרדה? מה צריך להגיד ומה ממש לא
משפט לא נכון עלול להחמיר את החרדה, ומשפט נכון יכול ליצור תחושת ביטחון ורוגע • המדריך הבא יעזור לכם לדעת מה בדיוק לעשות כשמישהו נמצא בהצפה רגשית
מורידים את החרדה (אילוסטרציה). צילום: Getty Images

נמצאים ליד מישהו בחרדה? מה צריך להגיד ומה ממש לא

משפט לא נכון עלול להחמיר את החרדה, ומשפט נכון יכול ליצור תחושת ביטחון ורוגע • המדריך הבא יעזור לכם לדעת מה בדיוק לעשות כשמישהו נמצא בהצפה רגשית

,עודכן
0השמעה
[object Object]

כשמנסים לעזור למישהו שסובל מחרדה, המפתח הוא נוכחות והקשבה ולא עצות מהירות או משפטים שממעיטים בתחושותיו. בראיון שנערך בטיים בנושא,מומחים מדגישים כי חיבור רגשי חשוב יותר מניסיון לתקן את המצב.

המומחים ממליצים להימנע מאמירות שמנסות להמעיט בערך החוויה,צילום: storyblocks

משפטים כמו "תירגע", "אין מה להילחץ" או "אתה מגזים" עלולים לגרום לאדם להרגיש שלא מבינים אותו ואף להחריף את תחושותיו. במקום זאת, כדאי להציע נוכחות תומכת, למשל: "אני רואה שאתה מפחד כרגע, אפשר לשבת איתך" או "זה נשמע באמת קשה - רוצה לשתף מה עובר לך בראש". ניסוחים כאלה יוצרים תחושת ביטחון ופותחים פתח לשיחה כנה.

המומחים ממליצים להימנע מאמירות שמנסות להמעיט בערך החוויה כמו "הכל יהיה בסדר" או "לפחות זה לא נורא יותר". עדיף לעודד שיחה פתוחה על האפשרויות: מה התסריט הגרוע ביותר, מה הטוב ביותר, ומה הסביר - כך האדם מקבל תחושת שליטה. גם משפטים בסגנון "תהיה חיובי" עלולים להרחיק, בעוד אמירה כמו "התגובות שלך מובנות בהתחשב במה שעברת" מעניקה לגיטימציה ומפחיתה תחושת בדידות.

זה טבעי לחוות חרדה, איך הסביבה מתמודדת עם זה?,צילום: GettyImages

אז מה לא לומר לאדם עם חרדה?

  • "זה סתם, תירגע" - מתעלם מהקושי ואינו מציע מענה אמיתי.

  • "אין מה להילחץ" - ממעיט בערך התחושות ומעביר מסר שאין לגיטימציה לרגש.

  • "אתה מגזים" - משדר שיפוטיות וחוסר הבנה.

  • "הכל יהיה בסדר" - הבטחה כללית שעלולה להרגיש ריקה.

  • "לפחות זה לא נורא יותר" - משווה ומקטין את החוויה האישית.

  • "תהיה חיובי" - מוסיף לחץ ומייצר תחושת כישלון אם האדם לא מצליח.

חיבוק שווה אלף מילים,צילום: pexels-karolina-grabowska

ומה כן לומר במקום?

  • "אני רואה שאתה מפחד כרגע, אפשר לשבת איתך?" - משדר נוכחות וביטחון.

  • "זה נשמע באמת קשה – רוצה לשתף מה עובר לך בראש?" - פותח ערוץ לשיחה.

  • "התגובות שלך מובנות בהתחשב במה שעברת" - נותן לגיטימציה לרגש.

"בוא נדבר על מה יכול לקרות – הכי גרוע, הכי טוב ומה סביר" – יוצר תחושת שליטה.

כשהחיבוק הכי טוב מגיע ומפיג חרדה,צילום: Envato

בסופו של דבר, התמיכה המשמעותית ביותר באדם עם חרדה אינה מגיעה ממילים גדולות או פתרונות מהירים, אלא מהיכולת להישאר לצדו, להקשיב באמת ולשדר לו שהוא לא לבד. גם אם לא יודעים בדיוק מה לומר, עצם הנוכחות, הסבלנות והאכפתיות יכולים להיות ההבדל בין תחושת בדידות לבין תחושת ביטחון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו