אבירי הגריל

מהרגע שהאדם הקדמון גילה את האש הוא התחיל לצלות עליה. "מכוחה של האמונה כי 'מה שאתה אוכל זה מה שאתה' מיוחסות לגבר תכונותיו של הבשר, ובעיקר של הבשר האדום, שהן און ועוצמה", כותבת דליה למדני, מחברת הספר הנפלא "מסע מסביב לשולחן". "אכילת בשר נחשבה בעבר סמל של כוח, של כיבוש השממה, של שליטה בעולם החי, אך גם שליטה על נשים ועל עמים אחרים".

ולמקרא הדברים האלה אני חושבת על הדרך למכתש הנגורונגורו בטנזניה, כשהמדריך סובב פתאום את הרכב לעבר מעגל קוצים גדול. שם, נסתרים מהעין, עסקו בני שבט המסאי בצליית בשר. בתוך רמץ גחלים ניצבו שני צלבי עץ דקיקים: באחד מהם היה נעוץ חזה של טלה ובשני שוק, שממנו מיהרו המסאים לחתוך חתיכה למדריך ולצלם. 

לי ולחשק שלי לא הוצע דבר. אצל המסאים, הילדים והנשים הם שאוכלים את הראש, לחזק את השכל ואת חלקי הפנים, שיגנו עליהם מפני חולשה. הבשר, כמו הדם, שהוא סמל לכוח, שמור לגברים. 

לכבוד יום העצמאות ולרגל טקס הדלקת המנגלים ניסינו למצוא נשים שייטלו בו חלק, אבל גם בישראל של 2015 התקשינו מאוד למצוא כאלו. יש סדרי בראשית שמשתנים בבעירה איטית.

גרילמן טוב ניחן בראייה בשרית חדה. הוא מתהלך בין אטליזים, ובשניות צד את המשובחים שבנתחים. הוא יודע איך לחתוך את שללו כדי להפיק ממנו את המיטב, מה להניח על הרשת ומה לשפד. הוא מקפיד בסוגי הפחם, בעובי הרשת, לעולם לא יעליב את הבשר שלו במטחי תבלינים, והוא יודע איפה למקם אותו בשלבי הצלייה השונים. גרילמן מעולה יודע גם איך להתאים בין הסועדים לנתח ולמידת העשייה.

לכבוד מדינה בת 67 אני מתכבדת להדליק 15 מנגלים לתפארת הצולים על האש, לשמוע מהאנשים שעומדים מאחוריהם את חוכמת העשייה ואת ההמלצות שלהם למקומות שבהם כדאי לקנות בשר. יום הולדת שמח, ישראל.

ירון קסטנבוים, מיט מרקט, ת"א

אחרי שנים במטבחי קייטרינג ובהתקנת ארוחות בבתים פרטיים, הוא גילה את חדוות הבשר, ויחד עם עו"ד יניב בר נור פתח את "מיט מרקט". זהו אטליז יוצא דופן בשוק הכרמל, שבו הם מתעקשים על בקר ישראלי בלבד, לומדים ומלמדים את באי המקום על נתחים אחרים, שלא דוברו קודם, ומהגריל המוצנע בפאתי החנות מציעים תקרובת בשרים לשמח שיניים ופה.  

הנתחים: "פלאנק, שזה בעצם חלק מחזה הפרה, נתח אדיר בצורה של פלטה הנחתכת לרצועות שאותן חורכים על האש; אשכי טלה (מי שלא מוצא יכול ללכת על אשכי הודו); הפיקניה, נתח מאזור השייטל שמשקלו נע בין 2 ל־2.8 ק"ג. מצידו האחד הוא מכוסה שומן, ואם תניחו אותו 25 דקות על הצד הזה ועוד 6 דקות על צידו השני, כל זה על אש נמוכה, תקבלו רוסטביף מושלם על האש".

הטיפים: "אני בעד לשמן את נתח הבשר מראש ולא כשהוא על האש. אם אתם עושים מרינדה, עשו זאת 24 שעות מראש ושימרו במקרר. ככל שהנתח עבה יותר כך החום צריך להיות נמוך יותר. אני בעד אש בינונית ומדי פעם להפוך. שהנתח יקבל חריכה מכל הצדדים. לקנות מדחום פעם בחיים, זה עולה 60 שקלים ויש גם בפחות. נועצים בבשר. 55 מעלות זה רייר, 65 מדיום, 75 זה וול דאן. את הגחלים יש להבעיר שעה לפני שמתחילים. נתחים אוהבים לנוח אחרי שירדו מהאש. לא לחתוך מייד. גם נתח של חצי ק"ג. אנשים תמיד באים לאטליז ורוצים לקנות ארבעה סטייקים. זה יקר ויותר מדי. העצה שלי היא לקנות נתח אחד גדול ולפרוס ממנו. גם חסכת כסף וזה גם טעים יותר. זו ההמלצה שלי - תקנו פחות אבל יותר עבה. לא לפחד משיפודים משולבים. אשכים ונתחים של שוק טלה, למשל, הולכים יחד מצוין".

האטליזים: "בנמל תל אביב ובירושלים יש את איבו, איזו בשרים בבן יהודה הוא גם אטליז טוב. בנצרת יש את הטלאים הכי טובים בארץ. תשאלו את דוחול ספאדי, הוא יודע". שאלנו.

דוחול ספאדי. "אני מקפיד על מרחק של עשרה ס"מ בין הרשת או השיפודים לגחלים"

דוחול ספאדי, דיאנא, נצרת

יש לו היכרות יוצאת דופן עם בשרו של הטלה, הטבעי כל כך לאזור שבו אנחנו חיים. הוא לימד אותנו את מראה המאכלת השלופה, את תענוגות הבשר היוצאים תחתיה בשנים שבהן הוא עומד וקוצץ על המקום קבב טלה בלתי נשכח. בדיאנא שלו, שברחוב פאולוס השישי בנצרת, הוא מיטיב לגעת בחלקי הפנים של הטלה יותר מאחרים. זאת נוסף על חוכמת התיבול וההיכרות המרתקת שעשה לנו עם המטבח הערבי כפי שלא ידענו לפניו.

הנתחים: "אוכף טלה, צלעות טלה, כבד טלה והבלוטות שנמצאות בין הריאות ללב והן עדינות ושמנות בהרבה מהשקדים עצמם. כל זה בתנאי שחלקי הפנים באים משחיטה בת יום. מקסימום יומיים. לא יותר". 

הטיפים: "שהגחלים יהיו אדומות אבל בלי להבה, רצוי של עצי הדר. בדרך כלל אני מקפיד על מרחק של עשרה ס"מ בין הרשת או השיפודים לגחלים. קבב צריך להיצלות באוויר ולא על הרשת, ואם כן אז יש לשמן אותה היטב".

האטליזים: "מרואן חמד, עלא יונס מאטליז האייל ושתיוי. כולם בנצרת". 

תומר צוק. "לערום את הפחמים למגדל ולהדליק פיסת נייר טבולה בשמן. עומק הגריל המושלם הוא 18 ס"מ"

תומר צוק, חוות צוק, עמק האלה 

בחווה שלו אשר בעמק האלה גדלים בערוגות ירקות שיודעים שקט, תרנגולות חופשיות נותנות ביצים, הגפנים יין, זיתים שנותנים שמן ועדר כבשים לגינה או לבשר. בשנים האחרונות, ברמת אביב, ניתן למצוא את כל תוצרת החווה במעדנייה שאליה צמודה מסעדת בשרים קטנה, שם בשר טלה יודע לספר על מרעה, טעמים מבושמים של פרחי בר. תכשיט קטן בכרך הגדול. 

הנתחים: "אנחנו מדינת גידול צאן ולכן הבשר הנכון הוא הטלה. אני אוהב שוק טלה בשיפודים, פלדה טלה לפינוקים, סינטה פרה משוישת בסטייקים עבים".

הטיפים: "לערום את הפחם למגדל ולהדליק פיסת נייר טבולה בשמן. עומק הגריל המושלם הוא 18 ס"מ".

האטליזים: "קצבי טלה נהדרים הם משפחת לגזיאל".

רפי כהן. אוהב טעם של פחם

רפי כהן, רפאל, ת"א 

המרדף אחרי הטובים שבנתחים הוא נר לרגליו כבר שנים. הוא יודע לבוא אל בשר בכל כך הרבה שפות, מביא אליו את שלמד מעשיית האש בבית הוריו, את שלמד מערביי הארץ ומהמעודנים שבמטבחי צרפת. מאהב גדול של גחלים, שאחת לשבוע מקדיש את המסעדה שלו לנתחים גדולים ולבשרים מעושנים. 

הנתחים: "כמעט הכל אני אוהב על גחלים. גם דגים, גם בשר, כבשים, עופות. אני פשוט אוהב את הטעם של הפחם".

הטיפים: "מי שמניח דגים על האש שישים אותם אחרי השיא, חום נמוך. לאט לאט שיהיו חצי מעושנים כאלה. להדליק פחמים שעתיים לפני העשייה. להדליק בערימה אחת ולפזר אותם שיהיו כמו יהלומים. שלא יהיו קרובים מדי. במקרה של צלייה על הרשת חשוב שהיא תהיה מברזל יצוק ולשמן כל הזמן, אחרת הפחמים יידבקו. חשוב להוציא מראש את הבשרים מהמקרר. לא לזרוק ישר על האש. כשצולים שיפודים, בשר או דגים, חשוב שהם יהיו באוויר. אוחזים מקצה אל קצה את דפנות הגריל, שהשיפוד יהיה לפחות 15 ס"מ מהגחלים".

האטליזים: "האטליז של ציקבא במחנה יהודה, זלמן ביפו ולגזיאל ברמת גן".

חיים כהן. מעדיף נתחים קטנים

חיים כהן, דיקסי, ת"א 

ב־93' הוא לימד אותנו בדיקסי החדשה את כוחם של נתחים גדולים מארצות אחרות, שכבד עגל יש לאכול בפרוסות עבות, ורדרדות. והרבה לפני שלימד את ישראל לשיר במקהלה על חשיבות חומר הגלם ועל כוחם של מטבחים אותנטיים, הוא רדף אותם בהתכוונות מלאה. 

הנתחים: "אני, על מנגל, מעדיף נתחים קטנים. סטייקים דקיקים של סינטה ואנטרקוט. משוגע על עוף שלם בלי עצמות שאותו פורסים על הרשת, ביז, לב וכבד עוף בתנאי שלא מייבשים אותו".

הטיפים: "בשום אופן לא להניח נתחים קפואים ישר על הגריל. לוודא שהגחלים בוערות היטב. לא להתחיל את המנגל כשחלק מהפחמים עדיין שחור ולהגיד 'זה עוד יידלק'. זה עושה טעם נורא לאוכל. להצטייד בפחית שימורים גדולה כדי להבעיר בה גחלים, ולהוסיף גחלים למנגל במקרה הצורך. ותמיד יש צורך. לא למלא את המנגל. לתת אוויר לפחמים מול הרשת כי אנחנו רוצים את האוויר החם ולא מגע ישיר עם הגחלים. לא לכסות את הרשת בנתחים גדולים. לשלב בין גדולים לקטנים, כך שיהיה למנגל אוויר. אם יש רק שיפודים, הכי טוב להסיר את הרשת ולהניח באוויר, כשהשיפוד נשען על שני צידי המנגל".

האטליזים: "זלמן סחורה נהדרת, מיט מרקט, לגזיאל ברמת גן, אמיגוס ביהוד".

ארז קומרובסקי. לא מעושן

ארז קומרובסקי, מצפה מתת

מאהב גדול של חום האש, שיצר בביתו שבמצפה מתת אינספור אפשרויות לצלייה על פחמים, על הנפלאות שהוא מחולל בבשר גדי ובתרנגולות. נדמה כאילו הוא מונע מגעגוע אינסופי לגרילמן הקדמון שכמוהו ישב מול נוף משגע וצלה, בפשטות גמורה, חתיכה שלא חוותה על בשרה הורמונים ואנטיביוטיקה. 

הנתחים: "מת על שקדי טלה ועגל וגם על פלאנק, סטייק של פרה בוגרת. קבב טלה עם נענע ובלי סודה לשתייה אני יכול לאכול מבוקר עד ערב. לא מטורף על עישון והכי אוהב צלעות טלה צעיר. לא בלאדי... כדי שלא יהיה ריח".

הטיפים: "אני, בדרך כלל, לא מאלו שעושים מרינדות ולא מאלה ששמים מלח במהלך הצלייה. אני בעד מנגל פחמים הכי פשוט ולא מפונפן, בלי מכסה וכאלה... העיקר שיהיו פחמים טובים". 

האטליזים: "מת על מגזל בג'יש, מיט מרקט בתל אביב ולגזיאל הענק!!"

מתן אברהמס. "מתבל במלח אטלנטי ופלפל גרוס רק אחרי שהפכתי, על הצד שבו הנתח נוגע באש"

מתן אברהמס, הדסון, ת"א

איש צעיר ורזה אבל מלא בחוכמת בשר בת שנים ותשוקה אמיתית למרדף אחר הטובים שבנתחים. מקפיד על קשר רציף עם מגדלי העדרים, דקדקן גדול בכל הנוגע לעבודה על הגריל.

הנתחים: "באווט, שזה נתח מהפלדה, הוא זול ומזכיר נתח קצבים במרקם ובטעם, סינטות על עצם, בעיקר קילו ומעלה, וראש הפילה - הנתח שמחבר בין השייטל לפילה". 

הטיפים: "נתחים גדולים חשוב להוציא מהמקרר כשעתיים לפני הצלייה. הגריל צריך להיות מאוד חם אבל בלי להבות חיות, רק גחלים לוחשות. הרשת צריכה להיות ממוקמת 15 ס"מ מהגחלים ואני אוהב לשמן אותה עם בצל משומן. אני מתבל במלח אטלנטי ופלפל גרוס רק אחרי שהפכתי, על הצד שבו הנתח נוגע באש. לא רוצה שהמלח ימשוך החוצה יותר מדי נוזלים. יש להימנע ככל האפשר מלהבות שעולות כשהשומן מטפטף. יש להזיז את הנתח אם הלהבה עולה, אחרת הנתח יקבל טעם לא נעים. אני לא אוהב את סימני הצריבה שהפכו כל כך מודרניים. אני אוהב שכמה שיותר משטח הפנים של הנתח יהיה חרוך. שיהיה מהטעם הזה כמה שיותר".

האטליזים: "איזו מבן יהודה בתל אביב, הוא מיישן לבד ועובד עם פרות בוגרות ועושה את העבודה כמו שצריך, לגזיאל שמעולה לטלאים וכמובן המיט מרקט".

משה שגב. ממליץ על גריל פחמים

משה שגב, שגב, הרצליה 

כבר שנים שהוא אחראי לאוכל של אל על, מידת האירוח שלו ידועה ברבים ואל חצר ביתו מגיעים שועיי וסלבריטאי ארץ אבות. האיש שכל מי שביקר בחצר ביתו אומר ששווה להכיר מקרוב את המנגל שלו. 

הנתחים: "בחגים וגריל משפחתיים אני מאוד אוהב לפרק טלה מהעצם ולהניח אותו על הגריל. בניגוד למה שחושבים, בצורה הזו מדובר בצלייה קצרה יחסית וזה יוצא מטורף. מאוד אוהב שייטל אבל הוא חייב להיות מיושן במיוחד. אוהב את המכסה של האנטרקוט".

הטיפים: "אני ממליץ על גריל פחמים, אבל בכל מקרה הגריל חייב להיות חם מאוד. אני תמיד משמן ומתבל לפני, ורק אז מניח על הגריל. אם עולות להבות, מעלים את הרשת וכך שולטים בחום".

האטליזים: "זלמן ביפו, מיט מרקט, אטליז דבאח, וליומיום הביתי מרקטו, רחוב בזל 30, תל אביב".

משה שגב. ממליץ על גריל פחמים

איילת לטוביץ', רשת ביתא

אשת לפידות, ואחת משתי הנשים אשר נענו למשחקי האש. אישה שיודעת להסתכל על האוכל ביושר ובתבונה, וככה היא מכינה אותו.

הנתחים: "הדבר היחיד שלא אוותר עליו בעל האש אחרי שנאלצתי לזנוח את שיפוד השומן מהילדות, כי בספירת הנקודות של שומרי משקל הוא עולה המון, זה כבד עוף. ככה. רק עם מלח ופלפל כשהוא נצלה לזמן קצר בחום גבוה ככה שיהיה נא בפנים. נועצת במזלג, מנגבת בטחינה ולפה. טחינה סמיכה כזו, כמו שאני מכינה בביתא. טחינה וסלט פטרוזיליה זו הדרך".

הטיפים: "הדבר הכי חשוב בעיניי הוא להדליק את המנגל בלי חומרי בעירה כימיים. להתחיל בקצת נייר. את הגחלים עדיף להבעיר בתוך פחית שימורים. להיות סבלניים. החומרים נותנים טעם איום לבשר". 

האטליזים: "אבו חלווה ביפו וידע הבשרים של רפי אהרונוביץ' ברמת אביב". 

פיני לוי, שוק האיכרים, ירושלים

קצב בן קצב מירושלים שבחצרו נצלו חלקי פנים מסעירים, קבבים מלאי עסיס, והטחול הממולא שהיה צולה על הגריל נחקק בזיכרון הפה של כל מי שזכה לטעום ממנו. בימים אלה הוא המלווה הקולינרי של שוק האיכרים בקריית ענבים.

הנתחים: נתח קצבים, בלוטות ונתחים קטנים, חסרי שם, שנמצאים באזור הלחי והראש.

הטיפים: להשתמש בפחם הדרים, שהדרך הנכונה להדליק אותו היא קודם כל להדליק פחם אחד ומעליו לערום פחמים. עכשיו מניחים קופסת שימורים פתוחה משני הצדדים שיוצרת מין ארובה. לא לגעת! בתוך 25 דקות תהיה לכם יופי של הדלקה". 

האטליזים: "רפאל ציקבא והאחים עוזרי, שניהם ממחנה יהודה". 

איציק לוזון. לבחור רשת עבה

איציק לוזון, איציק הגדול, יפו

על גריל הפחמים הענקי שלו אפשר למצוא מציאות בעיקר בכל הנוגע לשקדים ולביז. למרות המימדים הענקיים של המסעדה וכמות האנשים שהיא מאכילה, ברגע שמגיע הבשר אל בין השיניים, מרגישים מייד את הבנת הבשרים ואת ההקפדה.

הנתחים: "אנטרקוט וקבב בקר".

הטיפים: "לבחור רשת עבה של שמונה עד עשרה ס"מ. היא מבצעת מין חסימת עורקים לבשר. הברזלים צריכים להיות בין 0.8 ל־1 ס"מ. זה מונע מהמיצים לרדת כלפי מטה. ברגע שהנוזלים עולים יש להפוך את הסטייק, וחוזר חלילה".

האטליזים: "לגזיאל ברמת גן, אמיגוס ביהוד".

חיים טיבי. "לעולם לא להתפתות לגריל הפח הקטן. את אלה אפשר לזרוק עם הבשר"

חיים טיבי, טיבי'ס, ורד הגליל  

ילד מצפת שבבוקר היה מגיע לאטליז, זורק את הילקוט באחת הפינות ולומד איך לפרק בשר. האיש שאחרי שנים ארוכות ויתר על גינות הירק ומשק החי של מצפה הימים ופתח בוורד הגליל, ארץ הבוקרים, מסעדת בשר המציעה יופי של נתחים.   

הנתחים: "אני אוהב אשכים על האש, סינטה, והכי הכי אני אוהב אנטרקוט שמן על העצם". 

הטיפים: "מאוד חשוב שהגחלים יבערו היטב, שלא יהיו גחלים שלא נדלקו, כי אז הבשר יקבל מין טעם של נפט. אנשים נוטים להתחיל בקבב ובנקניקיות, וזה חבל כי הם אוהבים חום נמוך. בחום אפשר לשלוט על ידי גובה הגחלים, אבל הכי כדאי לעבוד עם גריל שהרשת בו עולה ויורדת. דעו שיש לנו פחמים מקומיים מעולים. הדרים ואיקליפטוס. אלה שתוכלו למצוא לצידי הדרכים. עוד רמזור אדום - לעולם לא להתפתות לגריל הפח הקטן. אומרים בוא נעבוד עליו ואחרי זה נזרוק. את אלה אפשר לזרוק יחד עם הבשר".    

האטליזים: "האטליז של דבאח בדיר אל־אסד, אבו חסן בכפר כנא, האטליז של אבו חסן ומיט מרקט בתל אביב".    

נוף עתאמנה. גם ירקות על האש

נוף עתאמנה, מומחית לאוכל 

בדרכה המעמיקה היא יורדת אל שורשי המטבח הערבי להעלות ממנו מנות שאבדו, לשמח אותן בדרכיו של המטבח המודרני. הבישול הוא תשוקתה, אש שקטה תחת סיר מבעבע, טבון או גריל.

הנתחים: "אני הכי אוהבת את הטיבון של הטלה, ואני אוהבת שיפודי טלה מהנתח הזה או מהכף. כשזה מגיע לבקר, אני אוהבת את הרצועה שרצה לאורך הפילה ואת שקדי העגל. אצלנו תמיד מתחילים בשני סבבים של ירקות על האש. חציל, בצל, עגבניות, פלפל חריף. מורידים מהאש, סוחטים לימון וזה סלט. אני גם אוהבת להניח עליה בטטה ופטריות שמשרים בתימין".

הטיפים: "לעשות במנגל שני אזורים - אחד חם ואחד שבו מעט גחלים לוחשות. ברגע שיש נתח שנצרב היטב משני הצדדים מעבירים אותו מהאזור החם לזה שפחות. החלוקה הזו בגריל חשובה מאוד". 

האטליזים: "עוף בלאדי בבאקה אל־גרבייה, שם מנהאל זה הקצב האהוב עלי, מיט מרקט בתל אביב". 

אבי לוי. מפלפל בנדיבות

אבי לוי, המוציא, ירושלים    

איש שרוצה ללמוד כל הזמן ועורך מסע המציץ אל תוך מטבחי אבותיו. אל בטן האדמה שבה מבעבעים סירים ואל כיפת השמיים המלאה קטורת מנגלים. ריח דגים וחלקי פנים. יודע למצוא שמחה בטעמן של גחלים.   

הנתחים: "מבחינתי, וללא שום פחד, אני מניח את נתח השפונדרה כולו מחובר אל העצם, מפלפל אותו בנדיבות ומעניק לו צלייה איטית על הגריל כאשר הנתח מורם מעט לגובה. כך הוא נצלה מחום הגחלים ומניחוחות הגריל".

הטיפים: "כשמכינים את גריל הפחמים חשוב להבין שכדי למנוע ריחות וטעמים מיותרים, כדאי מאוד להימנע מכל מיני מדליקי פחמים. ההמלצה שלי היא לצמצם את הפחמים לכדי ערימה אחת במעין פירמידה, ואז פשוט להכניס לתוך אותה ערימה כמה ניירות ספוגים בשמן זית ולהבעיר אותם. זה ידליק היטב את הגחלים. עכשיו יש לשטח את הפחמים על המנגל. חשוב מאוד להניח בשר על רשת המנגל רק כאשר האש כבתה והגחלים אדומות ודולקות היטב".

האטליזים: "אטליז לבנה בירושלים בשוק מחנה יהודה, אטליז לגזיאל ברמת גן".

ניני נוף. "בברביקיו גחלים אני תמיד מעדיף נתח אנטרקוט בגלל השומן הצרוב והעסיסיות של הנתח"

ניני נוף, מקום של בשר, ת"א 

פתח מקום של בשר שבו חדרי היישון מציעים נתחים תאווה לעין ולחך וגריל היודע ללוות אותם את כל הדרך. איש של בשר שידע את כל תלאות הדרך אל הסטייק הטוב ולא נרתע מהן.

הנתחים: "בברביקיו גחלים אני תמיד מעדיף נתח אנטרקוט בגלל השומן הצרוב והעסיסיות של הנתח. אפשרות נוספת היא נתח אנטרקוט שקרוב לצוואר במשקל קילו וחצי־שניים, שאותו צורבים היטב מכל הכיוונים ולאחר מכן מגביהים את הרשת וצולים על אש נמוכה עוד כשעה". 

הטיפים: "שני דברים חשובים במנגל פחמים: האחד, שהפחמים יהיו נמוכים מהרשת לפחות 2 ס"מ, והשני - כמה שזה קשה ורעבים, לחכות שהגחלים יהיו לבנות ככה שהן בטמפרטורה גבוהה, ורק אז לצרוב את הבשר". 

האטליזים: "זלמן שבמתחם YOO בתל אביב, ורד הצלע בשכונת ל' בתל אביב, ידע הבשרים בנווה אביבים".

האטליזים: המלצות המנגליסטים

אטליז זלמן.
סניף יפו - שדרות ירושלים 20 (פינת בן־זומא). סניף ת"א - ניסים אלוני 10, מגדלי YOO

איזו בשרים.
בן יהודה 169, תל אביב 

ורד הצלע.
בראלי 18, תוכנית ל', תל אביב

ידע הבשרים.
טאגור 38, נווה אביבים, תל אביב 

מיט מרקט.
יום טוב 3, שוק הכרמל, תל אביב

אבו חלווה.
יפת 142,‬ יפו‬‬

לגזיאל.
עוזיאל 83, רמת גן 

אמיגוס.
דרך העצמאות 6, יהוד

איטליז רפאל ציקבאשווילי, שכולם קוראים לו ציקבא.
החרוב 12 פינת התות, ירושלים

איטליז לבנה, עץ החיים 85.
שוק מחנה יהודה, ירושלים

האחים עוזרי.
השזיף 4, מחנה יהודה, ירושלים

איטליז האייל.
נצרת 

מרואן חמד.
רחוב אקסל ליד המאפייה, נצרת

שתיוי בע"מ,
אטליז ומחלבות, נצרת 

עוף בלאדי. 
באקה אל־גרבייה

אטליז מגזל.
ג'יש

אטליז דבאח.
דיר אל־אסד

hillaal1@gmail.com

צילומים: איתיאל ציון, אנצ׳ו גוש/ג׳יני, דוד כהן, דודי ועקנין, יואב ארי דודקביץ, מאיר פרטוש, גדעון מרקוביץ, יהושע יוסף, ליאור מזחי, זיו קורן, אילן נחום, מאיה באומל בירגר,  גיל אליהו/ג'יני

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו