צמיחה פוסט-טראומטית: כשמשבר הופך לנקודת מפנה

האם באמת אפשר לצמוח מתוך משבר וכיצד הופכים כאב עמוק לקרקע פורייה לצמיחה אישית? • ד"ר קרן אור חן בטור מיוחד לכבוד יום הזיכרון

סבל הוא חלק שלא ניתן למחוק מן החיים. צילום: מידג'רני

"סבל הוא חלק שלא ניתן למחוק מן החיים, כמו גם הגורל והמוות. בלי סבל ומוות חיי האדם לא יכולים להיות שלמים", כתב ויקטור פרנקל בספרו "האדם מחפש משמעות". אך האם באמת אפשר לצמוח מתוך משבר? כיצד הופכים כאב עמוק לקרקע פורייה לצמיחה אישית?

מחקרים מהעשורים האחרונים מראים תופעה מרתקת: רבים מהאנשים שהתמודדו עם טראומות ומשברים קשים מדווחים על שינויים חיוביים משמעותיים בחייהם. תופעה זו, המכונה "צמיחה פוסט-טראומטית", היא עדות מרגשת ליכולת האנושית להתחדש ולמצוא משמעות גם בתוך החוויות הקשות ביותר.

מהי צמיחה פוסט-טראומטית?

צמיחה פוסט-טראומטית מוגדרת כ"חוויה סובייקטיבית של שינוי פסיכולוגי חיובי בעקבות התמודדות עם מצב לחץ טראומטי". חשוב להדגיש: אין הכוונה לראות את הטראומה עצמה כחוויה חיובית או להמעיט בסבל הנלווה אליה. הצמיחה מתרחשת בתהליך ההתמודדות, כאשר אנשים מגלים כוחות חדשים ומפתחים תובנות עמוקות על עצמם ועל החיים.

הצמיחה מתרחשת בתהליך ההתמודדות, צילום: אורן בן חקון

טראומה, במובן הרחב, יכולה להיות כל אירוע המערער את שגרת החיים ומאתגר את משאבי ההתמודדות שלנו - החל ממחלה קשה, אובדן של אדם קרוב, גירושין, ועד לאסונות טבע או פיגועי טרור. המשותף לכל אלה היא ההפרה של תחושת הביטחון הבסיסית וערעור הנחות היסוד שלנו לגבי העולם.

כיצד נראית הצמיחה

הצמיחה הפוסט-טראומטית מתבטאת בשלושה מישורים עיקריים:

1. שינוי בתפיסת העצמי

בעקבות משבר, אנשים פוגשים צדדים בעצמם שלא הכירו קודם לכן. לצד ההכרה בפגיעות, רבים מגלים כוחות פנימיים ויכולות התמודדות שלא ידעו על קיומם. "הייתי בטוחה שאתמוטט", סיפרה לי מטופלת שהתמודדה עם מחלה קשה, "אבל גיליתי שיש בי עוצמה שמעולם לא ידעתי שקיימת".

2. שינוי ביחסים הבין-אישיים

המשבר משפיע גם על האופן שבו אנו מתייחסים לאחרים. רבים מדווחים על פיתוח אמפתיה עמוקה יותר, על יכולת טובה יותר להביע רגשות ולקבל תמיכה. "המשבר לימד אותי מי הם החברים האמיתיים שלי", היא תיאור שכיח. קשרים משמעותיים מתחזקים, ולעתים נוצרים קשרים חדשים ומעגלי תמיכה רחבים יותר.

3. שינוי בפילוסופיית החיים

אחרי טראומה, אנשים רבים מדווחים על הערכה עמוקה יותר של החיים עצמם. סדרי העדיפויות משתנים, ודברים שנראו חשובים בעבר מאבדים מערכם, בעוד שהקשרים המשמעותיים והרגעים הקטנים מקבלים חשיבות גדולה יותר. "אני לא דוחה יותר את החיים לסוף השבוע", אמר מטופל שהחלים ממחלה קשה. "למדתי לחיות כל יום במלואו".

דווקא המצוקה היא המניעה את תהליך הצמיחה, צילום: זיו קורן

מצוקה וצמיחה: כשני צדדים של אותו מטבע

טעות נפוצה היא לחשוב שצמיחה פוסט-טראומטית והמצוקה הנפשית הן תופעות מנוגדות. המחקר מראה תמונה מורכבת יותר: דווקא המצוקה היא המניעה את תהליך הצמיחה. במעקב אחר אנשים שחוו את הפיגוע במגדלי התאומים, נמצא שרמת הצמיחה הגבוהה ביותר הייתה אצל אנשים שחוו רמה מתונה של מצוקה. אלה שלא חוו מצוקה כלל, כמו גם אלה שחוו מצוקה קיצונית, הראו פחות סימני צמיחה.

המטאפורה של כושר גופני מתאימה כאן: כדי לפתח שרירים, עלינו לאמן אותם ולהתמודד עם התנגדות. אולם עומס יתר עלול לגרום לפציעה. כך גם בהתמודדות עם משבר – נדרש איזון עדין בין הכרה במצוקה לבין תהליך הדרגתי של עיבוד וצמיחה.

הסיפור שאנו מספרים לעצמנו

אחד התהליכים המרכזיים המובילים לצמיחה הוא הבניה מחדש של סיפור החיים. אירוע טראומטי מערער את הסיפור שסיפרנו לעצמנו עד כה על מי אנחנו ועל העולם. תהליך הצמיחה כרוך ביצירת סיפור חדש, המשלב את המשבר כחלק אינטגרלי מהביוגרפיה האישית.

"כשאני מסתכלת אחורה", סיפרה אישה שאיבדה את בעלה באופן פתאומי, "אני רואה שהאובדן שינה את מסלול חיי לחלוטין. אני לא אותו אדם שהייתי. הכאב עדיין שם, אבל למדתי לחיות איתו, ובמקביל, גיליתי בעצמי יכולות וכוחות שלא ידעתי שקיימים".

האם הסביבה מעודדת או מעכבת צמיחה?

לסביבה תפקיד מכריע בתהליך הצמיחה הפוסט-טראומטית. תמיכה נכונה יכולה לסייע רבות, אך אמירות שגויות, גם אם נאמרות בכוונה טובה, עלולות להזיק.

אמירות כמו "תהיה חזק" או "תשים את העבר מאחוריך" עלולות להתפרש כדה-לגיטימציה של המצוקה. במקום זאת, הקשבה אמפתית, הכרה בכאב והימצאות יציבה לצד האדם המתמודד - אלו הכלים היעילים ביותר לתמיכה.

משברים אינם בחירה שלנו, צילום: אורן בן חקון

איך לתמוך במי שחווה משבר?

אם יקירכם עובר משבר או טראומה, הנה כמה עקרונות שיוכלו לסייע:

  1. הקשיבו ללא שיפוטיות: פנו זמן להקשיב באמת, בלי למהר לפתור או לייעץ.
  2. אל תמהרו להרגיע: אמירות כמו "יהיה בסדר" עלולות להישמע מנותקות. במקום זאת, הכירו בקושי: "אני מבין/ה שזה קשה מאוד עכשיו".
  3. היו נוכחים: לעתים, עצם הנוכחות שלכם חשובה יותר מכל מילה.
  4. כבדו את הקצב האישי: לכל אדם קצב התמודדות משלו. אל תדחפו לתהליך מהיר של "התאוששות".
  5. הציעו עזרה מעשית: במקום לומר "תגיד/י אם את/ה צריך/ה משהו," הציעו עזרה קונקרטית: "אני מביא/ה לך ארוחה מחר".

המסע אל הצמיחה: לא קו ישר

הדרך לצמיחה פוסט-טראומטית אינה קו ישר מהמשבר אל הצמיחה. זהו תהליך מתמשך של עליות וירידות, של תקופות של מצוקה ושל הארות. הפרדוקס הוא שהכאב והצמיחה יכולים להתקיים זה לצד זה - "עצב ושמחה בכפיפה אחת ידורו".

אם אתם בעיצומו של משבר או טראומה, זכרו: אין דרך "נכונה" להתמודד. תנו לעצמכם את הזמן והמרחב לחוות את הרגשות שלכם, וזכרו שגם בתוך החשכה הגדולה ביותר, קיימת האפשרות לצמיחה ולמציאת משמעות חדשה.

משברים אינם בחירה שלנו, אך האופן שבו אנו מתמודדים איתם יכול לשנות את חיינו לעד. לא כהמעטה בכאב, אלא כעדות לכוח האנושי המדהים לבנות חיים בעלי משמעות מתוך השברים.

ד״ר קרן אור חן חברת סגל בכיר בבית הספר לעבודה סוציאלית וראש המרכז הקליני האוניברסיטאי הבין תחומי באוניברסיטת חיפה שבו גם יחידה לטיפול בבעיות שינה בעיקר במצבי לחץ ומשבר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר