אז למה ג'לאטו מרגיש עשיר יותר למרות שהוא דווקא מכיל פחות שומן? ואיזו אפשרות באמת עדיפה? הנה כל מה שכדאי לדעת. ההבדל מתחיל כבר במתכון!
גם גלידה וגם ג'לאטו מבוססים על שלושה מרכיבים עיקריים - חלב, שמנת וסוכר - אך היחסים ביניהם שונים לחלוטין.
בגלידה הקלאסית משתמשים בכמות גדולה יותר של שמנת ולעיתים קרובות גם בחלמוני ביצה. התוצאה היא אחוז שומן גבוה יותר, שבדרך כלל נע בין 10% ל-25%, בהתאם לסוג הגלידה. בארצות הברית, למשל, גלידה חייבת להכיל לפחות 10% שומן חלב כדי להיקרא "Ice Cream".
לעומת זאת, ג'לאטו האיטלקי מבוסס בעיקר על חלב, עם פחות שמנת ולעיתים קרובות ללא ביצים כלל. לכן אחוז השומן שלו נמוך יותר - בדרך כלל בין 4% ל-9%.
הסוד האמיתי הוא דווקא האוויר
אחד ההבדלים המשמעותיים ביותר בין השניים בכלל לא קשור לשומן - אלא לכמות האוויר שנכנסת לתערובת בזמן ההכנה.
גלידה מוקצפת במהירות גבוהה יחסית, מה שמחדיר לתוכה הרבה אוויר. לכן היא קלילה, תפוחה ואוורירית יותר.
ג'לאטו, לעומת זאת, נבחש לאט יותר. התוצאה היא הרבה פחות אוויר בתוך התערובת - ולכן הוא צפוף, קטיפתי ובעל מרקם עשיר יותר. בתעשייה מכנים זאת Overrun - כלומר שיעור האוויר שנכנס למוצר. בגלידה תעשייתית כמות האוויר יכולה להגיע אפילו ל-100% מנפח התערובת, בעוד שבג'לאטו היא נמוכה משמעותית, סביב 20%-35% בלבד.
למה הטעם של ג'לאטו מרגיש חזק יותר?
רבים בטוחים שהמרקם הקרמי של ג'לאטו נובע מכמות גדולה יותר של שמנת, אבל המציאות דווקא הפוכה.
מאחר שהוא מכיל פחות שומן, פחות שומן "מצפה" את בלוטות הטעם, ולכן הטעמים עצמם מורגשים בצורה ברורה ועוצמתית יותר. בנוסף, ג'לאטו מוגש בטמפרטורה מעט גבוהה יותר מזו של גלידה רגילה, כך שהלשון פחות "קופאת" ואפשר להרגיש טוב יותר את הטעמים.
זו גם הסיבה שטעמי פיסטוק, אגוזי לוז, לימון, שוקולד או פירות בג'לאטו מרגישים לעיתים טבעיים ומודגשים יותר.
אז מה בריא יותר?
התשובה מעט מורכבת. מצד אחד, ג'לאטו מכיל בדרך כלל פחות שומן רווי ופחות קלוריות למנה לעומת גלידה עשירה במיוחד.
מצד שני, הוא עדיין מכיל לא מעט סוכר, ולכן אינו נחשב לקינוח "בריאות". גם גלידה וגם ג'לאטו עדיף לצרוך במידה, כחלק מתזונה מאוזנת.
איך תזהו ג'לאטו איכותי?
אם אתם מטיילים באיטליה או נכנסים לגלידרייה שמתמחה בג'לאטו, יש כמה סימנים שיכולים להעיד על איכות:
- הצבעים טבעיים ולא זוהרים מדי.
- הגלידות אינן נערמות לגבהים מוגזמים בוויטרינה.
- המרקם נראה חלק ומשיי ולא קפוא וקשה.
- טעמי הפירות משתנים לפי העונה, בהתאם לחומרי הגלם הטריים.
יצרני ג'לאטו מסורתיים גם נוהגים להכין מנות קטנות יחסית לאורך היום כדי לשמור על טריות מקסימלית.
אז במה כדאי לבחור?
אם אתם אוהבים קינוח עשיר, אוורירי וקר מאוד - גלידה קלאסית כנראה תתאים לכם יותר.אם אתם מחפשים מרקם קטיפתי, טעמים מודגשים וחוויה איטלקית אותנטית - ג'לאטו יהיה הבחירה המועדפת.
בשורה התחתונה, שניהם טעימים מאוד. ההבדל הוא לא רק בשם - אלא במדע שלם של מרקם, טמפרטורה והרכב חומרי הגלם.
מתכון קל לג'לאטו וניל ביתי (6 מנות נדיבות, או 8 קטנות)
מצרכים:
- 500 מ"ל חלב 3%
- 250 מ"ל שמנת מתוקה
- 100 גרם סוכר
- 2 כפיות תמצית וניל איכותית
- קורט מלח
- 2 כפות אבקת חלב (לא חובה, אבל מעניקה מרקם סמיך וקטיפתי יותר)
אופן ההכנה:
- מחממים בסיר את החלב, השמנת, הסוכר והמלח עד שהסוכר נמס לחלוטין - בלי להביא לרתיחה.
- מוסיפים את הווניל ומצננים היטב במקרר למשך 4 שעות לפחות.
- מעבירים למכונת גלידה ופועלים לפי הוראות היצרן עד לקבלת מרקם סמיך ורך.
- ללא מכונת גלידה: מעבירים לכלי שטוח למקפיא, ומערבבים היטב במזלג או במטרפה כל 30-40 דקות במשך כ-3 שעות כדי לצמצם היווצרות גבישי קרח.
- מגישים לאחר 5-10 דקות מחוץ למקפיא, כשהג'לאטו מתרכך מעט ומגיע למרקם האופייני שלו.
אפשר להוסיף למחית הבסיס פיסטוקים טחונים, מחית פיסטוק, אספרסו, מחית תותים או שוקולד מריר מומס לקבלת טעמים שונים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)