בצרפת גבינה היא לא "עוד מוצר במקרר" - היא חלק מהיום-יום, מארוחה משפחתית ועד מסעדה עם מפה לבנה. יש אינספור סגנונות, מרמות שונות של בשלות, ומסורות אזוריות שמתחילות בכפר ונגמרות על צלחת. בשורה התחתונה: אם אתם מרגישים אבודים - זה לא בגלל שאתם לא מבינים, אלא בגלל שיש יותר מדי מה להבין.
לפניכם מדריך גבינות לנוסעים לצרפת: איך קונים, מה טועמים, ואיך מביאים הביתה?
איך קונים נכון ב"פרומאז'רי" (וגם נראים כאילו אתם יודעים מה אתם עושים)
הטריק הוא לא להגיע עם רשימת "גבינות חובה" בלבד, אלא עם כיוון. תגידו למוכר/ת מה אתם אוהבים: עדין או חזק, רך או קשה, ומה התכנית - לנשנוש עכשיו, לארוחת ערב, או לפיקניק. כמעט תמיד יציעו טעימה, וזה בדיוק המקום לשאול "מה הכי מתאים למתחילים?" בלי בושה. מבחינת כמויות, 150-250 גרם לכל גבינה זה די והותר לזוג או לקבוצה קטנה, במיוחד אם אתם בונים מגש עם כמה סוגים.
איפה להתחיל בפריז? 3 חנויות עם אופי
Fromagerie Chez Virginie - מקום עם נשמה של פעם, שמתמחה בגבינות מסורתיות ובשלות מדויקת
La Fromagerie Goncourt - אווירה לא פלצנית, מחירים סבירים יחסית, וצוות שאוהב להסביר ולהמליץ
Taka & Vermo - גישה מודרנית, שילובים לא צפויים, וסדנאות טעימה למי שרוצה להיכנס לזה כמו שצריך
להבין תוויות בקלות - מה זה: AOP, IGP, Label Rouge
כשאתם רואים אותיות על תווית - זה לא סתם עיצוב. בדרך כלל זה אומר משהו על מקור, על שיטות ייצור, ועל סטנדרט איכות.
AOP הוא הסימון הכי "מחייב" - מקור מוגן וכללים מסורתיים ברורים. IGP פחות קשוח, אבל עדיין מצביע על קשר אזורי. Label Rouge הוא תו איכות שמדגיש טעם ומצוינות, בלי להתחייב דווקא לאזור מסוים. אם אתם רוצים הימור בטוח - חפשו AOP.
6 גבינות שכדאי לנסות (ולמה דווקא הן)
Brie (ברי) - רכה, חמאתית, הכי ידידותית לפתיחה. הקליפה אכילה
גבינת ברי
Camembert (קממבר) - משפחה דומה, אבל בדרך כלל יותר עמוקה, לפעמים גם "פאנקית" בריח
Chevre (שברה) - גבינות עיזים, בדרך כלל קצת חמצמצות ומאוד טובות בסלטים וקרפים
Comte (קונטה) - קשה, אגוזית, מתאימה למי שאוהב טעם שנשאר בפה
Raclette (רקלט) - חצי-קשה שמיועדת להמסה. מושלמת לחורף, תפוחי אדמה וכל מה שמנחם
Roquefort (רוקפור) - כחולה חזקה מחלב כבשים. טועמים בקטן, ומתאהבים או בורחים
כללי נימוס קטנים שעושים רושם גדול
אם מגישים לכם טעימת ברי/קממבר - לא חותכים רק את הקצה ולא חופרים באמצע
הרעיון הוא לחתוך פרוסה שנותנת יחס הוגן של פנים וקליפה
בארוחה צרפתית קלאסית, גבינה מגיעה לפני קינוח - לא הפוך
איך מביאים גבינות הביתה: מדריך מעשי
ברוב הפרומאז'ריות (fromageries) ישמחו לארוז לכם בוואקום (emballage sous vide) אם תבקשו - זה מאריך חיים, מצמצם ריחות, ומגן על המזוודה. כלל אצבע פשוט: גבינות קשות וחצי-קשות ישרדו נסיעה טוב יותר מגבינות רכות שנמרחות. אם אתם רוצים מזכרת בטוחה, לכו על קונטה, רקלט, או כל גבינה קשה שמרגישה "יבשה" יחסית.
בשדה התעופה שווה לזכור - גבינות רכות יכולות להיחשב כמו "נוזלים" מבחינת בידוק, ולכן לפעמים עדיף לשלוח במזוודה ולא לעלות איתן למטוס. ובכל מקרה - אם יש לכם קונקשן או נסיעה ארוכה, הוואקום הוא החבר הכי טוב שלכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו