אם אתם אוהבים אוכל מקסיקני כמוני, בטח יצא לכם לקנות טורטיות מוכנות מהסופר. הן זמינות בכל מקום, נשארות טריות במשך חודשים ותמיד אפשר להוציא אותן ולאכול.
אבל אם הסתכלתם על רשימת המרכיבים שלהן, בטח הופתעתם לגלות שהיא ארוכה במיוחד, מלאה בחומרים משמרים, חומרים מתחלבים ומייצבים. רשימה ארוכה של מרכיבים שעוזרת לטורטייה להישאר רכה וטרייה לאורך זמן.
למה בעצם יש כל כך הרבה מרכיבים?
תחשבו על זה: טורטייה היא לחם מאוד דק, שנועד להישאר גמיש ורך גם אחרי שבועות על המדף או במקרר, בלי להתקלקל ובלי להתייבש. זה סט של תכונות שכמעט בלתי אפשרי להשיג בלי להוסיף לה חומרים שיעזרו לשמור עליה "טרייה" לאורך זמן.
מה שמוביל למוצר מאוד מעובד, ובעיניי גם פחות מוצלח בטעם. אבל על זה כבר אפשר להתווכח, חחח.
בכל מקרה, המטרה שלי, כרגיל, היא לא ללכלך על המוצר התעשייתי, אלא דווקא להסביר את מאחורי הקלעים שלו: מה הסיבה שהוא מכיל את אותם מרכיבים ומה המטרה שלהם?
תעשיית המזון עושה הרבה מאמצים כדי ליצור מאכלים נקיים ובריאים, אבל כשרוצים לקבל מוצר שנשמר טרי במשך שבועות על המדף, יש לזה מחיר. המזל הוא שכל כך קל להכין טורטיות בבית, שפשוט חבל לקנות אותן בחוץ.
מרכיבים לטורטיות:
- 2 כוסות קמח לבן (250 גרם)
- כפית שטוחה מלח (5 גרם)
- 3 כפות חמאה רכה או שמן זית (40 גרם)
- 150-160 מ"ל מים חמים, לא רותחים
אופן ההכנה:
- מערבבים בקערה את הקמח והמלח.
- מוסיפים לקערה את החמאה הרכה או שמן הזית ומערבבים היטב, עד לקבלת פירורים עדינים.
- מוסיפים את המים החמים, אך לא הרותחים, תוך כדי ערבוב ולישה של הבצק.
- לשים את הבצק במשך 5-7 דקות ומניחים בצד, מכוסה, למנוחה של רבע שעה.
- לאחר המנוחה מחלקים את הבצק לחתיכות בגודל הרצוי: לטורטייה קטנה, חתיכות בצק במשקל 25-30 גרם; לטורטייה גדולה, כ-50 גרם.
- יוצרים מכל חתיכת בצק כדור ומרדדים אותו דק.
- מניחים את הטורטיות שרידדנו על מחבת חמה מעל להבה בינונית-גבוהה, עם ממש מעט שמן, שאותו אפשר למרוח בעזרת נייר סופג. אופים משני הצדדים עד שהטורטיות מוכנות.
- ברגע שהטורטייה מוכנה, עוטפים אותה במגבת שתספוג את הלחות ותמנע ממנה להתייבש.
- מגישים עם כל תבשיל או מאכל שאוהבים, ואת מה שנשאר מקפיאים.